הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - מינוי נציב והטלת תפקיד זמני), התשפ״ה-2025

נציב שירות המדינה נעשה על ידי הממשלה, וללא חובת מכרז. הוראה זו מעגנת את סמכותה של הרשות ביצועית מרכזית למימוש מדיניות הממשלה. בנבו, ניתן ביום 2025.05.12(, קבע בית המשפט בדעת רוב כי יש לקרוא לתוך הסעיף תכלית פרשנית המחוקק ולא עלתה על דעתו. שירות המדינה אינו מחייב קיום מכרז או כל הליך תחרותי אחר, וזאת בדומה למשרות בכירות אחרות בנק ישראל, מנכ"לים של משרדי ממשלה ועוד. אלא מדובר בתיקון מבהיר לעניין סעיף 6 בלבד שנועד להשיב את הדין למצבו טרם מתן פסק הדין. מדובר במשרת נציב שירות המדינה עצמו, והנציב אינו מכהן בפועל – באופן זמני או מתמשך. הנציב באופן חוקי, גם כשיש צורך דחוף בכך מטעמים מערכתיים, משמעתיים, או תפקודיים. לא מכהן נציב. נציב שירות המדינה יופיע באופן פרטני בסעיף קטן)ד(. הממשלתי לבין צורך בפיקוח מקצועי מתוך השירות הציבורי עצמו ובמקרים הנדרשים של הממשלה. התקין, ובכפוף להיוועצות עם גורם בכיר מתוך המערכת, כפי שקיים בחוק לגבי תפקידים אחרים. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א באייר התשפ"ה)2025.05.19(בהתאם להוראת סעיף 6 לחוק שירות המדינה)מינויים(, התשי"ט–1959)להלן – החוק(, מינויו של המבצעת לבחור את העומד בראש הגוף המרכזי לניהול משאבי האנוש בשירות המדינה, שהוא זרוע בפסק הדין שניתן בעתירה בבג"ץ 24-08-37830 מכון לואיס ברנדייס לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה, המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בתל אביב נ' ממשלת ישראל)פורסם מחמירה, המחייבת קיומו של הליך תחרותי לצורך מינוי נציב שירות המדינה, אף שהחוק במפורש מעניק פטור מהליך מכרזי. בכך חרג פסק הדין מלשון החוק הברורה, ויצר בפועל חובה שלא נקבעה על ידי התיקון המוצע נועד להשיב את הסמכות לרשות הממנה – הממשלה – בהתאם לרצון המחוקק המקורי ולתקן את השינוי שיצר פסק הדין. מטרת התיקון היא להבהיר באופן חד-משמעי כי מינוי נציב אשר לגביהן אין חובה תחרותית – כגון המפקח הכללי של המשטרה, ראש שירות הביטחון הכללי, נגיד התוספת לסעיף 6 תתווסף לקביעה בחוק הקיים כי לא תחול חובת מכרז על מינוי הנציב, ותבהיר כי גם לא תחול חובה לכל הליך תחרותי אחר. אין בתיקון זה כדי ליצור הסדר שלילי ביחס לחקיקה אחרת, כמו כן, סעיף 23א לחוק מסדיר את הסמכות להטיל תפקיד זמני של נושא משרה שמשרתו פנויה או שנבצר ממנו לשמש בתפקידו, על עובד מדינה אחר. עם זאת, החוק אינו מתייחס באופן מפורש למצב שבו בהיעדר נציב שירות מדינה מכהן, נוצר חלל משפטי תפקודי – מאחר שהחוק דורש "התייעצות עם נציב השירות" לשם הטלת תפקידים זמניים, ואין בו מנגנון חלופי הנותן מענה למצבים בהם ניצב שירות המדינה הוא נושא המשרה שיש למנות באופן זמני. מצב זה עלול לשתק את היכולת להטיל את סמכויות עוד מוצע, להוסיף סעיף קטן לסעיף 23א שעניינו מינוי ממלא מקום נציב שירות המדינה. לפי המוצע, יוכל ראש הממשלה, בהיותו השר הממונה על נציבות שירות המדינה, להטיל על עובד מדינה אחר למלא כנציב שירות המדינה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, בכפוף להיוועצות עם הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר)להלן – הממונה על השכר(. הממונה על השכר הוא מינוי מקצועי השייך לסגל הבכיר המוביל של שירות המדינה ולו סמכויות מקצועיות, מעין נציבותיות. בנוסף, דרגתו מקבילה למנהל כללי של משרד ממשלתי. זאת על מנת לפתור את ההיוועצות החסרה, בהיעדר נציב במקרה זה. במקרה בו נדרש להאריך את ההטלה מעבר לשישה חודשים – יידרש ראש הממשלה לקבל את אישור הממשלה. בכך נשמר ההיגיון של סעיף 23א)ג(שמבחין בין מינוי זמני קצר)שדורש היוועצות בלבד(לבין הארכה חריגה שדורשת הסכמה, במקרה דנן אישור ממשלה – ומובטח מנגנון בקרה מקצועי, גם כאשר בהתאם לכך, הגדרת נושא משרה בסעיף 23א)א(תשונה כך שלא תכלול את נציב שירות המדינה. וכן, מטרת התיקון היא לאפשר רציפות תפקודית בשירות המדינה ולמנוע מצב בו משרה מרכזית זו משותקת – רק משום שהחוק הקיים לא צפה את העדרו של הנציב עצמו. התיקון מאזן בין שיקול הדעת התיקון המוצע נועד למלא לקונה קיימת בחוק ולהבטיח כי גם אם אין איוש לתפקיד נציב שירות המדינה, יוכל השירות הציבורי להמשיך ולהתנהל באופן סדור, חוקי וענייני – בהתאם לעקרונות המינהל