חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 74), התשפ"ו–2026

בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, מפורטים השירותים בסל שירותי הבריאות לפי החוק האמור שניתנים למבוטחים בידי קופות החולים. בפרט 32 בחלק הראשון לתוספת השנייה מפורטים שירותים בתחום רכישת מכשירי שיקום וניידות שלפי פרט משנה (ג) יינתנו על פי הנהלים במשרד הבריאות. בין מכשירי השיקום והניידות כאמור מנויים כיסאות ממונעים (פרט משנה (א)(11)), אולם בנוהלי משרד הבריאות הזכאות להם מותנית בתנאים שונים, ובין השאר יכולת קוגניטיבית, קואורדינטיבית ורפואית (כגון ראייה) להפעיל את הכיסא הממונע בבטיחות מרבית. עקב כך, מי שרתוקים לצמיתות לכיסא גלגלים ותפקודם אינו מאפשר הנעת כיסא גלגלים ידני למרחק פונקציונלי סביר, אינם זכאים לכיסא גלגלים ממונע אם אין להם יכולת להפעיל את הכיסא הממונע בבטיחות מרבית מהבחינות האמורות. כדי לאפשר לילדים התלויים לחלוטין בזולת לשם ניידות, תפקוד וניהול חיים פעילים, בייחוד בשנות ההתבגרות, וכדי להקל על בני משפחתם שנושאים בנטל הטיפול בהם, ובכלל זה הנעת כיסא הגלגלים הידני, מוצע לקבוע כי לעניין ילדים בגיל 12 עד 18, יכולת קוגניטיבית, קואורדינטיבית או רפואית להפעלת כיסא גלגלים ממונע באופן עצמאי בבטיחות לא תהיה תנאי לזכאות לכיסא ממונע. ילדים אלו יהיו זכאים לכיסא ממונע הניתן להנעה בבטיחות בידי מלווה ובלבד שמתקיימים שאר התנאים לכך לפי נוהלי משרד הבריאות, ובכלל זה תנאים הנוגעים לבטיחות ההנעה בידי המלווה. הזכאות תחול רק בטווח הגילים האמור ולא תכלול החלפה או תיקונים בכיסא הממונע עם הגיעו של הילד לגיל 18. עלות תקציבית להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הצעת החוק היא עלות חד־פעמית של כ־6.34 מיליון שקלים חדשים בשנה הראשונה, וכן עלות שנתית של כ־4.11 מיליון שקלים חדשים בבסיס עלות סל שירותי הבריאות. הצעת חוק זו היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה.