הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון - איסור גביית דמי שמירה בלא רישיון), התשפ"ה-2025

לשלם דמי חסות. כפי שהוא כיום נעדר כלים מתאימים להתמודדות עם התופעה. יהיה נטול עבר פלילי וכי הוועדה לרישוי שירותי שמירה תבחן את עברו והתנהגותו. החוק מחלק בין להחזיק ברישיון. תופעת גביית דמי החסות)"פרוטקשן"(היא תופעה נרחבת אשר פושה בכל רחבי הארץ, ובעיקר בדרומה ובצפונה. מדובר בפשיעה המשפיעה באופן ישיר וממשי על חיי האזרחים שומרי החוק, אשר נדרשים לשלם לעבריינים מאות אלפי שקלים בשנה כדי שהאחרונים לא יפגעו ברכושם. באזורים מסוימים מי שאינו מעסיק "חברת שמירה" למעשה מעמיד את רכושו בסכנה שייגרמו לו נזקים, לפעמים במיליוני שקלים, כך על פי מאות עדויות במשטרה. על פי רוב אין מדובר בגניבה אלא רק בהיזק לרכוש, מה שמלמד שלא הרכוש עצמו מעניין את העבריין אלא רק גרימת הנזק כדי לאותת לבעל העסק שכדאי לו לכאורה מתבקש היה להגדיר את שיטת דמי החסות כ"סחיטה באיומים", אך שיטת הפעולה של ארגוני החסות אינה נופלת בגדרי עבירה זו. נותני החסות מכירים את החוק ויודעים כיצד להימנע מלעבור עליו. הם הצליחו ליצור מצב שבו בעלי העסקים "יודעים" שעליהם לברר מיוזמתם לאיזו כנופיה עליהם להעביר את תשלום דמי החסות, והם פונים בעצמם לעבריינים בבקשה לשכור את "שירותיהם". כלומר, לרוב אין "איום" גלוי הקשור לאירוע מסוים, ולכן אין סחיטה באיומים. במצב דברים זה, החוק הפלילי העבריינים מחזיקים בחברות שמירה מוסדרות והם מנפיקים חשבוניות לבעלי העסקים. חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב–1972)להלן – החוק לרישוי שירותי שמירה(קובע כי מבקש רישיון התאגיד הפועל כחברת שמירה, לבין מארגן שמירה החייב ברישיון, ושומר שבמקרים מסוימים אינו נדרש