הצעת חוק נטילה ושימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ה-2025

"אילן אילן, במה אברכך?... יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך")תלמוד בבלי מסכת תענית דף ו(ידי זה העמדת צאצאים גם לאחר מותו של האדם. הנפטר. המדינה תתייחס לנושא ותתן מענה שקול ואחראי בראיית הפרט והכלל בעניין. בחקיקה. הוראות לעניין נטילה ושימוש בזרע של נפטר קבועות בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 2202.1 "נטילת זרע לאחר המוות ושימוש בו", מיום 27 באוקטובר 2003. בתי המשפט שנדרשו לנושא מעקרונות והמלצות הועדה אומצו בהצעת חוק זו. העקרונות המנחים בהצעת החוק הם כלהלן: הכמיהה לילדים הינה בבסיס והתשתית של העם היהודי, והיא נטועה וחקוקה באופן טבעי ברצון האנושי. כאשר אדם נפטר נגדע לא רק מעיין חייו אלא גם האפשרות להמשכיות מזרעו באופן טבעי. טכנולוגית טיפולי הפוריות יצרה בשנים האחרונות אפשרות לשימוש בזרעו של אדם גם לאחר מותו, ועל דא עקא, טכנולוגיה זו מעלה שאלות כבדות משקל בתחום האתי, ההלכתי, המשפטי והפסיכולוגי. לא בכדי בהרבה ממדינות העולם הגבילו חוקית אפשרות זו או צמצמו אותה באופן ניכר. לא בכדי ברוב מדינות העולם לא קנויה לאדם זכות שכזו. בנוסף, אפשרות ההולדה לאחר המוות מעלה קונפליקט מסוים בין הרצון של האדם והמשפחה של הנפטר לצאצאים לבין טובת הילוד שייוולד למציאות של יתמות מאביו, וכן דורשת התייחסות למשמעות הפסיכולוגית של ילד הנולד במטרה למלא חלל שהותיר במדינת ישראל שבה מתגייסים בחורים צעירים שטרם הספיקו להעמיד צאצאים, נכון הוא כי מטרת הצעת חוק זו היא להסדיר את הנטילה והשימוש בזרעו של נפטר לאחר מותו, בין שנהרג בעת שירותו הצבאי ובין שנהרג או שנפטר באזרחות. לא קלה הדרך למצוא בסוגיה רגישה זו פתרון שייתן מזור לכאבם של כל מעגלי משפחתו של האדם שנפטר. כיום נטילה ושימוש בזרע של נפטר אינם מוסדרים העירו בפסיקותיהם על הצורך להסדיר את הנושא בחקיקה, אולם בהיעדרה פסקו במקרים שבפניהם. הוועדה הציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל בראשות פרופ' שלמה מור־יוסף עסקה בעבר בנושא והמליצה דרך אפשריות להסדר של השימוש בזרע לאחר המוות, חלק א. רצון הנפטר – ההולדה היא מעשה אוטונומי שדורש הסכמה מדעת, ולכן בלא רצונו האקטיבי של הנפטר לא יעשה שימוש בזרעו. בכך שהחוק המוצע דורש גילוי רצון מפורש הוא מאפשר את השימוש למי שמעוניין בכך, אך גם מונע מצבים שבהם יהיה צורך באומדנות או הערכות לגבי רצונו של הנפטר, דבר שקשה מאוד לבצעו באופן מעשי. בנוסף, בדרך זו נמנעים קשיים הלכתיים וחוקיים של ניוול המת וניתוחו וכן מתייתר צורך בקבלת החלטות הרות גורל בזמן קצוב וקצר על ידי משפחת הנפטר בשעת