הצעת חוק איסור צריכת זנות, התשפ"ה-2025

לפעול לצמצומה בכלים משולבים של שיקום, הסברה, חינוך ואכיפה. התמכרויות ואובדנות. המוסיף על מצוקתה ומקשה על תהליך השיקום. ומוסרי המוקיע ניצול מסוג זה. בחברה בה אלימות מגדרית גואה, יש משקל משמעותי לחוק איסור תהליך שינוי חברתי אך מדובר במהלך הדרגתי אשר דרוש לו זמן ואורך רוח. זנות" מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, דצמבר 2024(. ממצאי המחקר מצביעים על צמצום הביקוש לזנות שהמעמד הנורמטיבי סייע לאוכלוסיות בזנות לצאת ממעגל הזנות או לפנות לסיוע. בשנים האחרונות גוברת בישראל ההכרה כי תעשיית הזנות מגלמת מאפיינים פוגעניים ביותר וכי יש חוק איסור צריכת זנות)הוראת שעה ותיקון חקיקה(, התשע"ט–2019, נכנס לתוקף ביום 10 ביולי 2020 ותוקפו נקבע לחמש שנים. החוק הכיר בכך שלזנות נלווים נזקים פיזיים ובריאותיים שונים כגון זיהומים וסיכון מוגבר להידבקות במחלות מין וכן נזקים נפשיים כגון תסמונות פוסט טראומטיות, האוכלוסייה במעגל הזנות, שהיא בעיקרה נשים, נמצאת במלכוד המקשה על יכולת היציאה מעולם זה, בין השאר בשל הידרדרות למצבי מצוקה ומשבר. כמו כן, אוכלוסייה זו נתונה כיום לקלון חברתי, דבר לתופעת הזנות השלכות שליליות רבות והיא פוגעות פגיעה קשה בפרט ובחברה כולה מבחינה ערכית, חברתית וכלכלית. מטרת חוק איסור צריכת זנות היא צמצום הפגיעות הללו והצבת סטנדרט נורמטיבי צריכת זנות המסמן את צריכת הזנות כחלק מרצף האלימות הזו ומציב לה גבול. בכוחו של החוק לחולל במטרה למדוד את יעילותו של החוק, נערך מחקר רשמי על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ביחס להשפעותיו, וממנו עלה כי החוק הוביל לירידה משמעותית בצריכת הזנות)"יישום חוק איסור צריכת בעקבות אישור החוק ועל צמצום צריכת הזנות במקומות שבהם הוא נאכף ובתקופות שבהן הוא נאכף. כמו כן, ממצאי המחקר הצביעו על תמיכה בחוק בקרב מרבית גורמי הטיפול המתמחים בתחום, כמו גם