הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון - המרת עונש מאסר עולם), התשפ"ה-2025

מ-30 שנים. לחוק העונשין, עונש מאסר העולם הוא עונש מרבי ולא עונש חובה, והמציאות מוכיחה שבית המשפט יגזור מאסר עולם רק בעבירות שנסיבותיהן חמורות ביותר. העונשין, תוך שיקוף כוונת המחוקק להבחין בין עבירות המתה שונות ונסיבות שונות. השיקולים הרלוונטיים, שהפשע שביצע מצדיק פסיקת שני מאסרי עולם ויותר באופן מצטבר. הקציבה לא תפחת מ-40 שנים. הקציבה.)Victimization Secondary(ופגיעה נוספת, שלא לצורך, בנפגעי העבירה. לבין העונש הלכה למעשה, שהוא ככלל קצוב. הגורם המחליט על תקופת המאסר שירצה המורשע ברצח אינו בית המשפט כי אם נשיא המדינה, לאחר שקיבל את המלצת ועדת השחרורים המיוחדת. עליו שני מאסרי עולם מצטברים או יותר או שהורשע בעבירת רצח בנסיבות מחמירות.)פ/25/4840(. הצעת חוק זהה לפ/25/4840 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' באייר התשפ"ה)2025.05.05(כיום, לפי הוראות חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–2001)להלן – חוק שחרור על-תנאי ממאסר(, אסיר שנשפט לעונש מאסר עולם רשאי להגיש בקשה להקלה בעונשו באמצעות המרת עונש מאסר העולם לעונש קצוב, לאחר שחלפו שבע שנים מהיום שבו החל לרצות את עונשו. אסיר עולם הנושא שני מאסרי עולם מצטברים, או יותר, רשאי להגיש את בקשתו לקציבת עונשו לאחר שחלפו 15 שנים. ועדת השחרורים רשאית להמליץ לנשיא המדינה על שחרורו, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת אולם, מאז התיקון האחרון לחוק זה, הוכנסה רפורמה נרחבת בחוק העונשין, התשל"ז–1977)להלן – חוק העונשין(, ביחס לעבירות ההמתה)תיקון מס' 137(, כך שבעבירת הרצח הבסיסית לפי סעיף 300)א(באותו תיקון נוסף לחוק העונשין סעיף חדש של עבירת רצח בנסיבות מחמירות)סעיף 301א)א(לחוק העונשין(המונה רשימה סגורה של 11 נסיבות שבהתקיימן יוטל על הנאשם מאסר עולם ועונש זה בלבד. שינוי זה מחייב התאמת האמור בחוק שחרור על-תנאי ממאסר לעבירות ההמתה כפי שהן כיום בחוק כפועל יוצא, מוצע לקבוע כי אדם שנגזר עליו עונש של מאסר עולם, לפי סעיף 300)א(לחוק העונשין, לא יוכל להגיש בקשה להקלה בעונשו כאמור לפני שחלפה לפחות שליש מהתקופה המינימאלית לקציבה. כלומר, האסיר לא יוכל להגיש את הבקשה לפני שחלפו עשר שנים מהיום שבו החל לרצות את עונשו, ואילו אסיר עולם שהוטל עליו לשאת שני מאסרי עולם מצטברים או יותר)כאשר מדובר בריבוי קורבנות(, לא יוכל להגיש בקשה לקציבת עונשו בטרם חלפו לפחות 20 שנים מיום שהחל לרצות את עונשו, והוועדה לא תוכל להמליץ על תקופת קציבה שתפחת מ-40 שנים. הדבר נועד בכדי להדגיש את ההבדל בין אסיר שנשפט למאסר עולם על ביצוע מעשה רצח אחד, לבין אסיר שבית המשפט סבר, תוך שקילת כלל כמו כן, מוצע להתייחס לחומרה שייחס המחוקק לעבירה החדשה בסעיף 301א)א(לחוק העונשין של רצח בנסיבות מחמירות על ידי הוספת הסדר הקובע שאסיר שהורשע באחת מ-11 הנסיבות המחמירות יוכל להגיש בקשה לקציבת ענשו רק לאחר שחלפו 15 שנים מהיום שהחל לרצות את ענשו, ותקופת התיקון המוצע יגשים את כוונת המחוקק להבחין בין עבירות שונות לפי נסיבותיהן וחומרתן, גם בכל הקשור לאופן ריצוי המאסר בפועל, הן ביחס למועד קציבתו של מאסר העולם והן ביחס לתקופת ככלל, שחרור אסירים שנשפטו למאסר טרם ריצוי העונש המלא שגזר עליהם בית המשפט גורם לעיוות בעיקרון הגמול בענישה, לוויתור על ההרתעה האישית והכללית, ויוצר "קורבנות משנית" יתרה מזאת, שחרור אסירים שנשפטו לאחר שביצעו את הפשעים החמורים ביותר ונגזר עליהם עונש מאסר עולם גורם לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט, באכיפת החוק ובהרתעת הרבים, שהרי משמעות השיטה הנוהגת היא יצירת פער בין הסמליות שבהטלת עונש מאסר עולם על ידי בתי המשפט יודגש כי עצם מתן הזכות לאסיר עולם לפנות לוועדה המיוחדת בבקשה להקלה בעונשו לאחר שחלפו שבע שנים בלבד, בהתאם לחוק כיום, מתחילת ריצוי עונשו, יוצרת יחס בלתי סביר בין חומרת העבירה שביצע, לבין הזמן שחלף עד שקמה לו זכות שבדין לבקש הקלה בעונשו. כך הדבר גם לגבי אסיר שנגזרו הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר