הצעת חוק מדיניות שווה באכיפת החוק כלפי מפגינים, התשפ"ה-2025

לפסק דינו של השופט ברק)1988((. האתיופית. ניתן לקבל מצב בו מתוך כלל ההפגנות שהתקיימו במדינת ישראל בשנת 2022-2023 לא הציגה המאשימה ירושלים(22-11-54703 מדינת ישראל נ' פלוני)ניתן ביום 2025.2.17((. אתיופיה שבוצעו עד ל-31 בדצמבר 2020 יימחקו באופן אוטומטי מהמרשם הפלילי והמשטרתי, זאת ברור נתונים בדבר יחס מפלה פרטני וממסדי כלפי ישראלים ממוצא אתיופי. במידת הצורך. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד באדר התשפ"ה)2025.03.24("אכן, אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה, כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא פוגעת בזהותו העצמית של האדם")בג"ץ 87/953 פורז נ' ראש עירית תל-אביב-יפו, פ"ד מב)2(309, פסקה 28 הזכות להפגין ולמחות מצויה בליבת הזכויות של כל אזרח במדינה דמוקרטית. זכות זו שווה לכולם, ללא קשר לשיוך פוליטי, למוצא או לאמונה הדתית של המפגין. עד כאן זה המצב הרצוי. אלא שלצערנו הרב במשך שנים ארוכות ישנה הפליה כלפי אוכלוסיות מסוימות במימוש חופש ההפגנה, כשהאירוע הזכור מכולם הוא הגירוש מגוש קטיף ומצפון השומרון, שהוביל להפרת זכויות אדם המונית. מאז שנים ארוכות חלפו, אך אי-הצדק ממשיך, כשבולטים מכולם הם הציבור החרדי, ציבור המתיישבים והקהילה כך, לדוגמה, שופטת בית משפט השלום בירושלים, אביטל מולד, נזפה בפרקליטות המדינה וקבעה כי קיימת אכיפה בררנית נגד קטינים מהמגזר החרדי. מדובר בכתב אישום שהוגש נגד קטין חרדי ששמו נאסר בפרסום. אותו הקטין הפגין נגד עבודות הרכבת הקלה בירושלים והוחלט להגיש נגדו כתב אישום בגין התקהלות אסורה. השופטת מולד ביטלה את כתב האישום בגין אכיפה בררנית. בלשון השופטת: "לא ולו כתב אישום אחד נגד קטין שהפגין באופן פאסיבי שאינו נמנה על המגזר החרדי. ודאי שלא ניתן לקבל זאת כאשר מדובר בקטין ללא עבר פלילי שהיה בן 15 וחצי בעת ביצוע העבירה")ת"פ)שלום וכך גם הקהילה האתיופית שפגשה יחס מפלה שאין הדעת סובלת. רק באחרונה נחקק החוק החשוב של חברי הכנסת צגה מלקו, פנינה תמנו ומשה סלומון – חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, שקובע כי רישומים בגין עבירות של הפרת הסדר הציבורי של יוצאי בתנאי שמדובר ברישום פלילי או משטרתי יחיד ולא הוטל על בעל הרישום עונש מאסר בגין עבירה זו. החוק יביא לכך שיבוטלו רישומים פליליים ליוצאי אתיופיה שנעצרו ונפתחו להם תיקים במשטרה בגין הפרת הסדר הציבורי. הרישומים הפליליים יימחקו מבלי שהאזרחים יצטרכו לפנות בעצמם כדי לקדם את מחיקת הרישום הפלילי. כל זאת לאחר שדוחות ציבוריים שפורסמו בשנים האחרונות העלו באופן הצעת החוק נועדה לקבוע מושכלות יסוד ולפיהן הזכות להפגין שמורה לכולם והיחס למפגינים חייב להיות זהה מול התנהגות זהה. כמו כן, הצעת החוק מחייבת את מערכת אכיפת החוק לדווח לכנסת על כל החקירות, המעצרים, גניזת התיקים וכתבי האישום בקשר להפגנות בפירוט לפי אוכלוסיות ומיקום ההפגנה, וכן מחייבת את היועץ המשפטי לממשלה להופיע אחת לשנה בפניי הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על מנת שהכנסת תוכל לפקח ולבקר את אופן מימוש הזכות השווה להפגין, ולדרוש דין וחשבון