הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מערכת צילום ביומטרית), התשפ"ה-2025

גם זיהוי פנים. הציבורי ושימוש בהן, על ידי משטרת ישראל. מדובר במערכות צילום הכוללות יכולות עיבוד המאפשרות שייעשה בדרך של הכללה מבעוד מועד של פרט זיהוי אודות אדם מסוים, באופן שמאפשר למערכת לספק בביצוע עבירות, ולכן מהווים כלי יעיל ואפקטיבי לצורך גילוי ומניעת עבירות ומילוי תפקידי המשטרה בשמירת הסדר הציבורי והגנה על שלום הציבור ובטחונו.)להלן – חוק סדר הדין הפלילי(, ונועד לאפשר למשטרת ישראל לבצע את ליבת התפקידים והמשימות בפרטיות תחת ההסדרה המוצעת להלן. בהן, וכן הצורך לעגן בחוק סמכות להצבת מערכות צילום ביומטריות, מוצע לקבוע בפקודת המשטרה הסדרים שונים הנוגעים להצבה ולהפעלה של מערכות צילום ביומטריות, ולשימוש בתוצריהן. בביצוע עבירות כאמור; מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, בעת קיום חשש ממשי לפגיעה דין, או אכיפת צווי הרחקה ממקומות ציבוריים. הואיל ומערכות אלו, בשונה ממערכות צילום מיוחדות המצלמות אובייקטים כדוגמת רכבים, מבוססות על פרטי זיהוי ביומטריים דוגמת זיהוי פנים. בטיבה ובמאפייניה הייחודיים כאמור. הציבורי וביטחון הנפש והרכוש. באופן זה מונחת אף התשתית המשפטית שתאפשר למשטרת ישראל השימוש בהן. התשפ"ב–2022)מ-1570(, וכוללת את החלק ממנה שעסק במערכות הצילום הביומטריות. ביום כ"ז בטבת התשפ"ד)8 בינואר 2024(פורסם ברשומות חוק לתיקון פקודת המשטרה)מס' 40(, התשפ"ד–2024)להלן – תיקון 40(, שהסדיר את הצבתן והפעלתן של מערכות צילום מיוחדות במרחב הציבורי והשימוש בהן על ידי משטרת ישראל. מערכות הצילום שהוסדרו במסגרת תיקון 40 הן מערכות צילום המזהות חפצים או אובייקטים שונים, אך תיקון 40 לא כלל מערכות צילום ביומטריות המאפשרות מטרת הצעת חוק זו היא להסדיר היבטים מסוימים של הצבת מערכות צילום ביומטריות במרחב צילום של אנשים, והשוואתם למידע מזוהה שהוזן למערכת בעניינם, באופן שעשוי לאפשר לזהות את האדם המצולם אם הוזן מידע כאמור בעניינו. השימוש המשטרתי במערכות צילום ביומטריות יכול התראה כאשר פרט זה נקלט בעדשות המצלמה בזמן אמת, או בדרך של בדיקה בדיעבד של צילומים שנקלטו במצלמות. שימושים אלו מאפשרים למשטרה להתחקות אחר זהותם ומיקומם של חשודים שימוש במערכות צילום ביומטריות על ידי משטרת ישראל דרוש לצורך מילוי החובה המוטלת על המשטרה לחקור עבירות פליליות מכוח הוראות חוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, התשמ"ב–1982 המוטלים עליה לפי סעיפים 3 ו-5 לפקודת המשטרה ]נוסח חדש[, התשל"א–1971)להלן – פקודת המשטרה(, שלפיהם על המשטרה לעסוק ב"מניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש". כל זאת בשים לב לאמור בסעיף 19 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981)להלן – חוק הגנת הפרטיות(, הקובע כי משטרת ישראל, לצד גופים נוספים המוגדרים כרשות ביטחון לפי הוראת הסעיף האמור, או מי שנמנה עם עובדיה או פועל מטעמה, לא יישאו באחריות לפי חוק הגנת הפרטיות על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו. עם זאת, אין הסעיף האמור מהווה, כשלעצמו, מקור סמכות לביצוע הפעולות הפוגעות לאור היבטים רבים ומורכבים הנלווים לשימוש במערכות צילום ביומטריות ולהיקף המידע שנאגר במסגרת התיקון מוצע להוסיף לפקודת המשטרה את סימן ב'1 שעניינו מערכות צילום ביומטריות, ובו לעגן את הכללים שיחולו לגבי מערכות כאמור. בתוך כך, מוצע לקבוע כי מטרות הצבתן והפעלתן של מערכות הצילום הביומטריות יהיו: מניעה, סיכול או גילוי של עבירות פשע או של עבירות שעלולות לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, וגילוי מעורבים בתכנון או כאמור; איתור נעדר או אדם שיש חשש לשלומו ואכיפת איסורי כניסה למקומות ציבוריים, שניתנו על פי לצד זאת, מוצע לקבוע כי על השימוש במצלמות ביומטריות יחולו, במספר היבטים, כללים מחמירים, עוד מוצע לתקן את סימן ג' לפקודה כך שההסדרים הקבועים בו לעניין מערכות צילום מיוחדות יחולו גם על מערכות צילום ביומטריות, בהתאמות הנדרשות, לרבות החובה להתקין תקנות באופן שלא יתאפשר שימוש במערכת צילום ביומטרית מסוג מסוים כל עוד לא הותקנו התקנות לגביה, בהתחשב מסגרת חקיקתית זו מאפשרת להתאים את ההסדרה החוקית לסוגי מערכות הצילום הביומטריות, על מאפייניהם השונים, באופן שיאפשר להשיג, בהתייחס לכל סוג של מערכת, איזון ראוי בין ההגנה על הפרטיות לבין האינטרס הציבורי במניעת עבירות, גילוין, איתור מבצעיהן והבאתם לדין, ובקיום הסדר להכניס לשימוש מבצעי בעתיד מערכות צילום ביומטריות חדשות, בכפוף להתקנת תקנות שיסדירו את הצעת חוק זו מבוססת על הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה)מס' 37()מערכות צילום מיוחדות(,