הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ו-2026

כללי אוכלוסיית הקטינים ואוכלוסיית אנשים עם מוגבלויות מסוימות הן, על פי מחקרים, שתי אוכלוסיות מועדות יותר להודאות שווא בחקירה פלילית. התלות, האמון בגורם המוסמך, לקיחת סיכונים, חוסר היכולת להבין תרגילי חקירה וחוסר היכולת להבין את ההשלכות העתידיות, מאפיינים רבים מן הנמנים עם אוכלוסיות אלה. לכן, נדרש הסדר מלבד ההסדרים הקיימים בחקיקה בנוגע לאוכלוסיות אלה המפורטים להלן, שיסייע להבטיח את זכותם של אנשים מאוכלוסיות אלה, להליך הוגן בהליך הפלילי, כבר משלב החקירה. המצב החוקי כיום מקנה לקטינים זכות לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירה (סעיף 9ח לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן - חוק הנוער)), כמו גם זכות להיוועצות עם עורך דין לפני החקירה והגבלה בנוגע לחקירה בשעות הלילה (סעיפים 9ט ו–9י לחוק הנוער). נוסף על כך, קטינים עד גיל 14 החשודים בעבירות מסוימות נחקרים על ידי חוקר ילדים שהוא עובד סוציאלי שעבר הכשרה מיוחדת לחקירות ילדים, וזאת בהתאם לסעיף 4 לחוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), התשט"ו -1955 (להלן - חוק הגנת ילדים). כמו כן, בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן - חוק חקירת חשודים), על חקירות של קטינים בנוגע לעבירות שהעונש המרבי שנקבע להן הוא מאסר של עשר שנים או יותר קיימת חובת תיעוד חזותי בכפוף לחריגים (סעיף 7 לחוק חקירת חשודים). הסדרים דומים קיימים גם לגבי אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית, בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005 (להלן - חוק הליכי חקירה והעדה). כך, למעט בחקירות דחופות (כאשר הדבר נדרש באופן מיידי כדי למנוע את סיכול החקירה או את שיבושה ובמקרים נוספים המנויים בחוק הליכי חקירה והעדה), אנשים עם מוגבלות שכלית החשודים בעבירה ייחקרו על ידי חוקרים מיוחדים (סעיף 3 לחוק הליכי חקירה והעדה) ויהיו זכאים להיות מלווים על ידי אדם שיבחרו בחקירה (סעיף 8 לחוק הליכי חקירה והעדה), ואנשים עם מוגבלות נפשית יהיו זכאים לנוכחות מלווה מטעמם בחקירה (סעיף 16 לחוק הליכי חקירה והעדה). זאת נוסף על חובת התיעוד שחלה על חקירות של אנשים מאוכלוסיות אלה (סעיפים 10 ו–17 לחוק הליכי חקירה והעדה). החוק המוצע נועד לתת מענה נוסף ומשלים, ולהקנות זכות לנוכחות עורך דין בחקירה של קטינים ושל אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית הנחקרים כחשודים ואינם זכאים להיחקר על ידי חוקרי ילדים או חוקרים מיוחדים. כיום על פי חוק חקירת חשודים לא קיימת זכות לנוכחות סניגור בחקירה של חשוד, בלי שקיימת הבחנה לגבי מיהו החשוד, מהי העבירה וכיוצא בהם. עם השנים הכירה הפסיקה בזכויות האלה: 1.  זכותו של חשוד לנוכחות סניגור במסדר זיהוי חי - ע"פ 77/648 קריב נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(2) 729, 743. 2.  זכותו של חשוד לנוכחות סניגור במסדר זיהוי תמונות - ע"פ 71/416 עווד נ' מדינת ישראל, פ"ד כו(1) 775, 780. 3.  זכותו של חשוד להיוועץ בסניגור לפני החקירה - ע"פ 60/307 חסין יאסין ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יז, 1541, 1570 ובג"ץ 91/3412 סופיאן נ' מפקד כוחות צה"ל באזור חבל עזה, פ"ד מז(2) 843. הנושא של נוכחות סניגור בחקירה עלה בעבר בכמה ועדות שדנו בעניין זה. בדוח שהוצג על ידי "הוועדה לעניין הרשעה על סמך הודאה בלבד ולעניין העילות למשפט חוזר" (להלן - ועדת גולדברג) אשר הוקמה בשנת 1994, המליצה ועדת גולדברג לפתוח את דלתות חדרי החקירה לעורכי דין כאשר החקירה אינה מתועדת בהסרטת וידאו, אם ביקש זאת החשוד, וזאת, בלי לאפשר לעורך הדין להתערב או לייעץ במהלך החקירה. יותר מעשור לאחר מכן הדבר נדון גם במסגרת הוועדה המייעצת לשר המשפטים לעניין סדר דין פלילי וראיות ברשות הנשיאה בדימוס מרים נאור, והיא החליטה בסופם של הדיונים שלא לאמץ את ההמלצה של ועדת גולדברג, זאת לנוכח עמדתם של רוב חברי הוועדה, אשר סברו שאין מקום, לעת הזו, להמליץ על קביעת נוכחות עורך דין בחקירה בחוק, בין השאר משום שתיעוד חזותי ותמלול של חקירות הם ערובה סבירה לחקירה נאותה. בשנת 2018 הוקמה הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן, בראשותו של השופט בדימוס יורם דנציגר (להלן - ועדת דנציגר). דוח הביניים השלישי של ועדת דנציגר עסק בגורמי הסיכון המרכזיים להודאות שווא בחקירות משטרה, לרבות גורמים חוץ–מערכתיים, הנובעים ממאפיינים אישיים ואישיותיים של החשוד, וגורמים מערכתיים הנובעים מאופן ניהול החקירה (להלן - דוח הביניים). הדוח הוגש לשר המשפטים ביום ט"ו בשבט התשפ"ד (25 בינואר 2024). כחלק ממסקנות הדוח קבעה דעת הרוב בוועדת דנציגר כי אם מדובר בחשודים המצויים בסיכון מוגבר למסירת הודאת שווא, קרי קטינים ואנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, יש לאפשר לאותם חשודים להיות מלווים בידי סניגור במהלך חקירתם. לגבי קטינים ציינה ועדת דנציגר בדוח הביניים כי "נטייתם של צעירים, וקטינים במיוחד, להודות בעבירה שלא ביצעו ולהפנים אשם בגין מעשה שלא ביצעו, היא גדולה, וזאת בפרט כאשר נעשה כלפיהם שימוש בראיות כוזבות. מחקרים פסיכולוגיים רבים מראים כי"רמת הבגרות" בקרב קטינים, לרבות בני נוער, היא כזו המקשה עליהם לנהוג בשיקול דעת בחדר החקירות זאת, בין היתר, בשל צייתנותם המוגברת לבעלי סמכות, נטייתם לאמון־ יתר, ושאיפתם לרצות את המבוגר העומד מולם. כל אלו, לצד יכולתם המוגבלת של קטינים להבין את ההשלכות ארוכות הטווח של מעשיהם, מעמידים אותם בסיכון רב יותר לויתור על זכויותיהם ולמתן הודאות שוא" (כמו גם את האזהרה ומשמעותה). כך, למשל, הגם שקטינים מבינים כי יש להם זכות להיוועץ בסנגור, אין הם מכירים את תפקידו של הסנגור ואין הם מבינים כיצד יהיה בכך כדי לסייע להם. כתוצאה מכך, קטינים נוטים לוותר על זכויותיהם כנחקרים. דוח הביניים התייחס למחקרים שנערכו בארצות הברית ובאנגליה וצוין בו כי "נוכחותו של מלווה מבוגר איננה מקטינה את אחוז הנחקרים הקטינים המוותרים על זכויותיהם, וזאת ככל הנראה מאחר שהמלווים נוטים לנקוט בעמדה פסיבית או לעודד את הקטינים לשתף פעולה עם החקירה. לאור זאת, מומחים רבים ממליצים כי נחקרים קטינים ילוו בחקירה באופן קבוע על ידי סנגור - עמדה שאומצה בשנת 2013 על ידי האגודה האקדמית לפסיכיאטריה של הילד בארצות הברית." (עמ' 32-33 לדוח הביניים). בהתייחס לחשודים עם מוגבלת שכלית או נפשית, ציינה ועדת דנציגר בדוח, כי מחקרים מעלים כי גם חשודים אלה מצויים בסיכון גבוה יותר משאר האוכלוסיה למסור הודעת שווא. זאת, בין השאר, מהטעם שאנשים עם מוגבלות שכלית מתקשים להבין את האזהרה, מושפעים משאלות מנחות ומתגובות מצד החוקר, ואילו אנשים עם מוגבלות נפשית הם בעלי רגישות גבוהה לסוגסטיות, יש להם שאיפה לרצות דמויות בעלות סמכות והם מתקשים בהתמודדות עם סיטואציות מלחיצות או עם הבנה באשר לחומרת מצבם. הסדרים המאפשרים נוכחות של סניגור בחקירה, במתכונת זו או אחרת, אומצו במדינות רבות כגון איטליה, אנגליה, ארצות הברית, בלגיה, דנמרק, הולנד, סלובניה, צרפת ושווייץ, שבהן זכאי כל חשוד לליווי של סניגור בחקירתו למעט במקרים חריגים. חלק מהמדינות, כמו צרפת והולנד, אף אימצו הסדרים מיוחדים בנוגע לחשודים פגיעים (למשל, חשודים עם מוגבלות), שלפיהם במקרים מסוימים תתחייב, ולא רק תתאפשר, נוכחות של סניגור בחקירה. בניו זילנד ובקנדה קובע החוק כי חשודים קטינים זכאים לנוכחות סניגור בעת מסירת אמרה במשטרה. על רקע המלצות ועדת דנציגר גובשה הצעת חוק זו, שעיקריה תיקון חוק הנוער ותיקון חוק הליכי חקירה והעדה, כדי לאפשר נוכחות של סניגור בחקירת חשודים קטינים, חשודים עם מוגבלות שכלית וחשודים עם מוגבלות נפשית. הצעת החוק מחריגה חקירות הנערכות על ידי חוקרי ילדים בהתאם לחוק הגנת ילדים, וכן חקירות של אנשים עם מוגבלות שכלית הנערכות על ידי חוקרים מיוחדים, בהתאם לחוק הליכי חקירה והעדה לנוכח מאפייניהן הייחודיים של חקירות אלה הנערכות על ידי עובדים סוציאליים שהוכשרו לשם כך. החוק המוצע אינו חל על עבירת ביטחון כהגדרתה בסעיף 35 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן - חוק המעצרים), ועל עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016. זאת, בשל המאפיינים הייחודיים של חקירת עבירות ביטחון והחשש לפגיעה בביטחון המדינה. בשל העובדה שמדובר בהצעת חוק משמעותית, המשנה במידה רבה את אופייה של החקירה הפלילית המוכרת במדינת ישראל ועשויות להיות לה השלכות רוחב המחייבות בחינה ושינויים עתידיים, הוחלט לחוקקה כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים עם אפשרות להארכה, זאת תוך ליוויה במחקר שיוכל לבחון את השפעתה. בהסדר מוצע לקבוע את זכותם של קטינים ואנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית הנחקרים כחשודים לנוכחות סניגור בחקירתם במשטרה, ואת חובת המשטרה ליידע חשודים מקבוצות אלה, לפני תחילת החקירה, על זכות זו. ויתור על הזכות האמורה צריך להיות מתועד. אם החשוד מבקש לממש את זכותו יש להמתין זמן סביר עד לבואו של עורך הדין, בכפוף לסייגים של חשש מסיכול חקירה או פגיעה ממשית בביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה. עוד מוצעים כמה כללים באשר לאופן התנהלותו של עורך הדין במהלך החקירה, ובהם איסור התערבות, איסור הקלטה ואיסור תיעוד, לצד מתן אפשרות לעורך הדין לכתוב הערות על אופן התנהלות החקירה, אשר יתויקו בתיק החקירה. הפרת כללים על ידי עורך דין מהווה עילה לעצור את החקירה ובמקרים מסוימים אף מקנה סמכות לממונה על החקירות בתחנה להוציא את עורך הדין מחדר החקירות. השפעת החוק המוצע על זכויות הילד: ההסדר המוצע מקנה לקטינים זכות לנוכחות עורך דין בחקירה, וזאת כדי להגן על קטינים מפני הודאות שווא מהסיבות שפורטו לעיל. לכן, הצעת החוק משפרת את מצבם של קטינים חשודים ומטיבה עימם. כאמור, כדי להבטיח את מימוש הזכות, נקבע כי ויתור על הזכות צריך להיות בכתב ומתועד באמצעות תיעוד חזותי או קולי. סעיף 1 מוצע לתקן את חוק הנוער ולהוסיף אחרי סעיף 9ח, שעניינו "נוכחות הורה או קרוב אחר בחקירת קטין חשוד", את סעיף 9ח1 שכותרתו "נוכחות עורך דין בחקירה", ובו יפורט ההסדר. לפסקה (1) לסעיף 9ח1 המוצע לסעיף קטן (א) המוצע מוצע להגדיר בחוק זה "חקירה" כתשאול או גביית הודעה מחשוד בקשר לעבירה, בידי שוטר, בתחנת המשטרה, ובלבד שבמהלך התשאול או גביית ההודעה לא מתושאל אדם נוסף או לא נגבית הודעה מאדם נוסף. זאת כדי להבהיר כי הוראת שעה זו לא תחול על פעולות חקירה כגון הובלה והצבעה הנערכות עם חשוד מחוץ לתחנת המשטרה, עימות או הפגשה בין החשוד לצד ג' (חשוד, נפגע עבירה או עד). עוד מוצע להגדיר ש"עורך דין" לעניין קטין הזכאי לייצוג על ידי סניגור ציבורי הוא סניגור מהסניגוריה הציבורית. לסעיף קטן (ב) המוצע מוצע לקבוע שקטין החשוד בעבירה זכאי שעורך דין יהיה נוכח בחקירתו ושהחוקר יידע אותו על כך. ויתור על זכות זו תהיה בכתב ותתועד בתיעוד חזותי או קולי. מטרת התיעוד לאפשר לבית המשפט להתרשם שהוויתור על הזכות נעשה באופן חופשי ומרצון. לסעיף קטן (ג) המוצע מוצע שכאשר הקטין מבקש לממש את זכותו לעורך דין, יזמין החוקר בלא דיחוי, ככל הניתן, את עורך הדין שביקש הקטין, והחקירה תעוכב עד להגעתו. הסעיף יחול גם לגבי עורך דין שזומן על ידי הוריו או אפוטרופוסו של הקטין (אם מונה לו) אם הזמנת עורך הדין הייתה בתיאום עם הקטין ובהסכמתו. אם הוריו של הקטין זימנו עורך דין בלא קבלת הסכמתו של הקטין - לקטין שמורה הזכות לסרב בהתאם לסעיף 9ח1(ב) המוצע. לסעיף קטן (ד) המוצע מוצע לקבוע חריגים לכלל המחייב נוכחות עורך דין בחקירה. מי שמוסמך להורות על קיומם של חריגים הוא הקצין הממונה על החקירות בתחנה. החלטה כאמור תהיה מנומקת בכתב. החריג הראשון המאפשר קיומה של חקירה בלא נוכחות עורך דין הוא אם עורך הדין שהוזמן לא הגיע לחקירה בתוך זמן סביר בנסיבות העניין מהמועד שבו הוזמן. במקרה כזה החקירה תחל בלא עורך הדין, אבל יאפשרו את כניסתו מייד כשיגיע. החריג השני הוא כשיש יסוד סביר לחשש שהמתנה עלולה לסכל את החקירה או לסכל את מעצרם של חשודים נוספים בקשר לאותו אירוע שבו נחקר הקטין, או שהמתנה כאמור תמנע גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לעבירה שהקטין חשוד בביצועה, או שקיים חשש לפגיעה ממשית בביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה, וכל עוד מתקיים הטעם שהצדיק את אי־ההמתנה כאמור. זאת לנוכח ההבנה שנוכחותו של סניגור בחקירות חשודים מקרב האוכלוסיות האמורות אינה בגדר זכות מוחלטת, וישנם מצבים חריגים שבהם צורכי החקירה מחייבים חקירה מיידית ולא יאפשרו המתנה להגעה של עורך דין, בדומה לפסיקה אשר הכירה במצבים שבהם ניתן לדחות זכות של עצור להיוועץ בעורך דין (כך, למשל בע"פ 05/9956 אסף שי נ' מדינת ישראל, פ"ד סג(2) 742). לסעיף קטן (ה) המוצע מוצע לקבוע כי בנסיבות שבהן עורך הדין מייצג כמה חשודים, רשאי הקצין הממונה על החקירות בתחנה שלא לאפשר לעורך הדין להיכנס ליותר מחקירה אחת, אם סבר כי הדבר עלול להביא לשיבוש החקירה. החלטה כאמור תהיה מנומקת ובכתב. במקרה זה תינתן שהות לקטין להסתייע בעורך דין אחר ולהזמינו לחקירה, והחקירה תתעכב לפרק זמן סביר עד להגעתו של עורך הדין, למעט במקרה שבו הוחלט שלא להמתין בעקבות הנסיבות הנקובות בסעיף קטן (ד) המוצע. עורך דין בהקשר זה כולל עורך דין אחר מאותו משרד, כדי שלא להעמיד את עורך הדין בחשש לניגוד עניינים. לסעיפים קטנים (ו) ו–(ז) מוצעים מוצע לקבוע את כללי ההתנהגות שיחולו על עורך דין במהלך חקירה של חשוד. לפי כללים אלה יחול איסור על עורך דין להתערב, להקליט ולתעד את מהלך החקירה. לצד זאת, מוצע לאפשר לעורך הדין לכתוב הערות במהלך החקירה, אשר נוגעות לאופן התנהלות החקירה בלבד, באופן שאינו פוגע בחסיון עורך דין-לקוח. הערות שייכתבו יימסרו לקצין הממונה על החקירות בתחנה בסיום החקירה ויתויקו על ידו בתיק החקירה. לסעיף קטן (ח) המוצע מוצע שעורך הדין יוכל לבקש מהחוקר לעצור את החקירה, אם סבר שהחקירה מתנהלת באופן הפוגע בזכותו של הקטין כקטין חשוד לפי הוראות כל דין, לרבות נסיבות שבהן סבור הסניגור כי מצבו הגופני או הנפשי של הקטין אינו מאפשר את המשך חקירתו. במקרה זה יעדכן החוקר את הקצין הממונה על החקירות בתחנה בדבר בקשתו של עורך הדין, והקצין הממונה על החקירות בתחנה יכריע בדבר המשך החקירה ויתעד את הבקשה בתיק החקירה. יצוין כי במדינות שונות בעולם הונהגו כללים שונים בדבר אפשרותו של הסניגור להתערב בחקירה ונקבעו כללים בדבר מה מותר ומה אסור לעורך הדין לבצע במהלך החקירה. לנוכח תקדימיות הצעת החוק, אשר משנה במידה רבה את התנהלות החקירה של משטרת ישראל, הצעת החוק בחרה במודל של "סניגור פסיבי", אשר כאמור אינו יכול להתערב במהלך החקירה, למעט אם סבר כי החקירה פוגעת בזכותו של הנחקר להליך הוגן. לסעיפים קטנים (ט) ו–(י) המוצעים מוצע לקבוע הוראות בנסיבות של הפרת הכללים על ידי עורך הדין לפי סעיפים קטנים (ו) ו–(ז) המוצעים: עצירת החקירה על ידי החוקר (תוך דיווח על החריגה לקצין הממונה על החקירות בתחנה); הוצאת עורך הדין מהחקירה על ידי הקצין הממונה על החקירות בתחנה, אם מצא כי עורך הדין חרג מהכללים האמורים באופן הפוגע בטובת החקירה. החלטת הממונה על החקירות בתחנה תהיה מנומקת ובכתב. לסעיף קטן (יא) המוצע מוצע לקבוע כי במקרה שהוצא עורך דין מחקירה יוכל הקטין להזמין עורך דין אחר מטעמו, ועל המתנה לעורך הדין אשר זומן כאמור יחולו סעיפים קטנים (ג) ו–(ד) המוצעים. לסעיפים קטן (יב) המוצע מוצע לקבוע שעל נוכחות עורך דין בחקירת קטין כאמור בהסדר המוצע יחולו הוראות סעיף 18 לחוק הסניגוריה הציבורית (לרבות התקנות שמכוחו) והוראות סעיף 15 לחוק סדר הדין הפלילי (לרבות התקנות שמכוחו) לעניין הזכאות לייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית. משמעות הדברים לפי המצב המשפטי הנוכחי היא שהזכאות לסניגור ציבורי שיהיה נוכח בחקירה תהיה לחשוד שהוא עצור (סעיף 18(8) לחוק הסניגוריה הציבורית). לסעיף קטן (יג) המוצע בסעיף קטן (יד) מוצע לקבוע כי הוראות הסעיף המוצע לא יחולו על חשוד בעבירת ביטחון כהגדרתו בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים או במקרה של חשוד בעבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016. הטעם להחרגה בנוגע לחקירות אלה הוא שההתמודדות עם עבירות ביטחוניות ופעולות טרור היא בעלת מאפיינים ייחודיים. חלק ניכר מהנחקרים בעבירות ביטחון הם חברים בארגוני טרור מסודרים, בעלי היסטוריה ארגונית ומכוונים אידיאולוגית. פעמים רבות נחקרים בעבירות ביטחון עוברים פעולות הכנה מאורגנת על ידי ארגון הטרור, המכוון אותם להתמודד עם פעולות החקירה ותחבולותיה. יכולותיהם המודיעיניות של ארגוני הטרור הולכות ומשתכללות ככל שגדלה כמות המידע והתיעוד שאליהם הם נחשפים. כשם שתיעוד חזותי וקולי של חקירות ביטחוניות עשוי לסייע לאותם ארגונים להפיק לקחים באופן מיידי מהמתרחש בחקירה, ובכך לחזק את היערכותם לקראת חקירות נוספות ולגרום לסיכול פעולות חקירה עתידיות, כך גם נוכחות סניגור בחקירות האלה עשויה לחשוף שיטות פעולה, אם בשוגג או במודע. נוסף על כך, נוכחות הסניגור בעבירות ביטחון עשויה להרתיע נחקרים מפני מסירת מידע, בשל החשש כי שיתוף הפעולה עם הרשות החוקרת יתגלה לחבריהם ולארגון הטרור באופן גלוי וברור. לטעמים אלה מצטרף אינטרס השמירה על חסיון מקורות המידע, שיטות הפעולה וזהותם של חוקרי שירות הביטחון הכללי, סודיות המעוגנת בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002. לסעיף קטן (יד) המוצע מוצע להחריג את תחולת ההסדר מסוגים שונים של חקירות ולקבוע כי החוק לא יחול על חקירות ילדים כמשמעותם בחוק הגנת ילדים, זאת לנוכח האופי השונה של חקירה זו הנערכת על ידי חוקר ילדים, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו, הממונה בהתאם לחוק הגנת ילדים. מדובר בחקירה הנערכת שלא בתחנת משטרה, על פי פרוטוקול ייעודי שנבנה לשם כך ומותאם לגילו של הקטין. מכל הטעמים המפורטים בקצרה לעיל, עולה כי החשש ממסירת הודאת שווא בחקירה מסוג זה נמוכה בהרבה מהחשש ממסירת הודאת שווא על ידי קטין בחקירה הנערכת על ידי חוקרי משטרה, ומנגד נוכחות סניגור בחקירה זו עלול לפגום במהלך החקירה. לסעיף קטן (טו) בשל חשיפתו של עורך הדין לחומר חקירה בשלב מוקדם של הליך החקירה, מוצע להבהיר כי עורך הדין ישמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו במהלך החקירה, ולא יגלה זאת לאחר. סעיף 2 מוצע לתקן את חוק הליכי חקירה והעדה ולהחיל את ההסדר המוצע על חקירת אנשים עם מוגבלות שכלית ועל אנשים עם מוגבלות נפשית הנחקרים כחשודים במשטרה. לפסקה (1) מוצע לתקן את סעיף 2 לחוק הליכי העדה וחקירה ולקבוע כי הוראות סעיף 16א המוצע יחולו גם לגבי עבירה שאינה מנויה בתוספת, ובכך לאפשר נוכחות סניגור בכל חקירה של אדם עם מוגבלות הנחקר כחשוד (למעט מי שחקירתו מתבצעת על ידי חוקר מיוחד כאמור בסעיף 16א(טז)). לפסקאות (2) ו–(3) לסעיפים 8א ו–16א המוצעים מוצע לקבוע הסדר של נוכחות עורך דין בחקירה של אוכלוסיות אשר זכויותיהן בחקירה מוסדרות בחוק זה, הזהה במהותו להסדר המוצע בסעיף 1 לתיקון חוק הנוער שפיטה בשינויים המחויבים ובשינויים האלה: לסעיף 16א(ג) המוצע מוצע לקבוע כי בטרם ייחקר אדם עם מוגבלות לפי חוק זה, יודיע לו החוקר בלשון המובנת לו ובהתאמות הנדרשות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, על זכויותיו בנוגע להתייעצות עם עורך דין, על הזכות להיות מיוצג, על זכאות לפי חוק הסניגוריה הציבורית (הודעה על זכאות תהיה באופן כללי בלי לדעת אם החשוד זכאי לייצוג על פי חוק הסניגוריה הציבורית), על הזכות לנוכחות מלווה בהתאם להוראות סעיפים 8 או 16, לפי העניין, ועל זכותו לנוכחות עורך דין בחקירתו בהתאם להוראות הסעיף המוצע. לסעיף 16א(יד) המוצע מוצע לקבוע שעל נוכחות עורך דין בחקירת אדם עם מוגבלות כאמור בהסדר המוצע, יחולו הוראות סעיף 18 לחוק הסניגוריה הציבורית (לרבות התקנות שמכוחו) לעניין הזכאות לייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית והוראות סעיף 15 לחוק סדר הדין הפלילי (לרבות התקנות שמכוחו). משמעות הדברים לפי המצב המשפטי הנוכחי היא שהזכאות לסניגור ציבורי שיהיה נוכח בחקירה תהיה, בין השאר, לחשוד בעבירה שלשם בירורה הוחלט לגבות עדות לאלתר לפי סעיף 117 לחוק סדר הדין הפלילי; עצור שהוא מחוסר אמצעים וחשוד או עצור שבית משפט החליט למנות לו סניגור. לסעיף 16א(טז) המוצע מוצע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על חקירת חשוד שנחקר על ידי חוקר מיוחד, בדומה לטעם בנוגע להסדר המוצע לגבי קטין הנחקר על ידי חוקר ילדים בהתאם לסעיף 9ח1(טו) המוצע. ההוראות לגבי ההסדר בנוגע לאנשים עם מוגבלות נפשית מפורטות בסעיף 16א המוצע, וסעיף 8א המוצע מחיל את ההוראות המוצעות בסעיף 16א גם לגבי אדם עם מוגבלות שכלית, בשינוים המחויבים. סעיף 3 מוצע לקבוע כי לשם בחינת השלכות ההסדר ייערך על ידי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי מחקר, אשר ממצאיו יוגשו לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בצירוף המלצות לעניין הארכת תוקפן של הוראות השעה לקראת תום תקופת תוקפן. מכיוון שמדובר בהסדר משמעותי, המשנה במידה רבה את צורת החקירה של גורמי אכיפת החוק, יש חשיבות רבה בליווי הוראת השעה במחקר מלווה שיוכל לבחון את השלכות ההסדר על החקירות ולסייע לדייק את ההסדר המוצע בהמשך. סעיף 4 מוצע לקבוע ששר המשפטים, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, יהיה רשאי, בצו, להאריך את הוראות השעה לתקופות שלא יעלו על שנתיים בכל פעם, וייתכן שיחליט להאריך רק אחת מהוראות השעה ולא את שתיהן, בהתאם לתוצאות המחקר המוצע בסעיף 3. סעיף 5 מוצע לקבוע שתחילתו של חוק זה יהיה 9 חודשים מיום חקיקתו, וזאת לצורך היערכות כלל הגורמים ליישומו של החוק.