הצעת חוק המאבק בסנקציות נגד מדינת ישראל, התשפ"ה-2025

בתושביה תוך עקיפת מערכת המשפט שלה. פעילות בלתי חוקית, וזאת תוך עקיפת מערכת אכיפת החוק בישראל והבעת אי-אמון בה. יום-יומיות, כגון תשלום הוצאות משק בית, בלעדיהן אין האדם יכול להתקיים בתקופתנו. הפגיעה נעשית הליך הוגן. הסנקציות פוגעות באופן משמעותי גם בריבונותה של המדינה, בכך שהן מנסות להשפיע על הנעשה בשטחה ובשטח הנתון לשליטתה. המאפשר את המשך שליטת חמאס שם. הצעת חוק זו נועדה למנוע העברת מידע לרשויות זרות, כאשר יש סיכון שהמידע ישמש להטלת סנקציות נגד ישראל, אזרחיה, תושביה ותאגידים הרשומים בה. זאת, במטרה להגן על אלו תוך הצבת גבול ברור לאותם רשויות זרות. באמצעות כך המחוקק מגן על ריבונותה של מדינת ישראל ומונע פגיעה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הטילו מספר מדינות סנקציות על תושבי ישראל ועל תאגידים ישראלים בקשר לפעילותם למען התיישבות ביהודה והשומרון ומניעת השתלטות של הרשות הפלסטינית על שטחי C. בחלק מן המקרים הסנקציות הוטלו באמתלה כי התושבים נשואי הסנקציות מבצעים הסנקציות פוגעות באופן משמעותי באנשים ובתאגידים עליהם הן מוטלות – הבנקים הישראליים והמוסדות הפיננסיים בישראל מקפיאים את נכסיהם של נשואי הסנקציות ומונעים מהם לבצע פעולות שלא בהתאם לדין החל בישראל, ללא שום בירור משפטי וללא שום עמידה בסטנדרטים מינימליים של למדינות המטילות את הסנקציות אין מנגנונים לאיסוף מסודר של מידע על ארגונים ואנשים בישראל. הסנקציות מוטלות על ידי רשויות של המדינות הזרות על בסיס מידע שמוסרים להם פעילים וארגונים ישראליים מתוך מטרה לפגוע במפעל ההתיישבות ביהודה והשומרון, לשתק את ההתנגדות להשתלטות של הרשות הפלסטינית על שטחי C, או להשפיע על מחאה נגד הכנסת מזון וציוד חיוני לרצועת עזה באופן בניגוד לחוק איסור פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011, הצעת החוק הנוכחית לא דנה בהבעת דעות או בפרסומים פומביים, אלא בהעברת מידע ממוקד או פניות לרשויות זרות לשם פגיעה באזרחים ותאגידים ישראליים, או לשם העמדה לדין של חיילי צה"ל בחו"ל. לכן, הפגיעה של האיסור