הצעת חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ו–2026

כללי שכרם ותנאי עבודתם של נושאי המשרה ברשויות השלטון נקבעים כיום בהתאם להוראות הקבועות בחוקי־יסוד שונים: חוק־יסוד: נשיא המדינה, קובע כי שכר הנשיא ייקבע בהחלטה של הכנסת או של ועדת הכספים של הכנסת, חוק־יסוד: הממשלה וחוק־ יסוד: השפיטה, קובעים כי שכר ראש הממשלה, השרים וסגני השרים וכן שכר השופטים ייקבעו בחוק או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מוועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך (הכנסת הסמיכה את ועדת הכספים), וחוק־יסוד: הכנסת, קובע כי חברי הכנסת יקבלו שכר כפי שנקבע בחוק. מכוח חוק הכנסת, התשנ"ד–1994 (להלן – חוק הכנסת), מוקמת ועדה ציבורית הדנה בעניין שכר חברי הכנסת ומגישה המלצות לוועדת הכנסת. בהתאם לחקיקה זו התקבלו במשך השנים החלטות שכר מפורטות, הקובעות שכר ותנאים נלווים שונים לנושאי המשרה שעליהם הן חלות (למשל החלטת משכורת נשיא המדינה, התשמ"ב–1982, החלטת שכר שרים וסגני שרים, התשמ"ב–1982, החלטת שכר חברי הכנסת, התשמ"ז–1987, והחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א–2001). בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע לחוקק חוק חדש ולהסדיר בו את האופן שבו ייקבע שכרם של נושאי המשרה האמורים, על בסיס שכרו של נשיא המדינה, ויוגדרו רמות שכר אחידות לנושאי המשרה ברשויות השלטון. למשל, שכר היסוד של ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת ונשיא בית המשפט העליון יהיה זהה. הסמכות לקביעת השכר של נושאי המשרה, המסורה כיום לחברי הכנסת, תועבר לוועדה ציבורית חיצונית. יצוין כי תנאי העבודה של נושאי המשרה ימשיכו להיקבע ברובם בוועדות הכנסת, למעט אלה של ראשי רשויות השלטון, אשר מוסדרים כמפורט בהמשך. יש בנוסח המוצע כדי להשפיע על שכרם ותנאיהם של חברי הכנסת, להעניק להם תוספות שכר חדשות ולהביא להעלאה בשכר היסוד. אף כי אין מניעה שחברי הכנסת יחוקקו חוק העוסק בשכרם, כיום הסמכות לקביעת שכר ותשלומים לחברי הכנסת מסורה לוועדת הכנסת לאחר קבלת המלצה של ועדה ציבורית חיצונית. סעיף 1 מוצע להגדיר את המונחים המשמשים בחוק, ובין השאר את נושאי המשרה שעליהן יחול: נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, שופט, רב ראשי לישראל, דיין, קאדי וקאדי–מד'הב. עוד מוצע להגדיר את הוועדה הציבורית שתקבע את שכר נושאי המשרה. סעיף 2 מוצע להטיל על כל נושאי המשרה חובה לקבל את שכרם, כפי שקבוע כיום לגבי חברי הכנסת בלבד בסעיף 51 לחוק הכנסת. כמו כן, לא ישולמו לנושאי המשרה שכר ותשלומים אחרים או תוספות אלא לפי החוק המוצע. סעיפים מוצע להסמיך את הוועדה הציבורית לקבוע 3 ו־4 את שכר היסוד של נשיא המדינה. משכר זה ייגזר השכר שישולם לנושאי המשרה המכהנים בשלוש רשויות השלטון, באופן אוטומטי, לפי מדרגות השכר המפורטות בסעיף 3. השכר יעודכן אחת לשנה, ב־1 בינואר, ויהיה צמוד לשכר הממוצע במשק. עם זאת, הוועדה הציבורית תהיה מוסמכת לקבוע כי בשנה מסוימת או בחלק ממנה השכר לא יעודכן או יעודכן חלקית. סעיפים לצד שכר היסוד מוצע לפרט את התשלומים 5 עד 7 הנלווים, שישולמו אף הם באופן אחיד לכל נושאי המשרה – הפרשות לפנסיה צוברת, קרן השתלמות ודמי הבראה. הוועדה הציבורית תהיה רשאית לקבוע תשלומים נוספים, שישולמו אף הם באופן אחיד, והם תוספת ותק בשיעור שלא יעלה על %1 משכר היסוד בעד כל שנת כהונה, ימי מחלה וחופשה, ותשלומים המשולמים בשל סיום הכהונה. תנאי עבודה נוספים ייקבעו, כבעבר, בידי ועדת הכספים וועדת הכנסת. ואולם, תנאי עבודתם של ראשי רשויות השלטון – נשיא המדינה, ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת ונשיא בית המשפט העליון – ייקבעו בידי הוועדה הציבורית, ויכללו בין השאר תשלומים בשל מעונות רשמיים או דירות שרד, וכן הוצאות אירוח, ביגוד וייצוג לנושאי המשרה ולבני זוגם. סעיפים מוצע להקים ועדה ציבורית שתמנה שלושה 8 ו־9 חברים: חבר סגל אקדמי בכיר בתחום המדיניות הציבורית, שימנה נשיא המדינה, שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי, שימנה נשיא בית המשפט העליון, ודיין בדימוס, שימנה נשיא בית הדין הרבני הגדול. כדי להבטיח את אי־התלות הפוליטית של הוועדה הציבורית לא ימונה לוועדה מי שהיה פעיל בחיים הפוליטיים או חבר מפלגה בשלוש השנים שקדמו למועד המינוי. עוד מוצעות הוראות כמקובל בחקיקה לעניין סייגים לכהונה, מינוי וסיום כהונה, גמול וסדרי עבודה, ובכלל זה סמכות הוועדה הציבורית להזמין גורמי מקצוע בשירות המדינה העוסקים בתחום השכר כדי שיסייעו לה במילוי תפקידה. סעיפים מוצעים תיקונים עקיפים משלימים בכמה 0 1 עד 15 חוקים הנובעים מהחוק המוצע. בין השאר מוצע לתקן את פרק ט' לחוק הכנסת, שעניינו שכר חברי הכנסת, ולבטל את סעיף 51 שבו, שזה נוסחו: "51.שכר ותשלומים אחרים (א) לחבר הכנסת ישולמו שכר ותשלומים אחרים בהתאם להוראות פרק זה, חובה על חבר הכנסת לקבל את שכרו, ואולם חבר הכנסת רשאי לוותר בשנה מסוימת על קבלת חלק השכר הנובע מעדכון השכר באותה שנה. (ב) הודיע חבר הכנסת לחשב הכנסת על ויתור כאמור בסעיף קטן (א), לא ישולם לו חלק השכר כאמור בעד אותה שנה ממועד תשלום השכר שלאחר מסירת ההודעה, והוויתור יחול לכל דבר ועניין. (ג) חבר הכנסת שהודיע כאמור בסעיף קטן (ב) לא יהיה רשאי לשנות את הודעתו באותה שנה." סעיף 16 מוצע לקבוע שראש הממשלה יהיה הממונה על ביצוע החוק, ולפיכך משרד ראש הממשלה יעמיד לרשות הוועדה הציבורית סיוע מקצועי ומינהלי כאמור בסעיף 9. סעיפים כדי להיערך ליישום החוק המוצע, מוצע 7 1 עד 19 לקבוע שתחילתו תהיה כשלושה חודשים אחרי פרסומו ברשומות ושעד אותו מועד תמונה הוועדה הציבורית הראשונה. בתוך שלושה חודשים מיום מינוי הוועדה הציבורית עליה לקבוע את שכר היסוד של נשיא המדינה, ועד לפרסום החלטתה לא יחול שינוי בשכרם או בתנאי עבודתם של נושאי המשרה. כל החלטת שכר שנקבעה לפני יום התחילה של החוק המוצע תעמוד בתוקפה כל עוד לא תבוא במקומה החלטה לפי החוק המוצע. לעניין מי שמכהן כנושא משרה במועד תחילתו של החוק המוצע, מוצע לקבוע ששכרו והתנאים הנלווים לו, וכל זכות שהתגבשה, נרכשה או נצברה עד אותו מועד, לא ייפגעו בשל הוראות החוק המוצע וההחלטות של הוועדה הציבורית מכוחו, ובלבד שכהונתו לפני יום התחילה ואחריו הייתה רצופה – באותו תפקיד, בתפקיד אחר המנוי באותו פרט או בפרט הקודם לו בטבלה שבסעיף 3(ב) המוצע. יובהר כי לא יהיה בהוראה זו כדי למנוע עלייה בשכרו של נושא המשרה בשל החלטות הוועדה הציבורית. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת הכנסת בין השאר בסוגיות אלה: סיווג נושאי המשרה למדרגות השכר השונות בסעיף 3(ב) המוצע, חלוקת הסמכויות בין הוועדה הציבורית לוועדות הכנסת, דינן של החלטות שכר קודמות והיחס בינן ובין החלטות שתקבל הוועדה הציבורית. עלות תקציבית להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הצעת החוק היא כ־13 מיליון שקלים חדשים בשנה. הצעת חוק זו היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה. יוזם: חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון