הצעת חוק מקרקעין באזור יהודה והשומרון, התשפ"ה-2025

במשך שנים רבות, שטחי יהודה והשומרון, ששוחררו על ידי מדינת ישראל במלחמת ששת הימים ב-1967, נחשבו על ידי משפטנים בארץ ובעולם כאדמות כיבוש. שטחים אלו, שהם ערש הולדתו של עם ישראל ומקום מושבו של אבי האומה – אברהם, נחשבו בידי משפטנים מסוימים כאדמה ירדנית, אף שהם מעולם לא היו חלק לגיטימי ממדינה ערבית כלשהי, לרבות ירדן. בשנת 2012 הוגש לראש הממשלה דוח על מעמד הבנייה באזור יהודה ושומרון, שנכתב על ידי צוות משפטנים בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס אדמונד לוי. הדוח קובע בפירוש כי "אין לנו ספק כי מנקודת מבטו של המשפט הבינלאומי, הקמתם של יישובים יהודיים באזור יהודה ושומרון אינה לוקה באי-חוקיות". הצעת חוק זו נועדה לאמץ את המלצות הדוח. הצוות קבע כי יש להחיל את חוקי התכנון והבנייה הנוהגים בשאר שטחי ישראל ביהודה והשומרון, להקים טריבונל שיפוטי לדיון בסכסוכי קרקעות)סעיף ז' לסיכום הדוח(, ולהחיל את תקנת השוק הישראלית על קרקעות ביהודה והשומרון. כדי למזער את המשגים הנובעים בתום לב כתוצאה ממרשם הקרקעות הירדני, מוצע כי המדינה תקים מרשם חדש לקרקעות ביהודה והשומרון אשר בהליך מסודר יאגד את כל הזכויות במקרקעין באזור זה)בהתאם לסעיף ט' בסיכום הדוח(. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי וקבוצת חברי הכנסת)פ/18/4492(. --------------------------------