הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון - פעילות ייצורית הכוללת אריזה), התשפ"ה-2025

ובכך גם פעילות של אריזה, מסחר, בנייה, תחבורה ועוד. שנקבעו בחוק ובתקנות, דבר שהביא להחמצת מטרת החוק ולקיפוח חלקם של מפעלים. הם מפעלים לעיבוד ואיסום של תוצרת חקלאית טרייה. כיום מדובר במפעלים אזוריים לעיבוד תוצרת חקלאית, עתירי טכנולוגיה מתקדמת, בהם עוברת התוצרת הפרק השביעי לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959)להלן – החוק(, קובע שורה של הטבות במס הכנסה ש"מפעל מועדף" יהיה זכאי לקבלתן, כאשר הגדרת "מפעל מועדף" שבסעיף 51 לחוק מחייבת, בראש ובראשונה, את היות המפעל הנדון בגדר "מפעל תעשייתי". באשר להגדרת "מפעל תעשייתי", הרי שזו מחייבת שעיקר פעילות המפעל בשנת המס הנדונה תהא פעילות ייצורית. ההגדרה מחריגה מתחולת הפעילות הייצורית שורה של פעילויות שהמחוקק קבע לגביהן כי אין בעשייתן משום פעילות ייצורית, קביעה כוללנית זו, שאינה תוחמת את גבולות הפעילויות המוחרגות, הותירה מרחב רב של שיקול דעת בידי הנהלת מינהלת ההשקעות, ולא אחת שיקול דעת זה קיבל את ביטויו בפרשנות מרחיבה ביותר של ההחרגה שבחוק, שתוצאתה בשלילה מלכתחילה של זכות מפעל לכך שבקשתו תיבחן בכלים הרגילים מציאות זו קיבלה את ביטויה במיוחד בעניינם של מפעלים שהאריזה היא חלק מהותי בפעילותם, ולא רק אקט טכני של אריזה התוצרת במארז)שכן כזאת יש בכל מפעל(. אחד המקרים הבולטים מבין אלה בראשית ימי המדינה התוצרת החקלאית הטרייה הייתה מועברת לבתי אריזה, בהם הייתה נארזת בשקי ענק ומשווקת מיידית לשוק הסיטונאי ושווקי היעד האחרים, כך שהפעולה הכמעט יחידה שהייתה נעשית במפעל זה הייתה של אריזה. אלא שמאז אותם ימים חלו שינויים דרמטיים במאפייני הפעילות של מפעלים אלה, בהשלכות הפעולות פוסט-ההרווסט הנעשות בהן, כמו גם במערכות בהן נעשה שימוש לכך.