הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון - חיזוק הפיקוח הפרלמנטרי על שירות התעסוקה), התשפ"ה-2025

השמה שונים מהמגזר הפרטי. כללי מינהל תקין. המוסד לביטוח לאומי(נדרשים לפרסם את דוחותיהם הכספיים באתר המרשתת שלהם ובאתר המרשתת של משרד האוצר, אינו מבטיח פיקוח פרלמנטרי קבוע ויסודי על השירות. תקיים דיון בעיקרי הדוחות לאחר מסירתם, בהשתתפות יושב ראש המועצה ומנהל השירות. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י' באדר התשפ"ה)2025.03.10(1 ה"ח התשי"ט, עמ' 32. שירות התעסוקה הוא תאגיד שהוקם מכוח חוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959)להלן – חוק שירות התעסוקה(, לפני יותר מ-65 שנים. כיום התאגיד מספק שירותים מגוונים לכ-400 אלף דורשי עבודה מדי שנה באמצעות 71 לשכות הפזורות ברחבי הארץ. בשנת 2022 ביצעו עובדי השירות יותר מ-80 אלף השמות תעסוקתיות ובשנת 2023 מעל 72 אלף. המאזן של השירות בדצמבר 2022 עמד על יותר מ-51 מיליון שקלים חדשים ובדצמבר 2023 על יותר מ-49 מיליון שקלים חדשים. השירות פועל בצידם של גופי מכיוון ששירות התעסוקה מהווה שחקן חשוב בשוק התעסוקה הישראלי, עובד מול אזרחים רבים, עובדים ומעסיקים כאחד, ומנהל תקציבים בהיקף רחב, חשוב להפעיל עליו פיקוח עיתי, שיטתי ואפקטיבי מצד הכנסת, על מנת לוודא כי הוא ממלא כהלכה את התפקידים שהוטלו עליו בחוק, וכי הוא פועל על פי כיום חוק שירות התעסוקה כולל כמה הסדרים לפיקוח פרלמנטרי על היבטים ממוקדים בפעילותו של השירות, אולם אין בו הסדרים לפיקוח פרלמנטרי על פעילותו הכוללת. כמו כן, ההסדר שנקבע בשנת 2021 בתיקון מס' 56 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, ולפיו כל התאגידים שהוקמו לפי חוק)למעט לפיכך, מוצע לקבוע כי מועצת הרשות תמסור לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לא יאוחר מ-30 באפריל בכל שנה, דוח פעילות שנתי ודוח כספי שנתי, לגבי השנה הקלנדרית שקדמה לה ומוצע כי הוועדה