חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2026

כללי חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד–1963 (להלן – החוק), מסדיר את ענף גידול העופות לשם ייצור ביצי מאכל לשיווק ואת תפקידיה של המועצה לענף הלול, שהוקמה בחוק, בכל הנוגע לתכנון היקפו של גידול עופות להטלה, בכפוף לכללים בדבר מכסות ייצור שנקבעו לפי החוק. בשנת 2022 נחקק חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשפ"ב–2022 (להלן – תיקון מס' 18), שקבע מתווה לביטול משטר התכנון בענף הייצור של ביצי מאכל לשיווק. עד לחקיקתו של תיקון מס' 18, שר החקלאות וביטחון המזון (להלן – השר) קבע בתקנות, אחת לשנה, מכסה ארצית של מספר הביצים לשיווק, וכן עקרונות לחלוקת מכסות אישיות מתוך המכסה הארצית שכל מגדל יהיה רשאי לייצר וניתנו למגדלים לפי החלטת ועדת המכסות הפועלת במסגרת המועצה לענף הלול. תיקון מס' 18 נחקק בעקבות הסכם בין נציגי הממשלה ובין נציגי ארגון מגדלי העופות, התאחדות חקלאי ישראל ונציגי המגדלים שנחתם ביום 15 ביוני 2022 כדי לעגן את אותן הסכמות בחקיקה. בתיקון האמור נקבע כי התכנון בענף הייצור של ביצי מאכל יבוטל ביום כ' בתמוז התשצ"ב (29 ביוני 2032) וכי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיה רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור בתקופה שלא תעלה על שלוש שנים. נוסף על כך נקבע בתיקון מס' 8 1, כהוראת שעה, כי בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) ועד לסיום התכנון כאמור (להלן – תקופת הוראת השעה), המכסה הארצית מדי שנה תעמוד על 5.2 מיליארד ביצים, השר יהיה רשאי להגדילה בשיעור של %6, והגדלה בשיעור גבוה יותר תיעשה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. כמו כן, בתקופת הוראת השעה יוכלו מגדלים שהחזיקו במכסות לייצור ביצי מאכל ערב פרסומו של תיקון מס' 18 להמשיך לגדל את מכסתם. עוד נקבעו הוראות המזכות את המגדלים בפיצוי בשל ביטול התכנון בענף, כל עוד המשיכו לגדל את מכסתם עד למועד ביטול התכנון. השר גם הוסמך להתקין תקנות הנוגעות להגדלת מכסות אישיות קיימות ולקביעת מכסות למבקשי מכסות חדשים, ובלבד שסך המכסות האישיות לא יעלה על המכסה הארצית. בתיקון מס' 18 נקבע כי כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, יחולו הוראות מסוימות מתוך התקנות שחלו בשנת 2022, הקובעות כללים בדבר מכסות ייצור ביצי מאכל לשיווק, כמפורט בחוק (תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2022), התשפ"ב–2021). הצעת החוק נועדה לדחות את מועד ביטול התכנון בענף ההטלה בעשר שנים וחצי נוספות, כדי להגביר את הוודאות בענף ההטלה, שמתאפיין בהשקעות ארוכות טווח, ובפרט בהתחשב בכך שתכנון בענף הוא עוגן כלכלי למגדלים, המתגוררים ברובם בצפון הארץ, ולנוכח האתגרים הרבים באזור עקב מלחמת חרבות ברזל, ובפרט מאחר שרוב מתחמי ההטלה שוכנים ביישובים הסמוכים לגבול הצפון. סעיף 1 מוצע לתקן את סעיף 37א לחוק, שנוסף בתיקון מס' 18, שעניינו פיצוי מגדלי תרנגולות מטילות בשל ביטול התכנון בענף ההטלה, וייכנס לתוקף במועד ביטול התכנון. הסעיף קובע את תנאי הזכאות לפיצוי מהמדינה בשל ביטול התכנון, ולפיהם הזכאות מותנית בכך שנקבעה למגדל מכסה אישית ערב פרסומו של תיקון מס' 18 והוא המשיך לייצר את מכסתו האישית עד למועד סיום התכנון. כמו כן, הסעיף מסמיך את השר ואת שר האוצר לקבוע בתקנות את גובה הפיצוי, את היקף המכסה המזכה בפיצוי, את אופן התשלום של הפיצוי ואת מועד תשלומו. בשל הדחייה המוצעת של מועד ביטול התכנון, מוצע להאריך את התקופה שבה על המגדל להמשיך ולייצר את מכסתו כדי לעמוד בתנאי הזכאות לפיצוי עד ליום י"ח בטבת התת"ג (31 בדצמבר 2042), במקום עד ליום י"ט בתמוז התשצ"ב (28 ביוני 2032). סעיף 2 סעיף 9 לתיקון מס' 18 קובע את מועד התחילה של ביטול התכנון בענף ההטלה (להלן – מועד הביטול) ביום כ' בתמוז התשצ"ב (29 ביוני 2032), ובלבד שהותקנו עד לאותו מועד תקנות לפי סעיף 37א לחוק לעניין פיצוי בשל הביטול. נוסף על כך הוסמך השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לדחות, בצו, את מועד הביטול בתקופה נוספת שלא תעלה על שלוש שנים. מוצע לדחות את מועד הביטול ליום י"ט בטבת התת"ג (1 בינואר 2043), וכן לבטל את סמכות השר לדחותו כאמור. סעיף 3 סעיף 10 לתיקון מס' 18 קובע הוראות שיחולו בתקופת הוראת השעה, עד מועד ביטול התכנון בענף ההטלה. בשל הדחייה המוצעת של מועד ביטול התכנון כאמור, מוצע להאריך את תקופת הוראת השעה עד ליום י"ח בטבת התת"ג (31 בדצמבר 2042). בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת הכלכלה של הכנסת, בין השאר, בנושאים האלה: 1. מידת יישומו של ההסכם שנחתם בשנת 2022 בין משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרד האוצר ובין ארגון מגדלי העופות, התאחדות חקלאי ישראל ונציגי המגדלים, שעקרונותיו עוגנו בתיקון מס' 18, ובחינת הצורך בתיקוני חקיקה נוספים, אם יימצא שההסכם אינו מקוים על ידי מי מהצדדים; 2. על פי מידת יישומו של ההסכם כאמור – בחינת המועד שבו יסתיים התכנון בענף ההטלה; 3. צורכי ענף ההטלה בתקופת הוראת השעה. יוזם: חבר הכנסת ששון ששי גואטה