הצעת חוק החלת תקצוב מגדרי על תקציבים ציבוריים בישראל, התשפ"ה-2025

לנשים. ונערים, ילדות וילדים. ניתוח מגדרי של התקציב הוא אסטרטגיה לקידום מעמדן של נשים ולצמצום אי השוויון המגדרי בחברה. של גברים. ואולם, נשים וגברים מקבוצות חברתיות שונות, ממוקמים בעמדות שונות בחברה, בשוק התקציב משפיע באופן שונה על כל אזרחית ואזרח. בשנים האחרונות גוברת ההבנה כי שוויון מגדרי מהווה זכות יסוד וכן תורם לחברה ולכלכלה בריאה ויצרנית יותר. יחד עם זאת, עדיין קיימים פערים חברתיים וכלכליים בין נשים לגברים. בשל כך, נעשו לאורך השנים מאמצים רבים לצמצום פערים אלה ולקידום השוויון המגדרי. תקצוב מגדרי הוא אסטרטגיה מרכזית נוספת במאמצים אלה וככזה הוא אומץ במדינות רבות בעולם. הרעיון העומד מאחורי התקצוב המגדרי הוא בחינה של תקציבים ושימוש בכלים תקציביים לקביעת סדר עדיפויות במטרה למנוע, לצמצם או לתקן אי-שוויון קיים בין גברים לנשים ולקדם באופן יזום שוויון בין גברים ניתוח מגדרי של כלל התקציב ושל תהליך הכנתו משקף כיצד מחולקים המשאבים בין נשים וגברים ובאיזו מידה הולמת חלוקת המשאבים את הצרכים ואת סדרי העדיפויות של נשים וגברים, נערות תקציב המדינה, ובתוך כך תקציבי המשרדים הממשלתיים והרשויות הציבוריות, נראה על פניו כלי ניטראלי המורכב מסכומים כספיים המציינים הוצאות והכנסות. לרוב, אין בו אזכור מפורש של נשים או העבודה ובתוך המשפחה, המאופיינות בהבדלים בצרכים ובתפקידים. שירותים ציבוריים כגון חינוך, בריאות, תחבורה ציבורית ורווחה נצרכים במידות שונות ובאופנים שונים על ידי נשים וגברים. לפיכך, תקצוב מגדרי אין פירושו בהכרח חלוקה שווה של משאבים בין נשים וגברים אלא מבט על כלל התקציב מנקודת מבט מגדרית, על מנת להעריך כיצד הוא מתמודד עם הצרכים השונים של נשים וגברים.