הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - חינוך פיננסי), התשפ"ה-2024

כלכלית עצמאית ומיטבית בבגרותם. פיננסי יסודי בנושאים המשפיעים באופן ישיר על חייהם ויוצאים לחייהם הבוגרים ללא היכרות עם מושגים בסיסיים כמו ביטוח לאומי, בנקים, פנסיה, משכנתא, השקעות ועוד. הפיננסי, ובכ-16 מדינות הנושא משולב ברשות או בחובה בתוכנית הלימודים. בעשורים האחרונים בעניין הגברת החינוך הפיננסי בישראל, או ברפורמת בכר בשוק ההון שכללה הקמת קרן ממשלתית הצעת החוק נועדה להוסיף את החינוך הפיננסי כאחת ממטרות מערכת החינוך הממלכתית בישראל, הקבועות בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953. בכך, הצעת החוק איננה קובעת אילו מקצועות לימוד יילמדו ואיננה מתווה דרך מסוימת בחינוך הפיננסי אלא משאירה לשר החינוך לקבוע על פי שיקול דעתו את האופן שבו יש לעצב את תוכנית הלימודים הממלכתית כדי להכין את התלמידים להתנהלות כיום, מערכת החינוך הממלכתית בישראל לא כוללת חינוך פיננסי, וכתוצאה ילדים ובני נוער נאלצים לרכוש ידע בתחום הכלכלי והפיננסי מחוץ לכותלי בית הספר. בעקבות זאת, רבים כלל לא רוכשים ידע במדינות רבות בעולם אוריינות פיננסית מוכרת כאחד מכישורי החיים הבסיסיים וההכרחיים ביותר. לפי ארגון ה-OECD, אוריינות פיננסית היא שילוב של מודעות, ידע, מיומנויות, עמדות והתנהגויות פיננסיות הנדרשים לצורך קבלת החלטות פיננסיות מושכלות לקידום רווחתו הפיננסית של האדם. לפי נתוני ה-OECD, ברוב מדינות הארגון מקודמות כיום תכניות אסטרטגיות לאומיות בנושא החינוך הממשלה בישראל ביקשה לקדם חינוך פיננסי בדרכים שונות כמו למשל בהחלטת הממשלה מספר 3926