הצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2024

בתקופת מלחמת חרבות ברזל רבו הפרסומים על הסתרת מידע ביטחוני חיוני מראש הממשלה בפרט ומהדרג המדיני בכלל. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוחלט על הקמת מחלקת הבקרה באמ''ן שמטרתה לבחון את האפשרויות הפחות סבירות, "איפכא מסתברא", כדי למנוע הישנות של קונספציות ביטחוניות כגון זו שהתקיימה טרם המלחמה. בטרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל אנשי צבא רבים נחשפו למידע קריטי אודות תוכנית יריחו לפלישת כוחות ארגון הטרור חמאס לשטחי ישראל, אך מידע זה לא מצא את דרכו לראש הממשלה ולדרג המדיני. גם במהלך המלחמה מסמכים קריטיים ביחס לכוונות האויב לא הגיעו לשולחן מקבלי ההחלטות בדרג המדיני. כדי לוודא כי הדרג המדיני בכלל וראש הממשלה בפרט, עליהם מוטלת האחריות הכבדה של שליחת מיטב בנינו ובנותינו לקרב, יקבלו את מלוא המידע הנחוץ להם כדי לקבל את ההחלטות, וכדי למנוע כל חשש בקרב אנשי מערכות הביטחון מהעברת מידע, מוצע בזאת למנוע כל הפללה של העברת מידע חיוני לשר הממונה או לראש הממשלה. כמו כן על מנת לאסור הסתרת מידע ביטחוני מראש הממשלה או שר הביטחון ובפרט בעת מלחמה, מוצע לקבע בחוק העונשין, התשל"ז–1977, ענישה ייעודית למי שהסתיר או פעל להסתרת מידע כאמור. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי ועמית הלוי)פ/25/5083(. --------------------------------