הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - העברת חובות לתשלום מס ערך מוסף בייבוא שירותים דיגיטליים), התשפ"ה-2024

כללי המספקים ללקוחותיהם שירותים דומים, תחת נטל מס מלא. צרכני השירותים, זוכה לדיון בינלאומי נרחב בשנים האחרונות. הצעדים המוצעים בפרק זה יושמו אשר פורסמו בחודש אוקטובר 2015)להלן – המלצות BEPS(. המספקים שירותים אלה ברישום בישראל ובתשלום המע"מ הנובע מהשירותים הניתנים על ידם. עם עיקרון מנחה זה. יובהר כי התיקון המוצע בפרק זה אינו בא לגרוע מסמכותה של רשות המיסים מכוח סעיף 60 לחוק מע"מ לדרוש ממי שיש לו עסקים בישראל להירשם בישראל כעוסק. מוצע תיקון לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975)בפרק זה – חוק מע"מ(, אשר נועד לאפשר גבייה יעילה של המס החל בשל רכישה של שירותים דיגיטליים)כפי שיפורטו בהמשך(מספקים בין-לאומיים אשר מושבם אינו בישראל. גביית המס החל על מתן שירותים אלו חיונית, הן לשם אכיפת תשלום מס אמת והגדלת הכנסות המדינה ממסים והן לצורך מניעת אפליה לרעה של עסקים ישראלים הקושי בגביית מיסים בעד שירותים הניתנים על ידי ספקים אשר מיקומם אינו במדינת מושבם של במדינות רבות ואף נכללו בהמלצות פרויקט Shifting Profit and Erosion Base)BEPS(של ארגון ה-OECD, בהתאם למצב החוקי החל כיום, תשלום המע"מ בשל קבלת שירותים מאת תושב חוץ אשר אינו חייב ברישום לפי סעיף 60 לחוק מע"מ חל על מקבל השירות – בין אם מקבל השירות מסווג כחייב במס ובין אם מדובר באדם פרטי. אולם, כפי שנדון בהרחבה בסקירות ה-OECD, קיים קושי רב בגביית מע"מ מאנשים פרטיים, להבדיל מבתי עסק. לאור האמור, ובהתאם להמלצות BEPS, מוצע לחייב תושבי חוץ כאמור בסקירות ה-OECD, אחת המטרות המרכזיות בהסדרת חיובי המע"מ במקרים שבהם מושבם של כל אחד מהצדדים לעסקה הוא בשתי מדינות שונות, היא למנוע מצב של כפל מס, או לחלופין – העדר חבות במס. התיקון המוצע להלן תואם את האסדרה הנהוגה במדינות ה-OECD ומשכך, ככלל, מתיישב סעיף 1סעיף 16 לחוק מע"מ קובע על מי תחול חבות המס במקרים המפורטים בסעיף. בין השאר,