הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2024

על פי דוח איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית לשנת 2022, %94 מן הפגיעות בקטינים ובקטינות מתחת לגיל 12 בוצעו על ידי אדם מוכר שנמצא בסביבתו הקרובה של הנפגע או הנפגעת ותוך ניצול יחסי אמון או סמכות. הימצאותם של קטינים כל העת במסגרות משפחתיות, חינוכיות וחברתיות בהן הם תלויים במבוגרים האחראים עליהם מייצרת באופן אינהרנטי פערי כוחות ועלולה לייצר קרקע פורייה לניצול מיני וכן להוביל לשמירתו בסוד במשך שנים רבות. פגיעה מינית מערערת את הנחות היסוד הבסיסיות לגבי בטחון אישי, כבוד ואוטונומיה. לצד זאת, פגיעה מינית נחווית פעמים רבות בבדידות קשה, תוך האשמה עצמית ותחושת בושה צורבת, ועל כן היא טראומתית במיוחד. את הפגיעה מלווה גם לרוב חשש מאיבוד מעגלי התמיכה השונים והדבר מהווה גורם מעכב משמעותי בחשיפת הפגיעה במיוחד בקרב קטינים, ואכן, במקרים רבים, לאחר שהם משתפים בדבר הפגיעה הם נותרים ללא תמיכה חברתית, קהילתית או משפחתית, כי הפרו את "קשר השתיקה". בכך חששם מתאמת והפגיעה מתעצמת. תחושת הצורך לשמור את הפגיעה בסוד היא חלק אינטגרלי מהפגיעה. היא מאפשרת לשמר את המשך ההתעללות ומונעת את הפסקתה ומייצרת קשיים רגשיים ונפשיים בהגשת תלונה. חשיפת הסוד מהווה