הצעת חוק טיפול בפעוט עם מוגבלות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2024

ילד שמשתלמת בעדו גמלת ילד נכה או מגיל שנה במקרים אחרים המנויים בחוק. זה מקשה כלכלית ופיזית על ההורים. והפעוט עוד לא הוכר כזכאי לכניסה למעון היום השיקומי, תהיה להורה האפשרות להאריך את תקופת הלידה וההורות. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' בכסלו התשפ"ה)2024.12.09(חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס–2000)להלן – חוק מעונות יום שיקומיים(, נועד להעניק לפעוט עם מוגבלות מסגרת שיקומית, טיפולית וחינוכית נאותה עבורו ובכך גם מאפשר להוריו להמשיך בשגרת חייהם ובעבודתם. עם זאת, הזכאות למעון יום שיקומי לפעוט עם מוגבלות היא מגיל שישה חודשים לגבי חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, וחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, התשנ"ה–1995, קובעים את הכללים לגבי תקופת הלידה וההורות והזכאות לדמי לידה עבור חלק מתקופה זו. אורכה של תקופת הלידה וההורות משתנה ותלוי בנסיבות מיוחדות כגון: לידה של ילד פג, לידה של כמה ילדים בלידה אחת, במקרה בו התינוק מאושפז וכד'. ואולם, במצב החוקי הקיים אין מענה למקרה שבו הילד שנולד הוא פעוט עם מוגבלות, שאז נדרשים ההורים להיענות לצרכים המיוחדים של הילד המחייבים תוספת טיפול והשגחה צמודה. מציאות זו מאלצת את ההורים להישאר עם הפעוט בבית מסיום תקופת הלידה וההורות ועד שימלאו לפעוט שישה חודשים, שכן רק אז יוכלו להכניסו למעון היום השיקומי ולחזור לעבודה. מצב לפיכך, מוצעים תיקוני חקיקה שנועדו לאפשר לעובדת שהילד אשר ילדה הוא פעוט עם מוגבלות לבחור אם להאריך את תקופת הלידה וההורות בחמישה שבועות נוספים או לממש את זכאותו של הפעוט לפי חוק מעונות יום שיקומיים החל מגיל חמישה עשר שבועות. כך, הורה שמעוניין לחזור לעבודתו בתום חמישה עשר שבועות, יוכל להכניס את ילדו למעון היום השיקומי בשלב זה, ובמקרים שבהם ההורה מעדיף להישאר עם ילדו בבית או במקרים שבהם מדובר במוגבלות שלא ניתן לאבחן בגיל כה מוקדם