חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ו–2026

כללי ב־7 באוקטובר 2023 יצאו אלפי מחבלי חמאס ושותפיהם בצורה מאורגנת ומכוונת למסע טבח, רצח, אונס, חטיפה וביזה באזרחי ישראל ותושביה, במקביל לשיגור של אלפי רקטות לשטח מדינת ישראל. במתקפת הטרור האכזרית נרצחו יותר מ־200,1 אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, כ־250 אזרחים, תושבים וחיילים נחטפו לרצועת עזה, ואלפים נפצעו – מעשים שהם פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשעים נגד העם היהודי. במהלך הלחימה שהחלה באותו יום, בשטח ישראל ובהמשך בתמרון של צבא הגנה לישראל בשטחי רצועת עזה, נתפסו מחבלים רבים אשר נחשדו בביצוע עבירות פליליות חמורות ביותר במסגרת המתקפה. להליכים המשפטיים שיתנהלו נגדם תהיה השפעה לא רק על מיצוי 2 ע"ר 1945, תוס' 2, עמ' (ע) 855, (א) 1055. הדין עם המבצעים והבטחת צדק לנפגעי העבירה הרבים, אלא גם על עיצוב הנרטיב ההיסטורי בישראל ובעולם לגבי אירועי 7 באוקטובר. היקפם וחומרתם הייחודיים של מעשי הזוועה מציבים אתגר חסר תקדים בפני מערכת המשפט הישראלית. חקירת האירועים מורכבת וחריגה בממדיה, בין השאר בשל ריבוי זירות הפשע, מספרם הרב של החשודים ומספרם הגדול של הנפגעים ואופן איסוף הראיות, בייחוד בעת לחימה. הצעת חוק זו נועדה להסדיר את הליך ההעמדה לדין של המשתתפים באירועי טבח 7 באוקטובר באופן שיאפשר לנהל הליך פלילי יעיל והולם, תוך שמירה על האינטרסים של נפגעי העבירה והציבור כולו, ובד בבד – להבטיח ניהול הליך משפטי תקין והוגן. הצעות חוק הכנסת – 1170, ט"ז בטבת התשפ"ו, 2026.1.5 הצעות חוק הכנסת – 1170, ט"ז בטבת התשפ"ו, 2026.1.5 סעיף 3 נוכח האופי המלחמתי של אירועי הטבח, שהיו חלק מפלישה מאורגנת של אלפי מחבלים מרצועת עזה לשטח מדינת ישראל, ונוכח המורכבות הלוגיסטית והמשפטית הכרוכה בניהול הליכים כה נרחבים, מוצע לקבוע כי כתבי האישום יוגשו לבית משפט צבאי אשר כונן על ידי הרמטכ"ל מכוח סמכותו לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן – תקנות ההגנה). כיום סמכותו של בית משפט צבאי מוגבלת לעבירות לפי תקנות ההגנה בלבד. כדי לאפשר מיצוי דין מלא והתאמת סעיפי האישום לחומרת המעשים, מוצע להרחיב את סמכותו של בית המשפט הצבאי לדון בעבירה לפי כל דין. הרחבה זו תאפשר לתביעה להגיש כתבי אישום בשל ביצוע העבירות החמורות ביותר בספר החוקים, לרבות פשע השמדת עם, פגיעה בריבונות המדינה, גרימת מלחמה, סיוע לאויב ועבירות טרור, בהתאם לנסיבות כל מקרה ולראיות שנאספו. הצעות חוק הכנסת – 1170, ט"ז בטבת התשפ"ו, 2026.1.5 הצעות חוק הכנסת – 1170, ט"ז בטבת התשפ"ו, 2026.1.5 סעיפים בראש הרכב שיפוטי הדן בעניין כה משמעותי 4 עד 7 ורגיש נדרש כי יעמדו שופטים בעלי ניסיון רב במשפט הפלילי. לכן מוצע לקבוע כי בהרכב של בית המשפט הצבאי שידון באישום ישבו בדין קצין שהוא שופט בית משפט מחוזי בדימוס ושני קצינים נוספים שכשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי שהם בעלי ניסיון ומומחיות בתחום הפלילי (סעיף 4). כמו כן, מוצע לקבוע כי בהרכבים של ערכאת הערעור ישבו בדין קצין שהוא שופט בית המשפט העליון בדימוס, נשיא בית משפט מחוזי בדימוס או נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, ושני קצינים שהם שופטי בית משפט מחוזי בדימוס (סעיף 6). למען הסר ספק, מוצע לקבוע במפורש כי ההכרעות השיפוטיות יתקבלו על פי דעת הרוב (סעיף 5). עוד מוצע לקבוע כי פסק דין המטיל עונש מוות יגרור ערעור אוטומטי, כלומר יראו אותו כאילו הוגש עליו ערעור גם אם המורשע לא עשה כן (סעיף 7). סעיף 8 בהתחשב בכך שאירועי 7 באוקטובר אינם אירוע צבאי בלבד, מוצע לקבוע כי פסק הדין וגזר הדין יהיו סופיים ולא ידרשו אישור (קיום) של הרמטכ"ל. כמו כן, מוצע בשל כך לקבוע כי בתיקים אלו לא תהיה לרמטכ"ל סמכות לבטל את החלטות בית המשפט או להמתיק את עונשם של המורשעים. סמכות החנינה, כבכל הליך פלילי, תיוותר בידי נשיא המדינה. סעיף 9 מוצע לקבוע כי סדרי הדין ודיני הראיות הנהוגים במשפט הפלילי במערכת האזרחית יחולו על בית המשפט הצבאי לפי חוק מוצע זה. עם זאת, לנוכח המורכבות המשפטית והראייתית של האירוע, לרבות היקף חומרי החקירה, המספר הרב של הנאשמים, מספרם הגדול של נפגעי העבירה ועדי התביעה וריבוי זירות הפשע, מוצע מנגנון של התאמות נדרשות לסדרי הדין ודיני הראיות שיפורטו בתוספת לחוק המוצע. בין השאר, יכול שיהיה צורך בהתאמת ההוראות לעניין צירוף נאשמים ואישומים בכתב אישום אחד; עיון בחומר חקירה; דיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה; הוראות לעניין אופן הגשת הראיות ותיק המוצגים; הכרעה בקבילות ראיות; מתן החלטות על סמך טענות בכתב; קיום דיונים בהיוועדות חזותית; וקביעת אופן שמיעת עדותם של עדים, לרבות קביעת תנאים לחקירתם על ידי הצדדים. נוסף על כך, וכדי לאפשר לבית המשפט את הגמישות הנדרשת להתמודדות עם מצבים בלתי צפויים, מוצע להסמיכו לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות במקרים נוספים, אם שוכנע שהדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק ואין בו כדי לפגוע פגיעה ממשית בהגינות ההליך. הצעות חוק הכנסת – 1170, ט"ז בטבת התשפ"ו, 2026.1.5 הצעות חוק הכנסת – 1170, ט"ז בטבת התשפ"ו, 2026.1.5 סעיף 10 בשל העניין הציבורי והחשיבות ההיסטורית בהעמדה לדין של משתתפי אירועי 7 באוקטובר, מוצע לקבוע במפורש את עקרון פומביות הדיון בהליכים האלה. ככלל, הדיונים יתנהלו בדלתיים פתוחות, בכפוף לסמכותו של בית המשפט לקיימם בדלתיים סגורות בהתאם להוראות הדין. כדי להנגיש את המשפטים לציבור הרחב בישראל ובעולם, הדיונים הפומביים ישודרו באתר אינטרנט ייעודי. כמו כן, כלל הדיונים יתועדו באופן חזותי וקולי ויופקדו בארכיון המדינה לשם תיעוד ושימור היסטורי. סעיפים מוצע לקבוע כי נאשם בהליך משפטי לפי חוק 1 1 ו־14 זה יהיה רשאי לבחור לעצמו סניגור המוסמך לעסוק בעריכת דין בישראל או באזור יהודה והשומרון; אם הנאשם אינו מיוצג, מוצע לקבוע כי בית המשפט ימנה לו סניגור. בדומה למנגנון הקבוע לגבי נאשמים בעבירות ביטחון, מוצע לקבוע כי במקרה של הצעות חוק הכנסת – 1170, ט"ז בטבת התשפ"ו, 2026.1.5 הצעות חוק הכנסת – 1170, ט"ז בטבת התשפ"ו, 2026.1.5 מינוי סניגור על ידי בית המשפט, יקזז שר האוצר סכום השווה לשכר הטרחה ששולם לסניגור מתוך הכספים שממשלת ישראל מעבירה לרשות הפלסטינית. סעיף 12 מוצע לקבוע כי מי שהשתתף באירועי 7 באוקטובר לא ייכלל בהחלטה על שחרור אסירים במסגרת משא ומתן מדיני. הוראה דומה בתכליתה קבועה בסעיף 8ב(א1) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, לגבי מי שהורשע ברצח בנסיבות חריגות בחומרתן. סעיף 13 להעמדתם לדין של משתתפי הטבח יש השלכות ציבוריות, מדיניות ובין־לאומיות רחבות היקף. לנוכח האמור, מוצע להקים בחוק ועדת היגוי בראשות ראש הממשלה שיהיו חברים בה שר המשפטים, שר הביטחון ושר החוץ. ועדה זו תלווה את היערכות הרשות המבצעת לניהול ההליכים ותהיה אחראית לגיבוש המדיניות והעקרונות בעניין ההעמדה לדין, לרבות היבטי תקצוב וניהול. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בנושאים נוספים המחייבים הסדרה, ובכללם הסדרת זכויותיהם של נפגעי העבירה הרבים שנפגעו במעשי הזוועה, מתוך הכרה בחשיבות מעמדם בהליכים שיתנהלו, אופן מינוי השופטים לערכאות שידונו בתיקים לפי החוק והסדרת זהות התובעים בתיקים. בשל מורכבות העניין, לא ניתן להעריך בשלב זה את העלות התקציבית של הצעת החוק, אולם צפוי שתעלה על הסכום הקבוע בהגדרה "הצעת חוק תקציבית" בסעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה. על כל פנים, הממשלה נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית.