הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון - זכות לשכר בהיעדרות בשעת חירום), התשפ"ה-2024

בישראל, עובדים אינם זכאים לשכר בימי היעדרותם מהעבודה, למעט במקרים בהם המחוקק קבע את זכותם על פי דין. סוגיית תשלום השכר בעת היעדרות מעבודה בשעת חירום אינה מוסדרת בחוק, וההגנות לשכר במסגרת יחסי עבודה אלו. העובד אולי אינו מפוטר, אבל בפועל הוא מובטל, והדבר טעון תיקון. נזקיהם ולשיפוי בגין הוצאות השכר שהובטח לעובדיהם. נוהג זה של הסתמכות על הסכמות קיבוציות נדרשים לקבל החלטה לגבי תשלום שכר העובדים בימי היעדרותם, מבלי לדעת מראש האם יפוצו. במיוחד נוכח מצב החירום. המלחמה שפרצה בשמחת תורה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד)7 באוקטובר 2023(, השפיעה באופן עמוק על שוק העבודה ואדוות ההשפעה ממשיכות להכות בעובדים גם שנה לאחר מכן. על פי דיני העבודה שנקבעו בחקיקה מפני פיטורים בשעת חירום, פיצלו בין עצם הימשכות יחסי העבודה, ובין זכותו של עובד במהלך ההכרזות על מצב מיוחד בעורף בשנים האחרונות סוגיית התשלום בגין ההיעדרות הוסדרה בדיעבד לאחר סיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף במסגרת הסכמות אד-הוק שאליהן הגיעו ההסתדרות החדשה והמגזר העסקי שחתמו על הסכמים לפיהם ישולם שכר לעובדים בגין היעדרותם על פי הנחיות פיקוד העורף בזמן אותו מבצע ספציפית, לצד חקיקת מתווי פיצויים למעסיקים מצד המדינה לפיצוי על באופן רטרואקטיבי התגלה כבעייתי ביותר, כאשר בזמן אמת שכרם של העובדים אינו מובטח, ומעסיקים בשנת התשפ"ד עובדים רבים במשק לא יכלו להגיע למקום עבודתם בשל הלחימה או בשל פינויים. חלקם הוצאו לחופשות ללא תשלום והיו זכאים לדמי אבטלה לתקופות מסוימות, אך רבים מהם לא נקראו לעבודה ותשלום שכרם הופסק ללא כל פיצוי. לעיתים קרובות עובדים אלו מגיעים מהפריפריה החברתית–כלכלית, ובכלל זה עובדים מעל גיל פרישה או עובדים שעתיים, מה שהופך אותם לפגיעים