הצעת חוק רשויות מרחביות לתחבורה, התשפ"ו-2026

מיטבית של משאבי התחבורה הציבורית הניתנים לציבור בישראל. רשויות סמוכות וללא קו מנחה שיוצר אחידות בשירות, וזאת חרף אופיו של תחום התחבורה החוצה גבולות מוניציפליים. מנת לספק שירות טוב יותר לצרכי המשתמשים בה. רצף גיאוגרפי בין רשויות מקומיות אשר תיכללנה באותו מרחב תחבורתי; מיקומן של דרכים המשמשות 1 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, עמ' 173. בבסיס הצעת חוק זו עומדת התפיסה כי המבנה הריכוזי הנהוג כיום, בו מרבית הסמכויות בתחום התחבורה נתונות ככלל בידי השלטון המרכזי, גורם לחוסר יעילות המתבטא בעלויות תקציביות עודפות, בתכנון שלעתים קרובות אינו יעיל ואינו מותאם לצרכי השטח, בעיכוב ביצוע פרויקטים ובהפעלה לא סמכויות נוספות בתחום התחבורה, מנוהלות בידי הרשויות המקומיות ללא רציפות תכנונית בין לאור זאת, בהצעת החוק מוצע להקים רשויות מרחביות לתחבורה, בדומה למודל המקובל במדינות המפותחות, שתאפשרנה מסגרת פעולה מרחבית בתווך שבין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי. הקמת רשויות כאמור תוביל להקצאה יעילה יותר של המשאבים הרבים המושקעים בתחבורה הציבורית ותאפשר תכנון וניהול מיטבי של אמצעי התחבורה הציבורית ומשאביה והתאמתו לצרכי השטח, וזאת על לפיכך, מוצע להסמיך את שר התחבורה והבטיחות בדרכים לגבש מפה לחלוקת כלל שטחי הרשויות המקומיות והשטחים הגליליים, למרחבים תחבורתיים בהתאם לשיקולים שלהלן: שמירה על קיומו של או המיועדות לשמש לתחבורה עתירת נוסעים; היקפי ודפוסי התנועה היומיים בכל אמצעי התחבורה הפועלים בין הרשויות המקומיות שבמרחב; הקרבה הגיאוגרפית והזיקה התחבורתית בין הרשויות המקומיות שבמרחב התחבורתי לבין העיר הראשית, רשויות נוספות ומרכזי תעסוקה במרחב התחבורתי; מאפייניו של המרחב התחבורתי, לרבות היקפו הגיאוגרפי. לפי המוצע, השר יגבש את המפה האמורה, בהתייעצות עם שר האוצר ומנהל מינהל התכנון במשרד הפנים, ובעת גיבוש המפה כאמור, יביא השר