הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון - תשלום תמלוגים), התשפ"ה-2024

תקליטים, וגובים תמלוגים עבור שימוש ביצירות ובביצועים בתחום המוסיקה: אקו"ם; הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות; הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית; עילם ו-אשכולות. מהארגונים יש מאפיינים מונופוליסטיים, שכן כל אחד מהם מחזיק בכוח שוק מול העסקים המשמיעים נראה כי מדובר בגופים בעלי מאפיינים מונופוליסטים דומים בתחום זכויות המבצעים בישראל. מחירי המוצרים והשירותים. יוצרים ומבצעים)שיפוט בענייני תמלוגים(, התשס"א–2001)הצעת חוק הממשלה – 2987(והצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים)בית דין לתמלוגים()הוראת שעה(, התשס"ה–2006)הצעת חוק הממשלה – 252(. בנוסף, הוצעו הצעות חוק פרטיות על ידי חברי הכנסת לשעבר זבולון אורלב וכרמל שאמה הכהן – הצעת 2019)פ/21/250(, ולאחרונה על ידי חבר הכנסת דן אילוז - הצעת חוק זכות יוצרים)תיקון – תשלום תזכיר חוק תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים ומבצעים – תעריפים וחלוקת תמלוגים, התשפ"ב– בפועל הדבר לא התרחש ונראה כי רק חקיקה תוביל לתוצאה הרצויה בעניין זה. המוסיקה. הזכויות בתחום המוסיקה המוקלטת. במדינת ישראל קיימים חמישה ארגונים שונים, המייצגים בעלי זכויות יוצרים, מבצעים, ומפיקי כל אחד מהארגונים האמורים אחראי באופן בלעדי על זכויות שונות המגולמות בשירים)יצירות מוסיקליות(, כך שעסקים המשמיעים מוסיקה נדרשים לשלם לכל אחד מהגופים בנפרד. לכל אחד את המוסיקה. רשות התחרות הכריזה על אקו"ם כמונופול ב-2004, ועל הפדרציה לתקליטים כמונופול ב-2005. על אף שרשות התחרות טרם הכריזה על עילם ואשכולות כגופים מונופוליסטים, לאור פעילותם נכון להיום, לא קיים מנגנון יעיל לקביעת תעריפים סבירים עבור שימוש ביצירות ובביצועים. בפועל, הארגונים השונים קובעים בעצמם את התעריפים אותם הם גובים ממשתמשים ללא כל בקרה, וזאת מבלי שניתן מענה לקושי של העסקים בעניין בחינת סבירות המחיר. בעיה קשה לא פחות היא פיצול הגביה בין הארגונים השונים, שפוגע בעסקים המשלמים ובציבור הרחב. הפיצול בין הארגונים פוגע גם ביוצרים ובמבצעים שכספם מממן מנגנוני גבייה כפולים ומיותרים, חלף גוף אחד שיגבה ביעילות עבור כולם. בנוסף, בהיעדר כל אסדרה של השוק, לא ברור מהו היחס הראוי בין התמלוגים המשולמים לכל אחד מבעלי הזכויות. כל אחד מהארגונים מנסה להגדיל את חלקו היחסי בגביית התמלוגים, ובסופו של דבר העסקים המשלמים עומדים בפני דרישות מצטברות בלתי סבירות, שמגולגלות לצרכנים ומעלות את בעבר נעשו מספר ניסיונות להסדרת נושא התמלוגים בחקיקה ממשלתית, לדוגמא הצעת חוק זכויות חוק זכויות יוצרים ומבצעים)שיפוט בענייני תמלוגים(, התשע"ב–2012)פ/18/3992(; על ידי חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן– הצעת חוק תשלום תמלוגים לגורם גבייה יחיד)תיקוני חקיקה(, התשע"ט– תמלוגים(, התשפ"ג–2023)פ/25/3761(. בכנסת העשרים וארבע הוגשה הצעת חוק דומה בעיקרה על ידי קבוצת חברי כנסת בהובלת חברת הכנסת לימור מגן תלם, וכן חודשו יוזמות חקיקה ממשלתיות, לרבות 2021, שעסק בנושא זה ממש, אולם אף אחת מהצעות החוק האמורות לא הבשילה לכדי חקיקה והבעיות בשוק הולכות ומחמירות. במסגרת הצעות חוק אלה הועלו שוב ושוב, בין השאר, הצעות לאיחוד הגביה, כלומר, כי ארגון אחד יהיה אחרי על גביית התמלוגים לגבי כל סוגי הזכויות המגולמות ביצירות, אך כדי ליצור איזון בין המשתמשים ביצירות לבין הארגונים לניהול משותף המייצגים את בעלי זכות היוצרים, להטיב עם שני הצדדים, ומעל לכך עם הציבור הרחב, מוצע להסדיר בהצעת חוק זו את נושא התמלוגים המנוהלים על ידי תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים ומבצעים, בדגש על תחום הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב תוסמך לדון באישור וקביעת תעריפי תמלוגים ובעניינים הנוגעים לניהול זכויות יוצרים ומבצעים. בנוסף, מוצע לקבוע כי יוקם גוף יחיד – ארגון יציג – שיהיה אחראי לגביית תמלוגים בעד השימוש בזכויות יוצרים ומבצעים עבור כל הארגונים המייצגים את בעלי עוד מוצע לסייג את הוראות הפיצויים ללא הוכחת נזק שבעל זכות יוצרים רשאי לתבוע בשל הפרת זכותו לפי החוק, כך שלא יחולו על מחלוקת בענייני תמלוגים בתנאים מסוימים, וזאת כדי למנוע ניצול