חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה–2025

מדינת ישראל ניצבת מאז הקמתה בפני אתגרים המאיימים על ריבונותה, שלמותה הטריטוריאלית וביטחון אזרחיה ותושביה. נדרשים היערכות ומוכנות לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל, וכן תיאום בין גופי ביטחון ומשרדי הממשלה, תוך גיבוש ראייה רחבה וארוכת טווח, גמישות בבניין הכוח והפעלתו ובחינה ביקורתית, מעת לעת, של הנחות היסוד המובילות את מקבלי ההחלטות. בניגוד למגמה הרווחת ברחבי העולם, במדינת ישראל לא נקבע עד היום מסמך אסטרטגיית ביטחון לאומי המאפשר היערכות ומוכנות כאמור, וסוגיית נחיצותו לא נדונה. מסמך האסטרטגיה הוא בגדר מצפן להגדרת יעדים כדי למנוע מגופים מדיניים וביטחוניים לפעול עבור מטרה שלא התכוננו לה. מטרת המסמך היא לסייע בגיבוש תוכניות עבודה לגופים אלה, למקד את פעילותם לנוכח סדרי העדיפות הממשלתיים וליצור סנכרון ביניהם. כך, במקום שתוכניות העבודה יעוצבו מתוך הסתכלות של כל גוף על משימותיו ללא מסמך מכוון ("מלמטה למעלה"), הן יעוצבו בהתבססות כוללת על המסמך ("מלמעלה למטה"). לפיכך מוצע להסדיר בהצעת חוק זו את אופן גיבוש האסטרטגיה המדינית־ביטחונית. מוצע לעגן את רכיבי האסטרטגיה המדינית־ ביטחונית כך שתתייחס להנחות היסוד בנוגע לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים של מדינת ישראל, תפרט את האיומים והאתגרים, את האמצעים ודרכי ההתמודדות עימם וכן דירוגם על פי סדר חשיבות, אם נדרש, ואת החלופות לרכיבים אלה. מוצע לקבוע כי המטה לביטחון לאומי (להלן – המל"ל) הוא הגורם שיהיה מופקד על גיבוש הצעת האסטרטגיה המדינית־ביטחונית. הליך הגיבוש ייעשה בהתייעצות עם משרד הביטחון, משרד החוץ וגופי הביטחון (כגון שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים) ועם המשרד לביטחון לאומי. התייעצות עם משרדי ממשלה אחרים תהיה מסורה לשיקול דעתו של ראש המל"ל. מוצע לקבוע כי אם גוף הציע חלופה לרכיב מהרכיבים שייכללו בהצעת האסטרטגיה המדינית־ביטחונית, יכלול המל"ל בהצעת האסטרטגיה המדינית־ביטחונית את החלופה כפי שהוצעה. האסטרטגיה המדינית־ביטחונית תאושר בידי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לא יאוחר מ־150 ימים מיום כינון ממשלה חדשה. במהלך אישור ההצעה, יציג המל"ל את המלצתו המנומקת לחלופה הנבחרת, נוסף על הצגת החלופה על ידי הגוף שהציע אותה. ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי תהיה מוסמכת לערוך שינויים באסטרטגיה המדינית־ביטחונית שאישרה. לשם פיקוח פרלמנטרי מוצע לקבוע כי האסטרטגיה המדינית־ביטחונית תוגש לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת (להלן – ועדת החוץ והביטחון), וראש הממשלה או ראש המל"ל יציגו אותה לפני הוועדה בישיבה שתיוחד לעניין זה. מאחר שבאסטרטגיה המדינית־ביטחונית נכלל מידע סודי, מוצע לקבוע שהיא תהיה סודית ופרסומה יהיה אסור, אולם לשם הגברת השקיפות המל"ל יפרסם תמצית שלה ברשומות ובאתר האינטרנט של הממשלה בסמוך להגשתה לוועדת החוץ והביטחון. כמו כן, מוצע לתקן את חוק המטה לביטחון לאומי, ביטחונית כאחד מתפקידיו של המל"ל וכן לקבוע כי הכנת ההערכה השנתית והרב־שנתית של המצב המדיני־ ביטחוני על ידי המל"ל תיעשה בהתייחס לאסטרטגיה המדינית־ביטחונית. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת החוץ והביטחון בין השאר בסוגיות אלה: הגורם המאשר את הצעת האסטרטגיה המדינית־ ביטחונית – הממשלה במליאתה או ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי; לוח הזמנים להתייעצות עם גופי הביטחון ומשרדי הממשלה בגיבוש ההצעה; האפשרות לכלול בהצעה תיקונים נוספים בחוק המטה לביטחון לאומי, ביטחונית וביטול התפקיד של הכנה והגשה של הערכה רב־שנתית של המצב המדיני־ביטחוני, הקבוע כיום בחוק כאחד מתפקידי המל"ל.