חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255), התשפ"ה–2025

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל נקראו לשירות מילואים גם רבים ששירתו קודם לכן בשירות קבע בצה"ל. מכיוון שבשירות הקבע לא מתקיימים יחסי עבודה בין המשרתים בשירות ובין צה"ל, השכר שמשתלם להם אינו נחשב שכר עבודה, ולפיכך הוא אינו מובא בחשבון בחישוב תגמול המילואים. זה שנים נוהג המוסד לביטוח לאומי, בתיאום עם משרד הביטחון ועם צה"ל, לחשב את תגמול המילואים למי שנקרא לשירות מילואים במהלך 90 ימים מיום שחרורו משירות קבע על פי הכנסתו משירות הקבע, ובלבד ששירות המילואים הראשון שלו החל בתוך 60 ימים מיום השחרור משירות קבע, ומסיום שירות המילואים הראשון עד תחילת שירות המילואים השני לא חלפו 60 ימים. לפי הנוהג האמור, לאחר 90 ימים מיום השחרור משירות קבע מחושב התגמול על פי מעמדו של משרת המילואים לפני שירות המילואים, כמו כל אדם אחר. בהצעת חוק זו מוצע להשוות את מעמדם של חיילי מילואים ששירתו בשירות קבע למעמדם של עובדים לעניין חישוב תגמול המילואים, ולתת להם תגמול הולם על שירותם במילואים. מוצע לקבוע כי לגבי אדם שלפני שירותו במילואים השתחרר משירות קבע, כלומר סיים לשרת בשירות קבע מכל סיבה שהיא, לרבות פרישה, יחולו הוראות פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, לעניין חישוב תגמול המילואים כאילו היה עובד בעת שירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע. כדי לאפשר למוסד לביטוח לאומי להיערך ליישום ההסדר המוצע, מוצע כי תחילתו תהיה ביום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025), והוא יחול על תגמול המגיע בעד שירות מילואים שהחל ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) או אחריו. להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של ההסדר המוצע היא בין 20 ל־30 מיליון שקלים חדשים לתקופה שמיום החלת ההסדר המוצע ועד סוף שנת 2025.