חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 77), התשפ"ד-2024

כללי הצעת החוק נועדה להבטיח מידתיות בתוספות המתווספות על חובות, לטובת החייבים והנושים כאחד, וכן להבטיח מידתיות בשימוש בכלי של עיקול מיטלטלין לשם גביית חובות. לחוק המוצע שתי מטרות עיקריות: 1. הגבלת שכר טרחת עורך דין בתיקי הוצאה לפועל הנפתחים בשל חובות בסכום נמוך - חובות בהוצאה לפועל נגבים כאשר על קרן החוב מתווספים אגרה ושכר טרחת עורך דין. מייד עם פתיחת התיק מתווספים על החוב אגרה וכן שכר טרחה א', ובהמשך ניהול התיק מתווסף שכר טרחה ב'. תוספות אלה גורמות לכך שהחוב גדל באופן לא פרופורציונלי לערך הקרן ומכביד על החייבים באופן לא מידתי, שכן תשלום שכר הטרחה מגולגל אליהם. במטרה להבטיח מידתיות ולעודד חייבים להסדיר את החוב, מוצע להרחיב את ההסדר שנקבע ביחס לגביית חובות עד לסך של 500,4 שקלים חדשים, המשולמים למועצות המקומיות ולעיריות, במסגרת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 151), התשפ"ב-2022 (להלן - תיקון מס' 151), כך שהסדר זה יחול על כלל החובות הנגבים במערכת ההוצאה לפועל עד לסך של 500,4 שקלים חדשים. לפי ההסדר האמור, שכר טרחת עורכי הדין מוגבל בתיקים אלה לסכום של 236 שקלים חדשים בלבד או עד %10 מסכום החוב (לפי הגבוה); 2. החמרת התנאים לעיקול מיטלטלין מביתו של חייב כדי לצמצם את השימוש בכלי זה - מוצע להחמיר את התנאים הקבועים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן - החוק), לנקיטת הליך של עיקול מיטלטלין מביתו של חייב שהוא יחיד, ולהגביר את מעורבות רשם ההוצאה לפועל בנקיטת הליך כאמור, במטרה להבטיח שההליך יינקט אך ורק כאשר יש בביצועו תועלת ממשית. סעיף 1 כמפורט בדברי ההסבר לסעיף 4 להצעת החוק, התיקון המוצע במסגרת אותו סעיף נועד להחמיר את התנאים לנקיטת הליך של עיקול מיטלטלין מביתו של חייב ולהגביר את מעורבות רשם ההוצאה לפועל בנקיטת ההליך. כהשלמה לאותו תיקון, מוצע לתקן את סעיף 8(ד) לחוק. הסעיף האמור מסמיך כיום את שר המשפטים לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי לשכת הוצאה לפועל על פי בקשת הזוכה בלבד. מוצע להחריג מגדר הליכים אלה את האפשרות להורות על עיקול מיטלטלין מבית החייב, מאחר שעל פי המוצע עיקול כאמור ידרוש מעתה החלטת רשם. סעיפים מוצע להשוות, בכל הנוגע לשכר 2, 8(ב) טרחת עורך דין, את מצבם של כלל ו–(ג) ו־9 החובות בשיעור של עד 500,4 שקלים חדשים, הנגבים בהוצאה לפועל, למצבם של חובות הנגבים היום בהוצאה לפועל בעבור מועצות מקומיות ועיריות. חובות בהוצאה לפועל נגבים כאשר על קרן החוב מתווספים אגרה ושכר טרחת עורך דין. מייד עם פתיחת התיק בהוצאה לפועל, מתווספים לחוב אגרה וכן שכר טרחה א', ובהמשך ניהול התיק מתווסף שכר טרחה ב'. מצב דברים זה מביא לגידול לא מידתי של החוב, שמגיע לערכים הגבוהים בצורה ניכרת מערך הקרן, לעיתים עד כדי אבסורד, ומייאש את החייבים, שלעיתים נמנעים בשל כך מלשלם את החוב. במטרה לעודד את החייבים להסדיר את החוב, מוצע להרחיב את ההסדר שחל כיום לפי פקודת העיריות ביחס לגביית חובות בהוצאה לפועל בעבור מועצות מקומיות ועיריות עד לסך של 500,4 שקלים חדשים, וקובע שכר טרחה בסכום קבוע הנמוך באופן משמעותי לעומת זה המשולם כיום לפי החוק (ראו סעיף 330ו לפקודת העיריות), כך שהסדר כאמור יחול על כלל החובות עד לסך של 500,4 שקלים חדשים הנגבים בהוצאה לפועל. התיקון המוצע בעניין זה, יש בו כדי לייצר אחידות ולבטל שוני שקיים היום בלא הצדקה בין חובות דומים, שכן בדומה לחובות בסכומים נמוכים שנגבים בהוצאה לפועל בעבור רשויות מקומיות לפי ההסדר המתואר לעיל, גם החובות בסכומים נמוכים שאינם חובות לרשויות מקומיות, אשר נגבים בהוצאה לפועל, אינם דורשים הליכי גבייה מורכבים. לשם ההשוואה מוצע לקבוע כי שכר הטרחה בחובות עד סכום זה יעמוד על 236 שקלים חדשים (בהתאם לסכום הקבוע היום בפקודת העיריות) או %10 מסכום החוב, כלומר עד 450 שקלים חדשים, לפי הגבוה, לכל היותר. עדכון שיעור שכר הטרחה יתבצע אחת לשנה, ב־1 בינואר, בהתאם לשינוי המדד, שברי שלמים של הסכומים יעוגלו לסכומים עגולים, הכול לפי מנגנון העדכון המוצע בסעיף 10ג(ב) ו–(ד) לחוק כנוסחו המוצע. מאחר שמדובר במנגנון הצמדה שנתי, מדי 1 בינואר, הרי ההצמדה תיעשה בהשוואה למדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת. בהקשר זה מוצע, לשם הוודאות, לקבוע במפורש בסעיף 9 להצעת החוק את המועד שבו ייעשה העדכון הראשון של הסכום. יובהר כי הסכום האמור משקף שכר טרחה כולל מס ערך מוסף, כפי שהובהר בדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בעניין תיקון מס' 151. בסעיף 10ג(ג) לחוק כנוסחו המוצע, מוצעת הוראה מקבילה להוראת סעיף 10(ה) לחוק, אשר ייכנס לתוקף ביום תחילתו של חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023, ולפיה צירוף ריבית שקלית ודמי פיגורים לחוב שכר טרחה ייעשה מיום הגשת בקשת הביצוע. כמו כן, מוצע בהתאם לקבוע את תחילתה של ההוראה ליום תחילתו של החוק האמור (ראו סעיף 8(ג) להצעת החוק). סעיף 3 לנוכח התיקון המוצע בסעיף 2 להצעת חוק, נדרשת התאמה בסעיף 20ח לחוק המצוי בפרק א'1 לחוק ועניינו הוצאה לפועל במסלול מקוצר, ומוצע להוסיף להוראות הנזכרות בו לעניין שכר טרחה הפניה לסעיף 10ג המוצע במסגרת הצעת חוק זו. סעיפים הליך הוצאת מיטלטלין מביתו של חייב 4, 6 הוא הליך גבייה פוגעני שעלותו ו– 8(א) בהשוואה להליכים אחרים גבוהה, אך פעמים רבות התועלת הנובעת ממנו לצמצום החוב אינה מצדיקה את נקיטתו. התועלת הנמוכה נובעת, בין השאר, מירידת הערך המתקבל במרוצת השנים האחרונות בעד מיטלטלין משומשים, וכן מעלויות ההוצאה, השינוע והאחסנה שלהם, שכמובן מושתות על החייב. נוסף על כך, הליך זה כרוך בפגיעה בפרטיותם של החייב ובני ביתו, מאחר שהוא כרוך בכניסה לביתם (לצורך רישום המיטלטלין תחילה, ובשלב הזה לשם הוצאתם, ככל שמגיעים לשלב זה) ובחשיפת מצבו הכלכלי של החייב לסביבתו. על כן מוצע להחמיר את התנאים לנקיטת הליך של עיקול מיטלטלין מביתו של חייב, ולהגביר את מעורבות רשם ההוצאה לפועל בנקיטת ההליך במטרה להבטיח כי ההליך יינקט אך ורק כאשר יש בביצועו תועלת ממשית. כמו כן מוצע לבצע הפרדה בין התנאים הנדרשים לעיקול מיטלטלין של חייב שהוא עסק או לעיקול מיטלטלין המשמשים לעסק שמנהל החייב מבית מגוריו, לבין התנאים הנדרשים לעיקול מיטלטלין מביתו של החייב שאינו משמש לעסק כאמור. כיום על פי החוק התנאים לביצוע עיקול מיטלטלין בביתו של חייב הם שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500,2 שקלים חדשים. על פי המוצע, התנאים הקבועים היום בחוק לגבי עיקול מיטלטלין בביתו של חייב, יהיו התנאים ביחס לעיקול מיטלטלין בעסק או מיטלטלין שמשמשים לעסק שמנהל החייב מבית מגוריו. ביחס לעיקול מיטלטלין מביתו של החייב, מוצע לקבוע תנאים מחמירים יותר. כמו כן מוצע להסדיר בחוק הן את "שלב העיקול ברישום" בביתו של החייב והן את שלב הוצאת המעוקלים. יובהר כי נכון להיום קיימת פרקטיקה, שבמסגרתה בטרם ביצוע הליך הוצאת המעוקלים, מבוצע שלב של "עיקולם ברישום". עובד מערכת ההוצאה לפועל או עובד מערכת בתי המשפט או בעל תפקיד, כמשמעותו בסעיף 5 לחוק (להלן - הפקיד), מגיעים לביתו של החייב, ומבצעים, אם החייב נמצא בביתו, רישום של המיטלטלין שהם בני עיקול. בשלב זה החייב מועמד כנאמן על המיטלטלין בהתאם לתקנה 49 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, כלומר הוא מנוע מלמכור אותם. אם החייב לא נמצא בבית, או לא מאפשר את כניסת הפקיד, הפקיד משאיר הודעה שלפיה בחלוף תקופה הנקובה בהודעה, יבוצע הליך הוצאת מעוקלים. במסגרת עיגון שלב העיקול ברישום בביתו של חייב בחוק, כשלב שדורש החלטה נפרדת של רשם ההוצאה לפועל (ראו סעיף קטן (א2)(1) המוצע), מוצע לקבוע כי ביצוע עיקול ברישום יותנה בהתקיימות התנאים האלה: חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב; החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 000,35 שקלים חדשים; ורשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד בקשת הזוכה, כי ההליך מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בתועלת הכלכלית מההליך (כלומר שביצוע העיקול, ההוצאה והמכירה של המיטלטלין יביאו להקטנת החוב), בפגיעה שעלולה להיגרם לחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש. את סכום החוב המזערי שיהווה תנאי לנקיטת ההליך מוצע לעגן בתוספת הרביעית א' לחוק כנוסחה המוצע, ששר המשפטים יהיה מוסמך לשנותה (ראו סעיף קטן (א4) כנוסחו המוצע), באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. זאת, במטרה לאפשר גמישות והתאמה של הסכום לנסיבות המשתנות. בשלב ההחלטה בדבר הוצאת מעוקלים מביתו של החייב, מוצע כי הרשם ישקול אם קיימת תועלת כלכלית במכירת המיטלטלין שצוינו בדוח שערך מנהל לשכת ההוצאה לפועל (או בעל תפקיד שהוא הסמיך לכך לפי סעיף 5 לחוק), ואם אין נסיבות מיוחדות אשר פורטו בדוח או הוצגו על ידי החייב, המצדיקות את אי־הוצאת המעוקלים. כמו כן מוצע להבהיר, בסעיף קטן (א3) כנוסחו המוצע, כי האמור בסעיף 21 לחוק אינו חל על מיטלטלין שהם רכב מן הטעם שהליך עיקול רכב הוא הליך שונה מהליך עיקול מיטלטלין, והנימוקים המפורטים לעיל לצמצום השימוש בהליך עיקול מיטלטלין אינם רלוונטיים להליך זה. בשונה מהליך הרישום של עיקול מיטלטלין אשר מחייב כניסה לביתו או לבית עסקו של החייב, ועל כן כרוך בהוצאות גבייה גבוהות ובפגיעה בפרטיות החייב ובני ביתו, הליך עיקול ברישום של רכב נעשה על דרך משלוח עיקול למשרד הרישוי, בממשק מחשבים, כך שאינה כרוכה בפגיעה בפרטיות החייב ובני משפחתו, אך נקיטתו מבטיחה לזוכה כי החייב לא יוכל למכור את רכבו בלא כיסוי החוב. גם ביחס לעלויות ההליך מדובר בהליך שונה, שכן הליך עיקול רכב ברישום אינו כרוך בעלויות, ולכן אינו מגדיל את שיעור החוב. כמו כן, בניגוד למיטלטלין אחרים, מכירת רכב יכולה בדרך כלל להניב סכום לכיסוי החוב שניתן להצדיקו במונחי עלות־תועלת. תיקון זה, ייכנס לתוקף על פי המוצע מייד עם פרסום החוק ברשומות. לפי סעיף 8(א) להצעת החוק, שאר התיקונים המוצעים בסעיף 21 לחוק ייכנסו לתוקף בתום חצי שנה מיום פרסומו של החוק המוצע ברשומות (להלן - יום התחילה הנדחה), למעט הסמכת שר המשפטים לשינוי התוספת הרביעית א' לחוק כנוסחה המוצע (סכום החוב המזערי שמאפשר עיקול מיטלטלין), שתיכנס לתוקף בתום שנתיים מיום התחילה הנדחה. סעיפים בשנים האחרונות הפכו המחשבים האישיים 5 ו־7 והטלפונים הניידים לכלי עבודה ולימוד חשובים, והשימוש בהם, בייחוד במסגרת בית ספרית, הולך ונעשה משמעותי יותר. דווקא היום, לאחר ההתפרצות וההתפשטות של נגיף הקורונה (19-COVID) והשימוש העולה באפליקציות שונות, בייחוד לצורך לימודים מרחוק, מתחוורת הפגיעה הניכרת הכרוכה בנטילת מחשבים אישיים וטלפונים ניידים, הן של מבוגרים והן של ילדים. על כן, מוצע לקבוע כי מחשבים אישיים וטלפונים ניידים המשמשים את החייב ובני ביתו המתגוררים עימו, לא יעוקלו במסגרת הליך ההוצאה לפועל. כיום, על פי החוק, ניתן לעקל מחשבים אישיים תוך הותרת מחשב אחד בלבד הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עימו, וכן ניתן לעקל טלפונים ניידים של החייב ובני משפחתו, למעט טלפון נייד בודד או טלפון נייח. כאמור, לנוכח השינויים הניכרים והמתמידים בעולם היום, ככלל, אין די במחשב אחד ובטלפון אחד כדי לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר של החייב ובני משפחתו החיים עימו. לנוכח האמור, מוצע להוסיף לרשימת המיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול את המחשבים האישיים והטלפונים הניידים המשמשים את החייב ובני משפחתו, ולתקן בהתאם לכך את התוספת החמישית לחוק.