חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 6), התשפ"ה–2025

עבר

התקבלה בקריאה שלישית· פרטית

תקציר הצעת החוק

נקבע כי בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים תיעשה על ידי ועדה של שבעה חברים, שאלו חבריה: שר המשפטים, שר העבודה, חבר כנסת שתבחר הכנסת או ועדה מוועדותיה, שופט בדימוס שיבחרו שופטי בית המשפט העליון, שופט בדימוס שיבחרו הנשיאים של בתי המשפט המחוזיים, דיין בדימוס שיבחרו שני הרבנים הראשיים לישראל והסניגור הציבורי הארצי. כל אחד מחברי הוועדה יכול להציע עד שני מועמדים לתפקיד, וההחלטה על מינוי נציב תתקבל על דעת רוב החברים המכהנים בוועדה, כלומר, ככלל, ברוב של ארבעה חברים. הוועדה האמורה מוסמכת גם להעביר את הנציב מכהונתו או להשעותו, ברוב של חמישה מחבריה. ההסדר המוצע מחליף את ההסדר הקודם לפיו הנציב נבחר בידי הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד.מקור: אתר הכנסת ←

דברי הסבר

לפי חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס''ב–2002 (להלן – החוק), נציב תלונות הציבור על שופטים (להלן – הנציב), ממונה בידי הוועדה לבחירת הנציב, שהיא הוועדה לבחירת שופטים, מתוך מועמדים ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון בוחרים במשותף. ואולם, במועד פרסום הצעת חוק זו הסתיימה כהונתו של הנציב הקודם, לא מונה נציב במקומו, ושר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון טרם העבירו לוועדה לבחירת שופטים מועמד מוסכם מטעמם. כדי להביא לאיוש משרת הנציב בהקדם, מוצע לתקן את דרך מינויו ולקבוע כי הכנסת היא שתבחר את הנציב בהצבעה חשאית. המועמדים יוצעו לכנסת בידי שר המשפטים או בידי עשרה חברי הכנסת. הליך הבחירה המוצע נועד לשקף את ההכרה בחשיבות התפקיד ולתת מענה על הקושי הגלום בהליך המינוי הקיים. עם בחירתו יתמנה הנציב לתפקידו בידי נשיא המדינה. מוצע לקבוע כי יושב ראש הכנסת, בהתייעצות עם סגניו, יקבע את יום הבחירה בכנסת, בתוך התקופה הקבועה היום למינוי נציב לפי סעיף 5 לחוק. יושב ראש הכנסת יודיע בכתב לחברי הכנסת על מועד בחירת הנציב לפחות שלושה שבועות מראש ויודיע להם את שמות המועמדים וחברי הכנסת שהציעו אותם עד שבעה ימים לפני יום הבחירה. עוד מוצע לקבוע כי במקרה שהוגשו לבחירת הכנסת שני מועמדים או יותר, הרוב הדרוש בהצבעה יהיה של 70 חברי הכנסת לפחות, כדי שמועמד ייבחר רק אם יזכה לקולות הן מחברי הקואליציה והן מחברי האופוזיציה. לא נבחר נציב לפי הוראות ההסדר המוצע, תיערך בחירה חוזרת בתוך 60 ימים. הצעות חוק הכנסת – 1058, י"ז בתמוז התשפ"ד, 2024.7.23 מוצע לקבוע כי בתקנון הכנסת ייקבעו הוראות משלימות לעניין סדרי הבחירה של הנציב, ובכלל זה הוראות לעניין הרוב הדרוש לבחירה במועמד יחיד ולעניין התקופה להגשת הצעות למועמדים. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת את הצורך בקביעת הסדרים משלימים כאמור בגוף החוק. הצעות חוק הכנסת – 1058, י"ז בתמוז התשפ"ד, 2024.7.23 לבסוף, מוצע למחוק את הוראת סעיף קטן (ג) שבסעיף 3 לחוק, הקובעת לעניין המינוי כי "מעמדו הציבורי של אדם והיכרותו עם מערכת המשפט יובאו בחשבון לענין הצעת מועמד לנציב ולענין מינויו", נוכח העברת הליך הבחירה לכנסת, שהיא גוף קולגיאלי. יוזם: חבר הכנסת שמחה רוטמן

מקור: הצעת חוק לקריאה הראשונה · 2024-07-23 · אתר הכנסת (בלשון היוזם).

הנוסח שהתקבל בפועל עשוי להיות שונה בעקבות דיוני הוועדה.

📄 למסמך המלא באתר הכנסת ←🔗 לדף החוק באתר הכנסת ←

יוזמים וחתומים

1ח"כ חתומים. ★ מסמן את המציע הראשון. לחצו למעבר לח"כ.

★ שמחה רוטמן · הציונות הדתית

הצבעות במליאה

צפייה בהצעת החוק באתר הכנסת ←📄 נוסח החוק שפורסם ברשומות ←