הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סימון אחיד להסדרי חניה), התשפ"ד-2024

השפה וחלק בתמרור מילולי בתחילת קטע הרחוב. עירוניים את הסדרי עמידת כלי הרכב והחניה בשטחה. כך למשל, לרשות המקומית הסמכות לקבוע בחוק עזר עירוני כי לאורך קטע רחוב מסוים, החניה מותרת רק לתושבים, רק תמורת תשלום, או רק בשעות מסוימות, וכדומה. כמו כן, בהתאם לסעיף האמור, על רשות מקומית, כאשר היא מבקשת לגבות תשלום הכלכלה של הכנסת, הוסמך לפטור בתקנות מחובת הסימון של אבני השפה. לתקנה 16)1(לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961)להלן – תקנות התעבורה(. 1 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, עמ' 173. מטרת הצעת החוק לחייב את הרשויות המקומיות לסמן באופן ברור, בולט ונוח להבנה את הסדרי החניה החלים בשטחן. זאת בניגוד למצב המבלבל כיום, שבו חלק מההסדרים מסומנים בצבע על אבני לפי סעיף 77)א()2(לפקודת התעבורה, כנוסחו היום, בסמכות הרשות המקומית לקבוע בחוקי עזר עבור חניה, לסמן את אבני השפה לסירוגין בצבע כחול, ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, באישור ועדת נוסף על חובת סימון אבני השפה יש חובה על הצבת תמרור בדבר הסדר החניה בהתאם לקבוע בהודעת התעבורה)קביעת לוח תמרורים(, התשע"א–2010)להלן – תקנות התמרורים(, שנקבעה בהתאם לפי תקנות התמרורים, ניתן להורות על הסדר חניה באמצעות שני סוגי תמרורים – האחד, תמרור סימון על פני הדרך, המחייב צביעת המדרכה בצבע תואם)לדוגמה: "כחול לסירוגין" אם החניה מותרת, למשל תמרורים מספר 511 ו-816–819 בתקנות התמרורים(, והשני – הצבת תמרור בתחילת קטע המדרכה ובו מובהר במילים מהו ההסדר החל על הקטע שלאחריו)תמרור מספר 439 בתקנות