חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 21), התשפ"ד-2024

כללי מוצע להסמיך את האפוטרופוס הכללי לאשר, בעניינים מסוימים, בקשות של אפוטרופוס, של מיופה כוח לפי ייפוי כוח מתמשך בתוקף או של הורה לקטין, המוגשות כיום לפי הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן - החוק), לאישור בית המשפט לענייני משפחה או לאישור של בית דין דתי מוסמך (להלן - בית המשפט), חלף קבלת אישור בית המשפט. החוק המוצע גובש לאחר הליך של הערכת השפעות רגולציה שנערך על ידי האפוטרופוס הכללי במטרה לייעל את התהליך ולהפחית את הנטל הבירוקרטי הכרוך בקבלת אישור מבית המשפט לפעולות מסוימות של אפוטרופוסים, מיופי כוח והורים לקטינים. מדובר בכ־000,7 הליכים המוגשים לבית המשפט וכ־400 הליכים המוגשים לבית דין דתי, מדי שנה, והאפוטרופוס הכללי הוא המשיב לבקשות אלה. גיבוש עמדתו של האפוטרופוס הכללי היא לאחר קבלת עמדתו של המפקח על התיק אצל האפוטרופוס הכללי במקרים הרלוונטיים, ובמקרים רבים גם לאחר קבלת חוות דעת כלכלית מהיחידה הכלכלית באפוטרופוס הכללי. להערכת האפוטרופוס הכללי, בכ־%80 מהמקרים, לאחר קבלת השלמות מידע ומסמכים מהמבקש, אם נדרשו, מודיע האפוטרופוס הכללי לבית המשפט שהוא אינו מתנגד לבקשה. בכ־%15 עד %20 מהמקרים מתקיים בסוגיות אלה דיון בבית המשפט, בהעדר הסכמה עם האפוטרופוס הכללי. התיקון המוצע יאפשר מעבר מהליך שיפוטי להליך מינהלי שיפחית את הנטל הבירוקרטי, ובכך הוא עתיד להקל על אפוטרופוסים, מיופי כוח או הורים, לפי העניין, להוזיל בעבורם את עלויות ניהול ההליך, לקצר זמני טיפול ולייעל את בירורו. זאת, כל עוד אין מדובר בהליך המחייב בירור מורכב ואין התנגדות לבקשה של האדם שמונה לו אפוטרופוס, של הממנה או של קטין שמלאו לו 16 שנים, לפי העניין. יצוין כי בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית שהתרחשה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), ומלחמת "חרבות ברזל" שבאה בעקבותיה, נותרו קטינים רבים בלא הורים או בלא הורה מתפקד, ומונה להם אפוטרופוס מבני משפחתם המורחבת, וכן נותרו קטינים רבים שאחד מהוריהם נרצח או נהרג בלחימה וההורה שנותר משמש לבדו כאפוטרופוס הטבעי. קטינים אלה ירשו חלקים מדירות הוריהם, קיבלו פיצויים וגמלאות משמעותיים וכן קיבלו כספי תרומות שגויסו בעבורם. המשמעות היא שהאפוטרופוסים שמונו לקטינים אלה או ההורה שנותר להם, יידרשו, לפי הוראות החוק עובר לתיקון המוצע, לאישור בית המשפט ביחס לפעולות שהם מבקשים לבצע ברכוש הקטין, ובכלל זה מכירה או רכישה של דירה, השקעות כספים, פעולות משפטיות מעל 000,100 שקלים חדשים ועוד. האפשרות לקבל אישור מינהלי לפעולות המבוקשות בידי אותם אפוטרופוסים, מיופי כוח או הורים, לפי העניין, חלף אישור בית המשפט, יהיה בו כדי להקל משמעותית על משפחות אלה שמתמודדות עם השכול האישי והמשפחתי ועם הטיפול היום־יומי בקטינים שהתייתמו או בבני משפחתם שנפגעו. סעיפים מוצע לקבוע כי אישור בקשות לביצוע פעולות 1 עד 7 לפי סעיפים 20, 23, 32ו(ד) ו־47 לחוק יהיו באישור של האפוטרופוס הכללי או מי שהוסמך לכך על ידו (להלן - האפוטרופוס הכללי), או על ידי בית המשפט לפי הוראות סעיף 74א המוצע. זאת במקום ההליך המתנהל היום בבית המשפט בלבד. לגבי שכר אפוטרופוס לפי סעיף 56 לחוק, מוצע להוסיף, לצד סמכות בית המשפט לקבוע שכר לאפוטרופוס בהתאם לסעיף בנוסחו כיום, סמכות גם לאפוטרופוס הכללי לאשר שכר אפוטרופוס לפי הוראות סעיף 74א המוצע. לפי החוק פעולות אלה, בין השאר, טעונות אישור של בית המשפט: פעולות הנוגעות לקטינים: סעיף 7 קובע כי פעולה משפטית שקטין עושה בעצמו תהיה טעונה אישור בית המשפט, אם הייתה טעונה אישור כזה אילו נעשתה על ידי נציג הקטין. הסעיף אינו מונה את כלל הפעולות הטעונות אישור ואינו מסייג אותן לפעולות על פי חוק זה בלבד. כך, בחוק זה סעיפים 20, 23 ו־47 מציינים פעולות של נציג הקטין (הורה או אפוטרופוס) הטעונות אישור בית המשפט, וכך גם חוק השמות, התשט"ז-1956, קובע הוראות לגבי בקשות לשינוי שם הדורשות אישור בית המשפט. פעולות של הקטין עצמו או של נציגו הטעונות אישור לפי סעיפים 20, 23(א) סיפה ו־47 לחוק מתאימות גם הן להיכלל במנגנון המוצע בתיקון זה - אישור מינהלי באפוטרופוס הכללי חלף קבלת אישור בית המשפט, ולפיכך מוצע לקבוע כי הן יהיו טעונות אישור לפי הוראות סעיף 74א המוצע. פעולות של הורים ביחס לילדיהם הקטינים: לפי סעיף 20 לחוק הפעולות הן כלהלן: פעולות במקרקעין, פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס על פי דין, מתן מתנות שאינן נהוגות בנסיבות העניין, מתן ערבות, פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו. לפי סעיף 23 לחוק: שימוש בנכסי הקטין לקיום משק הבית המשפחתי אם ההורים לא יכולים לקיימו, ולסיפוק צורכי הקטין אם ההורים אינם יכולים לספקם. יצוין כי סעיף 23 מבחין בין הכנסות הקטין אשר עשויות לשמש למשק המשפחתי לבין נכסיו, ששימוש בהם לסיפוק צורכי הקטין או לקיום משק הבית המשפחתי טעון אישור כאמור. פעולות של מיופה כוח לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף: לפי סעיף 32ו(ד) לחוק, בפעולות במקרקעין, פעולות משפטיות בסכום העולה על 000,100 שקלים חדשים, מתן מתנות שאינן נהוגות בנסיבות העניין, מתן הלוואות ועוד, אשר מיופה כוח עושה בשמו של ממנה, נדרש לקבל את אישורו של בית המשפט. פעולות של אפוטרופוס לפי מינוי: סעיף 47 לחוק מציין פעולה במקרקעין, ביצוע פעולות משפטיות בסכום העולה על 000,100 שקלים חדשים, מתן מתנות שאינן נהוגות בנסיבות העניין, מתן הלוואות ועוד, כפעולות הדורשות אישור מראש של בית המשפט לצורך ייצוג האפוטרופוס את האדם בביצוען. אישור שכר לאפוטרופוס: שכר לאפוטרופוס נקבע לפי סעיף 56 לחוק ובהתאם לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ"ט-1988, שנקבעו מכוחו. מוצע לקבוע סמכות מקבילה לאפוטרופוס הכללי לאשר שכר לאפוטרופוס, באישור מינהלי, בהתאם לכללים הקבועים בתקנות כאמור. מטרת התיקון היא להביא לכך שלמרבית הפעולות לפי הסעיפים האמורים יינתן אישור מינהלי של האפוטרופוס הכללי או מי שהוסמך לכך על ידו, ובכך להקל במידה ניכרת על הורים לקטינים, על אפוטרופסים לפי מינוי או על מיופי כוח בייפוי כוח מתמשך בתוקף, ולייתר אלפי הליכים שיפוטיים בשנה כאמור לעיל. עוד מוצע, להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות סוגי נכסים, סוגי הוצאות או נסיבות אחרות שבהן פעולות לפי סעיפים 20, 23, 32ו(ד) ו־47 לחוק לא יהיו טעונות אישור כלל. דוגמאות אפשריות לפעולות שעשויות להיות פטורות מהצורך באישור הן שימוש בכספי קטין לטובת צרכים שגרתיים ויום־יומיים של קטין, דוגמת שיעורי נהיגה או רכישת טלפון חכם, או כריתת חוזה בשם אדם למעבר לדיור מוגן. בתקנות כאמור יהיה ניתן לפרט את נסיבות המקרים הרלוונטיים, לקבוע להם מגבלת סכום אם יידרש, והכול בהסדר גמיש יחסית, שיאפשר גם יישום ושינוי בהתאם ללקחים שיופקו. סעיף 8 לסעיף 74א המוצע לסעיף קטן (א) המוצע מוצע להוסיף לחוק את סעיף 74א שבו יוסדרו ההוראות שלפיהן יהיה ניתן להגיש בקשה לאישור פעולות לפי סעיפים 20, 23, 32ו(ד) ו־47 לחוק או שיאושר שכר לפי סעיף 56 לחוק. מוצע לקבוע כי הגשת בקשה לאישור פעולות לפי סעיפים אלה וכן אישור שכר לפי סעיף 56 תהיה לאפוטרופוס הכללי. יצוין כי לגבי בקשות לאישור פעולות לפי סעיפים 20, 23, 32ו(ד) ו־47 מוצע כי הגשת הבקשה תהיה לאפוטרופוס הכללי בלבד, ואולם ביחס לשכר אפוטרופוס לפי סעיף 56 לחוק (סעיף 6 לחוק המוצע), מוצע כי תהיה סמכות מקבילה לבית המשפט לקבוע לאפוטרופוס שכר לצד סמכות האפוטרופוס הכללי לאשר לו שכר לפי הוראות סעיף 74א. התיקון המוצע אינו גורע מהסמכות הכללית של בית המשפט לתת הוראות או לאשר פעולות של מיופה כוח לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף בהתאם להוראות  סעיף 32כז לחוק, לתת הוראות ולאשר פעולות של אפוטרופוס לפי הוראות סעיף 44 לחוק, או לקבוע אמצעי שמירה בהתאם לסעיף 68 לחוק. זאת, לרבות בעניינים רכושיים. ואולם אם מיופה כוח, אפוטרופוס או הורה לקטין מבקש לאשר פעולה מהפעולות המנויות בסעיפים 20, 23, 32ו(ד) או 47 לחוק, לפי העניין, שבה מתבקש רק אישור לפעולה האמורה ובלא בקשה לקבלת הוראות בעניינים נוספים או לאישור פעולות נוספות, אזי יחול על הבקשה ההסדר הייעודי המפורט בסעיף 74א המוצע ויהיה על המבקש להגיש את הבקשה לאפוטרופוס הכללי. אם המבקש מגיש בקשה לפי הוראות סעיפים 32כז, 44 או 68 לחוק, לפי העניין, הכוללת כמה עניינים וביניהם גם פעולות לפי הסעיפים האמורים, בית המשפט לענייני משפחה יהיה מוסמך לדון בכלל העניינים ולא תידרש הגשת בקשה נפרדת לאפוטרופוס הכללי לפי סעיף 74א המוצע לגבי אישור הפעולות האמורות בו. פנייה לערכאה המוסמכת, כרוכה באגרה בהתאם לדינים הרלוונטיים הקובעים אגרות בערכאות אלה. לסעיף קטן (ב) המוצע בקשה לאפוטרופוס הכללי תוגש באופן שיפרסם האפוטרופוס הכללי באתר האינטרנט של משרד המשפטים, והיא תלווה במידע ובמסמכים הנדרשים לקבלת האישור כפי שיפורסם. על מגיש הבקשה לציין בה מהי עמדת הממנה בייפוי כוח מתמשך, האדם שמונה לו אפוטרופוס או הקטין, אם מלאו לו 16 שנה, לפי העניין, ובמקרה של התנגדות לבקשה היא תועבר לאישור בית המשפט בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) המוצע. לסעיפים קטנים (ג) ו–(ד) המוצעים מוצע כי האפוטרופוס הכללי יבחן את הבקשה ויוכל לאשר את הבקשה או לאשרה בתנאים שהמבקש הסכים להם. למשל בנוגע לעסקת מכירת דירה בבעלות מלאה או חלקית של קטין, האפוטרופוס הכללי יוכל לקבוע באישור, אם הדבר ייעשה בהסכמה עם המבקש, כי כספים שיעמדו לזכות הקטין בעקבות הפעולה המבוקשת יופקדו לחשבון על שמו של הקטין, ולא יימשכו מחשבון זה אלא לאחר הגיעו של הקטין לגיל 18 או באישור האפוטרופוס הכללי. אם האפוטרופוס הכללי לא מצא לנכון לאשר את הבקשה, כלשונה או בתנאים מוסכמים עם המבקש כאמור, יעביר את הבקשה להכרעת בית המשפט, אם המבקש מעוניין בכך. לצד זה, מוצע לקבוע כי האפוטרופוס הכללי לא יידרש כלל לבקשה כאמור אם התקיים אחד מאלה: - אם המבקש ציין בבקשה כי האדם שמונה לו אפוטרופוס, הממנה או הקטין אם מלאו לו 16 שנה, לפי העניין, מתנגדים לבקשה; - הבקשה מנוגדת לרצונו של הממנה או האדם שמונה לו אפוטרופוס כפי שהביע אותו בהנחיות מקדימות כהגדרתן בסעיף 32א לחוק, של ממנה בייפוי כוח מתמשך, או בהנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס כמשמעותן בסעיף 35א (וזאת אלא אם כן צוין אחרת בצו המינוי או אם ההנחיות המקדימות אינן רלוונטיות), לפי העניין; - הבקשה נוגעת לנכס מקרקעין שבבעלות מלאה של קטין מעל גיל 16, והוא לא הסכים לבקשה; - האפוטרופוס הכללי ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט, למשל אם סבר כי מדובר בבקשה מורכבת אשר ראוי שתתברר בבית המשפט למשל כאשר ברקע הבקשה יש סכסוך בין בני משפחה או העסקה אינה לטובת הקטין, האדם שמונה לו אפוטרופוס או הממנה, או אם נדרש לו ייצוג נפרד. לסעיף קטן (ה) המוצע עניינו של סעיף קטן זה בהעברת הבקשה לבית המשפט במקרים שבהם האפוטרופוס הכללי בחן את הבקשה והחליט שלא לאשרה או כאשר כלל לא נזקק לבקשה ולא בחן אותה לגופה. אם המבקש יהיה מעוניין בכך, האפוטרופוס הכללי יעביר את ההליך להכרעת בית המשפט לענייני משפחה כתובענה. האפוטרופוס הכללי לא יעביר את הבקשה להכרעת בית המשפט לענייני משפחה אם המבקש יבחר שלא לעשות כן, ולמעשה יוותר על בקשתו. יובהר כי אם הגשת הבקשה לבית המשפט תהיה כרוכה בתשלום אגרה, המבקש יידרש לשלמה. האפוטרופוס הכללי יעביר את הבקשה לבית המשפט בצירוף עמדתו וכלל המידע והמסמכים שהוגשו במסגרתה. בכך יתייתר הצורך בהמתנה להשלמת מידע או מסמכים או בהמתנה לקבלת עמדתו של האפוטרופוס הכללי כמשיב לבקשה, כך שההליך בבקשה שהועברה מהאפוטרופוס הכללי לבית המשפט צפוי להיות יעיל וקצר יותר. יצוין כי בשלב זה, לא יהיה ניתן לבצע העברה של בקשות לבית דין דתי, בהעדר תשתית המאפשרת את ההעברה, והדבר ייבחן בעתיד. אם המבקש מעוניין להעביר את הבקשה לבית דין דתי המוסמך לדון באישור פעולות, יהיה עליו להגיש את הבקשה בעצמו. לסעיף קטן (ו) המוצע מאחר שהתיקון המוצע נועד לייעל את הליכי אישור הפעולות, מוצע לקצוב לאפוטרופוס הכללי פרק זמן שלא יעלה על 60 ימים לצורך אישור הבקשה או לצורך מתן הודעה למבקש על העברת הבקשה לבית המשפט, אם הוא מעוניין בכך. התקופה תימנה מיום שהוגשו לאפוטרופוס הכללי מלוא המסמכים והמידע שהתבקשו לטובת בחינת הבקשה. אם לא התקבלו אישור האפוטרופוס הכללי או הודעתו על העברת הבקשה בחלוף 60 ימים, המבקש יהיה רשאי, אם הוא מעוניין בכך, להגיש את בקשתו לבית המשפט. יובהר כי המבקש יוכל גם להמתין פרק זמן נוסף לקבלת אישורו של האפוטרופוס הכללי לבקשה, אם הוא מעוניין בכך. לסעיף קטן (ז) המוצע מוצע להסמיך את השר לקבוע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות לעניין תשלום אגרות בעד הגשת הבקשות לאפוטרופוס הכללי. לסעיף קטן (ח) המוצע מוצע להבהיר כי אין בהסדר המוצע בסעיף 74א כדי להוסיף או לגרוע מסמכותם של בתי הדין הדתיים ערב יום התחילה של החוק המוצע, ומקום שבית דין דתי מוסמך לשפוט ולאשר פעולות על פי דין הוא יהיה מוסמך לעשות כן גם אחרי יום תחילתו של התיקון המוצע. לפיכך, המבקש לפנות לבית דין דתי, בבקשה לאישור פעולה בעניינים שלפי חוק זה יש לפנות בהם תחילה לאפוטרופוס הכללי, רשאי לפנות לבית הדין בבקשה. סעיף 9 מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק המוצע תהיה שנה מיום פרסומו בשל תקופת ההיערכות הנדרשת ליישומו. במהלך שנה זו, תהיה היערכות תפעולית ומחשובית וייקבעו באותה התקופה הנהלים שלפיהם יפעל האפוטרופוס הכללי לבחינת הבקשות המוגשות. התיקון המוצע יחול על בקשות שיוגשו מיום התחילה ואילך.