הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תשלום גמלה לשמירת היריון בעד כל התקופה), התשפ"ד-2024

תהיה זכאית לנצל את ימי המחלה הצבורים שלה, או שינוכו לה ימי החופשה שצברה, במקרה שלא צברה מספיק ימי מחלה. הימים שבהם נאלצה להיעדר מעבודתה, אם לא הייתה בשמירת היריון לפחות 30 ימים. בתנאים המהותיים הקבועים בחוק. וקבוצת חברי הכנסת)פ/24/1465(ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת)פ/25/786(ועל ידי חברת הכנסת שלי טל מירון)פ/25/4309(. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' בסיוון התשפ"ד)2024.06.10(1 ס''ח התשנ''ה, עמ' 210. סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, התשנ"ה–1995, קובע כי מבוטחת שהייתה בשמירת היריון 30 ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעבור הזמן שהייתה בשמירת היריון, ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות בהם הייתה בשמירת היריון. גמלה זו נועדה לפצות את המבוטחת על אובדן שכרה בזמן היותה בשמירת היריון, בשל סיכון רפואי לה או לעובר, שבעקבותיו נאלצה להיעדר מעבודתה. עובדת שנעדרה פחות מ-30 ימים אינה זכאית כיום לגמלת שמירת היריון והיא קביעת רף מינימלי של 30 ימים רצופים לשם קבלת הזכאות לגמלה, בעייתית שכן המבוטחת אינה הגורם המוסמך לקבוע את משך תקופת השמירה. יתרה מכך, ההסדר הנוכחי עשוי להשפיע הן על הרופאים והן על המבוטחות בעת קבלת ההחלטה על משך תקופת ההיעדרות מהעבודה. לכן עלול להיווצר מצב בו מבוטחת תעדר מעבודתה למשך תקופה ארוכה יותר מזו הנחוצה בפועל, זאת על מנת שתהיה זכאית לגמלה. נוסף על כך, עובדת שלא צברה מספיק ימי מחלה וימי חופשה, לא תהיה זכאית לשכר בעד לכן מוצע לקבוע כי אישה הנמצאת בשמירת היריון תהיה זכאית לגמלה לשמירת היריון על כל יום שנאלצה להיעדר מעבודתה בשל כך, וזכאות לגמלה כאמור לא תהיה מותנית במספר ימים מינימלי, אלא הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן