חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 250), התשפ"ה–2024

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, קובע זכאותם של מבוטחים לגמלאות בענפים השונים. לכמה גמלאות, כגון גמלאות מכוח ענף נפגעי עבודה, עשוי להיות זכאי גם מי שאינו תושב ישראל, ואף אם הוא שוהה מחוץ לישראל. במהלך מלחמת חרבות ברזל התברר כי יש גמלאות המשולמות גם לתושבי עזה שהיו מעורבים בפעילות טרור. הצעת החוק קובעת כי מי שאינו תושב ישראל וזכאי, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לגמלאות המשולמות לו מחוץ לישראל, לא תשולם לו הגמלה אם הוא הורשע בעבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 (להלן – חוק המאבק בטרור). מוצע עוד כי כבר מעת מעצרו עד תום ההליכים של אדם בשל עבירה שהיא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, יעוכב תשלום הגמלה עד למועד הכרעת הדין בעניין, ואם הורשע בעבירה שבית המשפט קבע שהיא מעשה טרור לפי סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, לא תשולם לו גם הגמלה שעוכבה. נוסף על כך, מוצע כי אם אדם כאמור הוכרז פעיל טרור לפי פרק ב' 1 ס''ח התשנ''ה, עמ' 210; התשפ"ד, עמ' 1070. לחוק המאבק בטרור, לא תשולם לו הגמלה בעד פרק הזמן שבו ההכרזה האמורה עומדת בתוקפה. מוצע כי לשם ביצוע האמור יקבל המוסד לביטוח לאומי אחת לשלושה חודשים מידע על אודות הרשעות, מעצרים עד תום ההליכים והכרזות על פעיל טרור, לגבי מי שאינו תושב ישראל, כדי שיוכל לבחון אם משולמת לאדם כאמור גמלה שיש לשלול או לעכב את תשלומה. לקראת הקריאה השנייה והשלישית תקבע ועדת העבודה והרווחה מיהם הגורמים שיעבירו את המידע האמור ואת מנגנוני העברת המידע. כמו כן, מוצע כי המוסד לביטוח לאומי ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, עד 30 בנובמבר בכל שנה, על מספר האנשים שהגמלה המגיעה להם נשללה או עוכבה בשנה שקדמה לאותו דיווח ועל סוגי הגמלאות שנשללו או שעוכבו כאמור. כן מוצע לקבוע כי הוראות סעיף 326(ה) המוצע, שעניינו הרשעה, מעצר עד תום ההליכים או הכרזה על פעיל טרור, יחולו מיום תחילתו של החוק המוצע ואילך.