הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון - המרת עונש מאסר עולם), התשפ"ד-2024

לנשיא המדינה על שחרורו, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-30 שנים. בעבירות שנסיבותיהן חמורות ביותר. העונשין, תוך שיקוף כוונת המחוקק להבחין בין עבירות המתה שונות ונסיבות שונות. הרלוונטיים, שהפשע שביצע מצדיק פסיקת שני מאסרי עולם ויותר באופן מצטבר. מ-40 שנים. הקציבה. לעיוות בעיקרון הגמול בענישה, לוויתור על ההרתעה האישית והכללית, ויוצר "קרבנות משנית")Victimization Secondary(ופגיעה נוספת, שלא לצורך, בנפגעי העבירה. לבין העונש הלכה למעשה, שהוא ככלל קצוב. הגורם המחליט על תקופת המאסר שירצה המורשע ברצח כיום, לפי הוראות חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–2001, אסיר שנשפט לעונש מאסר עולם רשאי להגיש בקשה להקלה בעונשו באמצעות המרת עונש מאסר העולם לעונש קצוב, לאחר שחלפו שבע שנים מהיום שבו החל לרצות את עונשו. אסיר עולם הנושא שני מאסרי עולם מצטברים, או יותר, רשאי להגיש את בקשתו לקציבת עונשו לאחר שחלפו חמש עשרה שנים. ועדת השחרורים רשאית להמליץ אולם, מאז התיקון האחרון לחוק זה, הוכנסה רפורמה נרחבת בחוק העונשין, התשל"ז–1977, ביחס לעבירות ההמתה)תיקון מס' 137(, כך שבעבירת הרצח הבסיסית לפי סעיף 300)א(לחוק העונשין, עונש מאסר העולם הוא עונש מרבי ולא עונש חובה, והמציאות מוכיחה שבית המשפט יגזור מאסר עולם רק באותו תיקון נוסף לחוק העונשין סעיף חדש של עבירת רצח בנסיבות מחמירות)סעיף 301א)א(לחוק העונשין(המונה רשימה סגורה של 11 נסיבות שבהתקיימן יוטל על הנאשם מאסר עולם ועונש זה בלבד. שינוי זה מחייב התאמת האמור בחוק שחרור על תנאי ממאסר לעבירות ההמתה כפי שהן כיום בחוק כפועל יוצא, מוצע לקבוע כי אדם שנגזר עליו עונש של מאסר עולם, לפי סעיף 300)א(, לא יוכל להגיש בקשה להקלה בעונשו כאמור לפני שחלפה לפחות שליש מהתקופה המינימאלית לקציבה. כלומר, האסיר לא יוכל להגיש את הבקשה לפני שחלפו עשר שנים מהיום שבו החל לרצות את עונשו, ואילו אסיר עולם שהוטל עליו לשאת שני מאסרי עולם מצטברים או יותר)כאשר מדובר בריבוי קרבנות(, לא יוכל להגיש בקשה לקציבת עונשו בטרם חלפו לפחות עשרים שנים מיום שהחל לרצות את עונשו, והוועדה לא תוכל להמליץ על תקופת קציבה שתפחת מ-40 שנים. הדבר נועד בכדי להדגיש את ההבדל בין אסיר שנשפט למאסר עולם על ביצוע מעשה רצח אחד, לבין אסיר שבית המשפט סבר, תוך שקילת כלל השיקולים כמו כן, מוצע להתייחס לחומרה שייחס המחוקק לעבירה החדשה בסעיף 301א)א(של רצח בנסיבות מחמירות על ידי הוספת הסדר הקובע שאסיר שהורשע באחת מ-11 הנסיבות המחמירות יוכל להגיש בקשה לקציבת ענשו רק לאחר שחלפו 15 שנה מהיום שהחל לרצות את ענשו, ותקופת הקציבה לא תפחת התיקון המוצע יגשים את כוונת המחוקק להבחין בין עבירות שונות לפי נסיבותיהן וחומרתן, גם בכל הקשור לאופן ריצוי המאסר בפועל, הן ביחס למועד קציבתו של מאסר העולם והן ביחס לתקופת ככלל, שחרור אסירים שנשפטו למאסר טרם ריצוי העונש המלא שגזר עליהם בית המשפט גורם יתרה מזאת, שחרור אסירים שנשפטו לאחר שביצעו את הפשעים החמורים ביותר ונגזר עליהם עונש מאסר עולם גורם לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט, באכיפת החוק ובהרתעת הרבים, שהרי משמעות השיטה הנוהגת היא יצירת פער בין הסמליות שבהטלת עונש מאסר עולם על ידי בתי המשפט