חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה), התשפ"ו–2025

כללי ביום כ"ג באדר ב' התשפ"ד (2 באפריל 2024) נכנס לתוקפו חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 (להלן – החוק), אשר נחקק כהוראת שעה. לחוק קדמו תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה), התשפ"ד–2023, שהתקינה הממשלה ביום ה' בחשוון התשפ"ד (20 באוקטובר 2023). החוק נחקק בעקבות מתקפת הטרור של ארגון הטרור חמאס, שהחלה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), והימשכותן של הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023) (להלן – הפעולות הצבאיות המשמעותיות). תוקף החוק הוארך מעת לעת, וכיום הוא עומד בתוקף עד יום י' בכסלו התשפ"ו (30 בנובמבר 2025) או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) (להלן – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף), או עד סיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם. החוק קובע כי אם שוכנע ראש הממשלה כי התכנים המשודרים בערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, רשאי שר התקשורת, לאחר שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 2(ב) לחוק, להורות על אחד או יותר מאלה: הפסקת שידורי הערוץ, סגירת משרדי הערוץ בישראל, תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תוכני הערוץ והסרת אתר האינטרנט של הערוץ או הגבלת הגישה אליו. תוקף ההוראות הוא ל־60 ימים, ואפשר להאריכן לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 ימים בכל פעם; קביעת ההוראות או הארכתן טעונות אישור של נשיא בית משפט מחוזי או סגנו. מכוח החוק הוציא שר התקשורת הוראות בעניין הערוצים אלג'זירה ואלמיאדין. כעת, מוצע לערוך כמה תיקונים בחוק, שעיקרם הפיכת הוראת השעה להוראת קבע, ביטול הבחינה העיתית של הוראת שר התקשורת בדבר הפסקת שידורי ערוץ זר, הרחבת הסמכויות המוקנות לשר התקשורת, הוספת הוראות עונשיות וביטול הצורך באישור בית המשפט לאחר קביעת ההוראות והארכתן. סעיפים כאמור, החוק נחקק כהוראת שעה שתוקפה 1 ו־6 הוארך מעת לעת, ותוקפה כיום הוא עד יום י' בכסלו התשפ"ו (30 בנובמבר 2025) או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד סיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם. בשל הצורך לשמר את הסמכויות והכלים הנדרשים להתמודדות עם ערוצים זרים שהתכנים המשודרים בהם פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, אף במנותק ממלחמת חרבות ברזל, מוצע לקבוע כי הוראת השעה תהפוך להוראת קבע ותוקפה לא יהיה תלוי בפעולות הצבאיות המשמעותיות או בהכרזה על מצב מיוחד בעורף, וכי סעיף 7 לחוק יבוטל. סעיף 2 מוצע להקנות לשר התקשורת שתי סמכויות נוספות להתמודדות עם תכנים המשודרים בערוץ זר ופוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה. ראשית, להורות לגורם המפעיל אתר אינטרנט או לגוף שפעילותו העיקרית היא הפצת תוכני משתמשים המפיצים את שידוריו של הערוץ הזר, בזמן אמיתי או באופן נדחה בהתאם לבחירת הצופה, לנקוט פעולות למניעת הפצת תכנים כאמור בשטח ישראל. כך אפשר יהיה למנוע את הפצת התכנים בפלטפורמות נוספות, כגון רשתות חברתיות (פסקה (5) המוצעת). שנית, לפנות לשר הביטחון בבקשה שיורה על ביצוע פעולות שימנעו קליטה ישירה של שידורי הערוץ הזר באמצעות לוויין בשטח ישראל וביהודה והשומרון. תכליתה של סמכות זו היא חסימת האפשרות לקלוט את שידורי הערוץ לא רק באמצעות ספק תכנים, כקבוע בחוק היום, אלא גם באמצעות צלחות לוויין (פסקה (6) המוצעת). הוראות אלה לא יינתנו אלא לאחר התקיימות התנאים המנויים בסעיף 2(ב) לחוק. סעיף 3 סעיף 3 לחוק קובע כי הוראה שניתנה לפי סעיף 2(א) תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על 60 ימים. ואולם, אם שוכנע ראש הממשלה כי התנאים המפורטים בסעיף האמור ימשיכו להתקיים גם לאחר התקופה האמורה, רשאי שר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת השרים או הממשלה, ולאחר שהוצגה לפני ראש הממשלה ושר התקשורת חוות דעת מקצועית מגורמי הביטחון, להאריך את תוקפה של הוראה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 ימים כל פעם. מוצע לקבוע כי התקופות המנויות בסעיף יוארכו מ־60 ימים ל־90 ימים, ולעניין הוראת שר התקשורת לספק תכנים להפסיק שידור של ערוץ זר (סעיף 2(א)(1)), מוצע לקבוע כי הוראה זו תעמוד בתוקפה כל עוד לא ניתנה הוראה אחרת על ידי שר התקשורת. סעיף 4 סעיף 5 לחוק קובע כי הוראה שניתנה לפי סעיף 2(א), וכן הארכתה של הוראה זו לפי סעיף 3, טעונות אישור של נשיא בית משפט מחוזי או סגנו. מוצע לבטל הליך זה ולהותיר את שקילת השיקולים הרלוונטיים למתן ההוראות בידי ראש הממשלה וועדת השרים או הממשלה, לאחר שהוצגה לפני ראש הממשלה ושר התקשורת חוות דעת מקצועית אחת לפחות מגורמי הביטחון, לרבות בדבר התשתית העובדתית לעניין פגיעה ממשית בביטחון המדינה, ולאחר שכל גורמי הביטחון התבקשו לתת חוות דעת כזאת. יוער כי אין בביטול ההליך המוצע כדי למנוע ממי שרואה עצמו נפגע מהוראה שניתנה על ידי שר התקשורת או מהארכתה לפנות לערכאות שיפוטיות בעניין זה. סעיף 5 מוצע להוסיף סעיף עונשין שלפיו הפרה של הוראה שנתן שר התקשורת לפי סעיף 2(א) לחוק, דינה שישה חודשי מאסר. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בין השאר, את הסוגיות האלה: הוספת משטרת ישראל והמטה לביטחון לאומי להגדרה "גורמי ביטחון"; הוספת הוראה המאפשרת לגופי הממשלה הרלוונטיים לעצור בכל דרך שידורים של ערוץ זר; בחינת מידת הפגיעה הנדרשת בביטחון המדינה כדי להורות על הוראה לפי סעיף 2 לחוק וקביעת הוראה שלפיה כל ההוראות הניתנות לפי סעיף 2(א) תהיינה בתוקף כל עוד לא הוחלט אחרת. וזה נוסחם של סעיף 3 לחוק אשר מוצע להחליפו, ושל סעיפים 5 ו־7 לחוק אשר מוצע לבטלם: "תוקף ההוראות 3. הוראה לפי סעיף 2(א) תהיה בתוקף לתקופה האמורה בה שלא תעלה על 60 ימים; ואולם אם שוכנע ראש הממשלה כי התנאים המפורטים בסעיף האמור ימשיכו להתקיים גם לאחר התקופה האמורה, רשאי שר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת השרים או הממשלה, להאריך את תקופת תוקפה לתקופה שלא תעלה על 60 ימים נוספים בכל פעם, בכפוף להתקיימות האמור בסעיף 2(ב)." "אישור הוראה לפי סעיפים 2 ו־3 5. על הוראה לפי סעיף 2(א), ובכלל זה הארכתה לפי סעיף 3, יחולו ההוראות האלה: (1) היא תובא לפני נשיא בית משפט מחוזי או סגנו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות משעת כניסתה לתוקף; (2) נשיא בית משפט מחוזי או סגנו ידון בתוך שלושה ימים מיום כניסתה לתוקף של ההוראה כאמור בסעיף 2(ד), אם לשנות אותה או לקצוב את תקופת תוקפה; ההוראה תעמוד בתוקפה עד קבלת החלטה אחרת של בית המשפט; (3) סעיפים 8 עד 12 לחוק סמכויות באינטרנט יחולו, בשינויים המחויבים, על הליכים לפי סעיף זה." "תוקף 7. חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום י' בכסלו התשפ"ו (30 בנובמבר 2025) או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם." עלות תקציבית ליישום הוראות סעיף 2(א)(6) המוצע יש עלות תקציבית שהוצגה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה בישיבה חסויה. עלות זו עולה על הסכום הקבוע בסעיף 3ג לחוק־ יסוד: משק המדינה, ובדיוני הוועדה הממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות זו. לפיכך, הצעת חוק זו היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה. יוזם: חבר הכנסת אריאל קלנר