הצעת חוק המרכז למורשת יהדות קווקז, תשפ"ד-2024

כמו כן, ליהודי קווקז הייתה תרומה ענקית לבניית היישוב הוותיק ולהמשך הקמת מדינת ישראל. בין מייסדיי ארגון השומר ובר גיורא היו יהודים מקווקז, ארגונים בעלי חשיבות משמעותית לביטחון ארגון השומר". קיבוץ חולתה, כפר גלעדי, חיננית, והרחיבו גם ערים באמצעות הקמת שכונות בתל אביב ובירושלים שכונות שכונו ״שכונות הקווקזים״. בנוסף, יהודי הקווקז הם הראשונים שהחלו לבנות מחוץ לחומות ירושלים ובכך הם אלה שהחלו הלכה למעשה להרחיב את גבולות העיר. הייחודיים לעדה. כהונה של חברי המועצה; תקציב המרכז. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בתמוז התשפ"ד)2024.07.24(קהילת יהודי קווקז נחשבת לאחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר. הקהילה הגיעה לישראל בשני גלים: כ-000,50 נפש הגיעו בשנות השבעים ובתחילת שנות השמונים, וכ-000,100 נפש הגיעו במהלך שנות התשעים. עד אמצע שנות התשעים קהילה זו לא הוגדרה כאוכלוסייה ייחודית מבחינת המדיניות בתחום קליטת העלייה, או בכל תחום ממסדי אחר, כך שהיחס לעולי קווקז היה כמו לכלל העולים מחבר העמים. יהודי קווקז תמיד היו מחוברים לשורשיהם בארץ ישראל והשתתפו בקונגרס הציוני הראשון בבאזל. המדינה, שכן כפי שראש הממשלה דוד בן גוריון אמר: "הרבה אבות יש לצה"ל, אבל סבא – רק אחד – יהודי קווקז החלו ליישב את אדמות ארץ ישראל ולהקים ישובים הכוללים את באר יעקב, כפר ברוך, לאור האמור לעיל, מוצע להקים את המרכז למורשת יהדות קווקז, שיפעל למען הנצחת והנחלת מורשת יהדות הקווקז על רבדיה השונים, תוך קיום פעילויות חינוכיות ומחקריות. במסגרת המרכז יוקם מכון לחקר מורשת יהדות הקווקז וארכיון לשימור המורשת כאמור. המרכז יפעל לשימור המורשת והשפה של יהודי הקווקז, וזאת כדי שהמבקר יכיר את המורשת, המנהגים, ההיסטוריה, והשפה הצעת החוק כוללת הסדרים מקובלים לעניין הפעילות וההקמה של מרכזי מורשת לפי חוק, בין השאר, בעניינים אלה: מינוי מועצה ציבורית למרכז על ידי שר התרבות והספורט, תפקידיה וסדרי פעילותה; מינוי מנהל המרכז והעסקת ועובדים; הוראות למניעת ניגוד עניינים; הוראות לעניין תקופת