הצעת חוק-יסוד: קיצור תקופת הבחירות (תיקוני חקיקה)

ובהשוואה לדמוקרטיות פרלמנטריות רבות בעולם. אינן יכולות למלא את תפקידן כראוי עד לכינונן בהרכבן החדש. יתר על כן, לתקופה זו השלכות חברתיות הוודאות במשק, ועלולה להביא לתחושת מיאוס בקרב הציבור במערכת הפוליטית. עלויות עצומות על המשק הישראלי והובילו לפגיעה מהותית בניהול מערכות המדינה. בעבודת ועדת הבחירות. זו נמשכת על-פני זמן רב, באופן המנוגד לדינמיקה בהליכי משא ומתן, בהם נוטים הצדדים להתכנס חוק-יסוד: הכנסת וחוק-יסוד: הממשלה, קובעים הסדרים ומועדים לבחירות לכנסת ולהרכבת הממשלה. תקופת הבחירות המקסימלית על-פי חוק נקבעה לפני שנים רבות, והיא ארוכה באופן יחסי תקופת בחירות ארוכה גורמת לפגיעה אנושה במערכת הציבורית ובמשק. במהלכה, הממשלה והכנסת ומשקיות בעיתיות – מערכת בחירות ארוכה מנציחה אווירה עכורה ורווית הכפשות הדדיות לאורך זמן, מאלצת את המפלגות המתמודדות להשקיע משאבים כספיים ניכרים בקמפיין ממושך, מגבירה את חוסר בשנים האחרונות התקיימו בחירות באופן תכוף וכנסות רבות לא מילאו את ימיהן. בהקשר זה יצוין המשבר הפוליטי בשנים 2022-2019, במהלכו התקיימו חמש מערכות בחירות על-פני פחות מארבע שנים. הבחירות התכופות והתקופה הארוכה שביניהן גררו את מדינת ישראל לתקופות שיתוק ממושכות, השיתו לאור האמור, הצעת החוק מבקשת לקצר את תקופת הרכבת הממשלה ואת פער הזמן שבין פיזור הכנסת למועד הבחירות למינימום ההכרחי, במטרה לצמצם את תקופת חוסר הוודאות הפוליטית והיעדר היציבות, ובמקביל להמשיך ולהבטיח מסגרת להתמודדות דמוקרטית ושוויונית. זאת, מבלי לפגוע סעיף 1 להצעה ענינו תיקון המועדים להרכבת ממשלה הקבועים בחוק-יסוד: הממשלה. כיום, תקופה להכרעה רק בתום המועד. הגבלת תקופת המשא ומתן תיצור תמריץ למפלגות לקבל הכרעות מהירות