חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 6), התשפ"ד-2024

כללי ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) (להלן - השבעה באוקטובר) החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה שבמסגרתה חדרו אלפי מחבלים ליישובים בדרום הארץ, מהיבשה, מהאוויר ומהים, וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לשטחה של מדינת ישראל. במתקפה זו נרצחו ונפצעו אלפי אנשים וכ־240 אזרחים ומשרתי צבא ההגנה לישראל (להלן - צה"ל) נחטפו ונלקחו לרצועת עזה, שם הוחזקו כבני ערובה בתנאים קשים ביותר. חלק מהחטופים שוחררו או חולצו במהלך התקופה שמהשבעה באוקטובר. נכון למועד כתיבת שורות אלה, 132 אנשים עדיין חטופים ומוחזקים כבני ערובה ברצועת עזה. לנוכח מתקפת הטרור, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בהתאם לסמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, צה"ל הכריז על מצב כוננות מלחמה ועל מבצע "חרבות ברזל", וכן הוחלט על גיוס מילואים נרחב לפי סעיף 8 לחוק אין חולק כי המתקפה הרצחנית של השבעה באוקטובר, חטיפתם של חיילים וחיילות ושל אזרחים, ובכלל זה ילדים, נשים, קשישים וחסרי ישע, מבתיהם, מהמסיבות שבהן השתתפו או מהאזור, תוך שימוש באלימות קשה, הוצאתם משטח המדינה והחזקתם כבני ערובה בתנאים איומים לתקופה של שבועות או חודשים, עלולות לגרום לטראומה נפשית קשה. להעצמת הטראומה של החטופים תרמו גם האירועים שנלוו לעיתים לחטיפה כגון רצח וחטיפה של קרובים וחברים, הרס בית המגורים, שרפתו והעדר היכולת לחזור ליישוב שבו הם התגוררו. ביום כ"ב בחשוון התשפ"ד (6 בנובמבר 2023) אושר בכנסת חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023 (להלן - חוק תגמולים למשפחות חטופים), ובו, בין השאר, ניתן לראשונה מעמד חוקי למי שנחטף או נשבה בהיותו אזרח. כמו כן, בוצע בו תיקון עקיף לחוק תשלומים לפדויי שבי, התשס"ה-2005 (להלן - חוק פדויי שבי), המסדיר את נושא התשלומים המשולמים לפדויי שבי, ונקבעה הזכאות לאזרחים ששבו מהשבי, לתשלומים לפי החוק האמור. יצוין כי אזרחים אלה זכאים לפנות ולבקש הכרה בנכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן - חוק הנכים), ולפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (להלן - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה). יצוין, חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מעניק לנכי פעולת האיבה זכויות זהות לאלה הניתנות לחיילים ולאנשי כוחות הביטחון, לפי חוק הנכים. חוק הנכים וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, מעניקים מעטפת זכויות רחבה למי שנותרה לו נכות מפגיעתו בשירות צבאי או בפעולת איבה, לפי העניין. בהצעת חוק זו מוצע להקל על חטופים שנחטפו בשבעה באוקטובר ושוחררו ואשר הוכרו פדויי שבי, ולקבוע כי הם יהיו זכאים לזכויות לפי כל חיקוק שלהן זכאי נכה שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור %50 בשל הפרעה בתר־ חבלתית לפי חוק הנכים, או נפגע פעולת איבה שנקבעה לו דרגת נכות כאמור לפי סעיף 5 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין, וכי יראו את הזכויות המוענקות להם לפי חוק זה כאילו היו זכויות המוענקות לפי אחד החוקים האמורים. זאת, בשל העובדה שמדובר בקבוצה סגורה ומובחנת בעלת מאפיינים ייחודיים ובהם נסיבות חטיפתם במסגרת המתקפה הרצחנית של השבעה באוקטובר, הוצאת אזרחים מבתיהם, חטיפת אזרחים שהשתתפו במסיבה, חטיפת חיילים וחיילות והכול תוך שימוש באלימות קשה מאוד, הוצאתם לשטח עוין - רצועת עזה, והחזקתם כבני ערובה בתנאים קשים מאוד, אמורות להביא לכך שהם יקבלו דרגת נכות בשיעור של %50 בשל הפרעה בתר־חבלתית. תיקון זה מוצע לבקשת מינהלת החטופים ובתיאום איתה. בהקשר זה יצוין כי רבים מהחטופים איבדו בני משפחה, קרובים וחברים, קרובים של חלקם נחטפו וחלקם עדיין חטופים ומוחזקים כבני ערובה, רבים מהם איבדו את ביתם ומנועים מלשוב ליישובם בשל הימשכות הלחימה. לפיכך, עם שחרורם הם נאלצים להתמודד, לצד הקשיים הנפשיים הנובעים מהחטיפה ומההחזקה כבני ערובה, גם עם האובדן הקשה מנשוא של יקיריהם, עם חטיפת קרוביהם ששבו או שעדיין מוחזקים בעזה וגם עם מעבר לסביבת מגורים אחרת, בדרך כלל זמנית. מדובר בנסיבות מורכבות וקשות הדורשות משאבים נפשיים לא מבוטלים וצורך בתמיכה רפואית, נפשית וכלכלית, וזאת באופן מיידי. כל זאת, לעומת אוכלוסיית פדויי השבי הכללית, שמגוונת יותר מבחינת מאפייניה, ולצד מי שעברו חוויות קשות בשבי שגרמו לפגיעה נפשית (וכמובן רשאים היו בעבר וגם כעת להגיש בקשה להכרה בנכותם לפי חוק הנכים או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה) יש פדויי שבי מוכרים שנסיבות נפילתם בשבי והחזקתם בו אינן מצדיקות ראייה בהם באופן אוטומטי כמי שדרגת נכותם היא %50 בשל הפרעה בתר־חבלתית. לצד זאת יצוין כי פדויי שבי, שהוכרו עקב נפילתם בשבי שלא במסגרת אירועי השבעה באוקטובר, ואשר טרם הוכרו כנכי צה"ל בשל הפרעה בתר־חבלתית, רשאים להגיש בקשה כאמור אשר תידון בהתאם להוראות חוק הנכים, ב"מסלול ירוק" ייעודי, שנפתח לאחרונה ואשר המתבסס על המדיניות של המשרד לענייני וטרנים האמריקני, כפי שיפורט להלן. נוסף על כך, מוצע לתקן את סעיף 5 לחוק פדויי שבי הקובע את סכום התשלום החודשי שלו זכאי פדוי שבי ולקבוע כי הוא יגדל, והכול כפי שיפורט להלן בדברי ההסבר. סעיף 2 מוצע למחוק את המילים "לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023" לנוכח הוספת ההגדרה "חטוף" בסעיף ההגדרות (תיקון טכני בלבד). סעיף 3 מוצע למחוק את המילים "של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023" לנוכח הוספת הגדרת חוק תגמולים לבני משפחה בסעיף ההגדרות (תיקון טכני בלבד). סעיף 4 חוק פדויי שבי חוקק מלכתחילה כהסדר להוקרה ולתגמול מיוחד לחיילים שנפלו בשבי במלחמות ישראל ובאירועים ביטחוניים נוספים. בחוק נקבע כי ישולם לפדויי השבי תשלום חודשי בסך 000,1 שקלים חדשים (בהתאם לעדכון המדד, עומד סכום התשלום על כ־300,1 שקלים חדשים). בשנים האחרונות התקיים שיח בין משרד הביטחון ובין נציגי פדויי השבי, ובהם עמותת "ערים בלילה". כמו כן מתנהלת בימים אלה עתירה בבית המשפט העליון (בג"ץ 22/5993 ערים בלילה נ' משרד הביטחון), שבמסגרתה עלו דרישות שונות להרחבת זכויותיהם של פדויי השבי, לצד דרישות הנוגעות לזכויות העומדות להם לפי חוק הנכים. ביום ד' בסיוון התשפ"ג (24 במאי 2023) הודיעה המדינה לבית המשפט כי פדוי שבי אשר חלה באחת מהמחלות שמופיעה ברשימה שנקבעה, תוכר מחלה זו בהתאם לחוק הנכים, וזאת בלי שתידרש הוכחת קשר סיבתי פרטני בין השהייה בשבי למחלה. בכך, קיבלה על עצמה המדינה מדיניות שנקבעה על ידי המשרד לענייני וטרנים בארה"ב (ה–VA) לעניין הכרה ייחודית ברשימת מחלות הנובעות מהשהיה בשבי, לרבות PTSD. עוד הודיעה המדינה במסגרת ההליכים בעתירה הנ"ל, כי בכוונתה לבחון מחדש את גובה התשלום החודשי המשולם לפדויי שבי. בהמשך לדברים אלה, התקיימה עבודת מטה במערכת הביטחון, ובסיומה סוכם על הגדלת התשלום החודשי לפדויי שבי, כך שיעמוד על סך של 600,2 ש"ח. כדי לשמור על ערכו הריאלי של התשלום, נקבע כי הוא יעודכן ב־1 בינואר כל שנה, לפי שיעור עליית השכר הממוצע, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב־1 בינואר של השנה הקודמת. יובהר כי נוסף על הסכום האמור ולתגמולים כשל נכה או נפגע פעולות איבה שנקבעו לו %50 נכות, יחולו על פדויי השבי מהשבעה באוקטובר ההוראות מכוח תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954. בהתאם, פדויי השבי האמורים יהיו זכאים עם חזרתם לתגמול טיפול רפואי בגין אובדן הכנסתם, בהתבסס על הכנסתם קודם לחטיפה או על פי סכומי התגמול הקבועים בתקנות, לפי הגבוה, בהתאם לכללים הקבועים בתקנות. סעיף 5 מוצע להוסיף לחוק פדויי שבי את סעיף 5א שיקבע כי חטוף שנחטף בשבעה באוקטובר אשר שוחרר והוכר כפדוי שבי, יהיה זכאי לזכויות לפי כל חיקוק שלהן זכאי נכה שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור %50 בשל הפרעה בתר־חבלתית לפי חוק הנכים, או שלהן זכאי נפגע פעולת איבה שנקבעה לו דרגת נכות כאמור לפי סעיף 5 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין. יודגש כי חטוף כאמור יהיה זכאי אף לזכויות והטבות הניתנות מכוח הוראות מינהל לנכה או נפגע איבה כאמור. מטרת המודל המוצע היא להקל על החטופים האמורים לנוכח היותם קבוצה סגורה ומובחנת בעלת מאפיינים ייחודיים ושנסיבות חטיפתם צפויות להביא לכך שהם יקבלו דרגת נכות בשיעור של %50 בשל הפרעה בתר־חבלתית. כמו כן מוצע לקבוע כי יראו, לעניין כל דין, את הזכויות המוענקות לחטוף כאמור לפי חוק זה, כאילו היו זכויות המוענקות לפי החוקים האמורים, לפי העניין, ויחולו לגביו כל ההוראות הקבועות בדין לעניין נכה או נפגע איבה כאמור, והכול מיום שהוכר החטוף כפדוי שבי. יצוין כי בדומה להסדר הקבוע בחוק הנכים, חטוף כאמור שהוא חייל בשירות חובה יהיה זכאי לזכויות מכוח התיקון האמור ממועד שחרורו משירות החובה. כך למשל, חטוף כאמור שנקבעה לו דרגת נכות לפי חוק הנכים או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפני השבעה באוקטובר, או אחרי השבעה באוקטובר בשל אירוע אחר שאירע לאחר שחרורו, יראו את הזכויות שניתנו לו בתיקון המוצע כאילו ניתנו לו מכוח אחד מהחוקים האמורים, לפי העניין, לצורך חישוב דרגת נכותו, והזכויות שיינתנו לו בשל נכותו כאמור יהיו בהתאם לדרגת הנכות המשוקללת שתיקבע. יובהר כי אם ייקבעו לחטוף דרגות נכות בשל פגימות אחרות לפי חוק הנכים או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, אחוזי הנכות בשל ההפרעה הבתר־חבלתית ישוקללו יחד עם דרגות הנכות לפי הפגימות האחרות, בדרך הרגילה הקבועה בחוקים אלה ובתקנות מכוחם. כמו כן מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) לסעיף האמור, כי אין בהסדר האמור כדי לגרוע מהאפשרות שתיקבע לחטוף כאמור דרגת נכות בשל פגימה נפשית לרבות הפרעה בתר־ חבלתית, בשיעור גבוה מ־%50, או בשל פגימה פיזית, שנגרמו בשל חטיפתו, ויחולו הוראות חוק הנכים או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. הכוונה היא למקרה שבו חטוף יגיש בקשה להכרה לפי חוק הנכים או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה בשל פגימה נפשית שנגרמה בשל חטיפתו, ויבקש כי ועדה רפואית תקבע את דרגת נכותו. ברור שבמקרה כזה הוועדה הרפואית לא תהיה מנועה מלקבוע לחטוף דרגת נכות בשל הפרעה בתר־חבלתית של מעל %50. יודגש כי חטוף שנקבעה לו בשל חטיפתו דרגת נכות שאינה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר־חבלתית, לפי חוק הנכים או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, יראו את הזכויות שניתנו לו כאמור בתיקון המוצע כאילו ניתנו לו מכוח החוקים האמורים לצורך חישוב דרגת נכותו, והזכויות שיינתנו לו בשל נכותו כאמור יהיו בהתאם לדרגת הנכות שתיקבע. זאת ועוד, חטוף כאמור שנקבעה לו בשל חטיפתו דרגת נכות בשל פגיעה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר־חבלתית נכות שלא עולה על %50 יהיה זכאי לזכויות כאמור בתיקון המוצע. סעיף 6 מוצע לקבוע הוראת תחולה שלפיה הוראות החוק לעניין חטוף כמשמעותו בסעיף 5א לחוק פדויי שבי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, יחולו ממועד ההכרה בו ככזה (ואם מדובר בחטוף כאמור שהוא חייל בשירות חובה, הוראות החוק יחולו ממועד שחרורו משירות החובה), והכול אף אם המועד האמור היה לפני תחילתו של חוק זה.