חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 46), התשפ"ה–2025

סעיפים לשם שיקומם של בני משפחה של נספים לפי 1 עד 4 חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950 (להלן – חוק משפחות חיילים), ובכלל זה אנשי כוחות הביטחון, ושל בני משפחה של מי שמותם נגרם כתוצאה מפגיעת איבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970 (להלן – חוק נפגעי איבה), מוצע לקבוע הגנה מפני פגיעה בתעסוקה של עובד שהוא בן משפחה כאמור בשנת האבל הראשונה באמצעות הגבלת פיטוריו, הוצאתו לחופשה ללא תשלום או פגיעה בהיקף המשרה שלו או בהכנסתו. הגנה דומה נקבעה לאחרונה כהוראת שעה לעניין בני זוג של חיילים המשרתים בשירות מילואים פעיל (חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 לסעיף 32ב המוצע בהגדרה "בן משפחה" בסעיף 1 לחוק משפחות חיילים נכללים אלמנים, הורים שכולים, יתומים עד גיל 21 ואחים בנסיבות מסוימות. לעניין ההסדר המוצע מוצע להרחיב את ההגדרה כך שתכלול גם יתומים ואחים בכל גיל. עוד מוצע להחיל את ההסדר המוצע על עובדת שהיא ארוסה לפי סעיף 35ב לחוק משפחות חיילים ועל הורהו האחר של יתום קטין של נספה (למשל במקרה של גירושים) או אפוטרופסו של יתום של נספה שנותרים המטפל היחיד בילד (סעיף קטן (ט)). כל אלה יזכו להגנות לפי ההסדר המוצע (להלן – עובד מוגן). מוצע שבשנה הראשונה שלאחר פטירת הנספה יוחלו הגבלות בהיקף שונה בשתי תקופות: – בתקופה של שלושת החודשים הראשונים שלאחר פטירת הנספה (להלן – התקופה הראשונה), מוצע לאסור את פיטורי העובד המוגן וכן לאסור פגיעה בהיקף משרתו, למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזם העובד בשל מצבו הרפואי או המשפחתי, או פגיעה בהכנסתו (סעיפים קטנים (א) ו־(יד)). ואולם, אפשר יהיה להתיר פיטורים אם ועדת תעסוקה לפי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949 (להלן – חוק החיילים המשוחררים) תיתן היתר לכך. ועדת תעסוקה תוכל להתיר פיטורים כאמור אם המעסיק יוכיח כי חלו נסיבות חמורות התלויות בעובד ולדעתה לא יהיה צודק שלא לתת את ההיתר, או אם עסקו של המעסיק חדל לפעול באופן קבוע (סעיף קטן (ב)). – מתום התקופה הראשונה ועד תום השנה הראשונה לפטירת הנספה (להלן – התקופה השנייה), מוצע לאסור על מעסיק לפטר עובד מוגן וכן להוציאו לחופשה ללא תשלום (סעיף קטן (ג)). גם לעניין זה תוכל ועדת תעסוקה להתיר את הפיטורים, אם המעסיק יוכיח שהפיטורים אינם קשורים למות הנספה, ובלבד שמתקיימת אחת הנסיבות שפורטו לעניין התקופה הראשונה או שתמורות יסודיות במקום העבודה הובילו לצמצום בהיקף העבודה ולפיטורים של עובדים נוספים, והמעסיק יוכיח כי אין אפשרות להמשיך ולהעסיק את העובד במקום העבודה (סעיף קטן (ד)). מוצע לקבוע כי ועדת תעסוקה תוכל לתת היתר להוצאה לחופשה ללא תשלום בתקופה השנייה, אם תמצא כי הדבר נעשה בהסכמת העובד ואינו קשור למות הנספה או אם העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום אף אם היא בקשר למות הנספה, והמעסיק והעובד הסכימו לכך (סעיף קטן (ה)). לעניין זה מוצע לקבוע כי רק הוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת, לתקופה רצופה של 30 ימים לפחות או לתקופה שעם תקופות חופשה נוספות בחודשיים שקדמו לה מגיעה לכדי 30 ימים לפחות, תיחשב לעניין ההסדר המוצע (סעיף קטן (יד)). לפי המוצע, תחול לעניין זה ההגדרה "פיטורים" הקבועה בסעיף 41א לחוק החיילים המשוחררים, כך שלפיטורים ייחשב גם אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה של 12 חודשים לפחות, או לתקופה קצובה קצרה יותר אם החוזה האריך או חידש העסקה קודמת (סעיף קטן (יד)). מוצע לקבוע כי ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים שניתנה בתקופה הראשונה או בתקופה השנייה לא יבואו במניין התקופות האמורות (סעיף קטן (ו)). לגבי עובד מוגן שמועסק על ידי קבלן כוח אדם אצל מעסיק בפועל מוצע לאסור על המעסיק בפועל לגרום לפיטורי העובד המוגן, ובכלל זה הפסקה זמנית של העסקתו, או לגרום להוצאתו לחופשה ללא תשלום או לפגיעה בהיקף משרתו או בהכנסתו בתקופות האמורות, בניגוד להוראות הסעיף, ואם אלה ייעשו כלפי העובד המוגן – חזקה כי המעסיק בפועל הוא שגרם לכך; בהקשר זה מוצע לקבוע כי בקשה למתן היתר לנקוט אחד מאלה תוגש על ידי המעסיק בפועל וקבלן כוח האדם כאחד (סעיף קטן (ז)). על ההליך בוועדת התעסוקה, ובכלל זה על הגשת בקשה למתן היתר, סדרי הדיונים וערעור על החלטתה, יחולו הוראות פרק חמישי לחוק החיילים המשוחררים (סעיף קטן (ח)). מוצע לקבוע כי עובד שמתקיימות לגביו הוראות הסעיף המוצע ייחשב עובד מוגן גם אם הוא עובד ארעי או זמני, וכי דין המדינה לעניין זה הוא כדין כל מעסיק אחר. ואולם, ההגבלות האמורות לא יחולו אם העובד המוגן הוא עובדו היחיד של מעסיק שהוא יחיד (סעיפים קטנים (י) עד (יב)). לבסוף מוצע לקבוע כי אם עובד מוגן בחר להתפטר מעבודתו בשנת האבל הראשונה, תיחשב התפטרותו מוצדקת לעניין הזכאות לקבלת דמי אבטלה מתחילת תקופת הזכאות, אם היא קיימת (סעיף קטן (יג), וראו לעניין זה גם סעיף 6). סעיף 5 מוצע להחיל את ההסדר לעניין בני משפחה של חיילים שנספו במערכה גם על בני משפחה של מי שמותם נגרם כתוצאה מפגיעת איבה. סעיף 6 כאמור, מטרת ההסדר המוצע היא לקדם את שיקומם של העובדים המוגנים באמצעות הגנה עליהם מפני אובדן מקום התעסוקה שלהם. ואולם, ייתכן שהעובד המוגן יבחר להתפטר מעבודתו כחלק מתהליך השיקום או מסיבות אחרות. כדי שלא לחסום אפשרות זו, מוצע לקבוע כי לעובד מוגן שהתפטר בשנת האבל הראשונה ישולמו פיצויי הפיטורים שהיה זכאי להם אילו פוטר. סעיף 7 מוצע לקבוע כי עובד מוגן יוכל לקבל סיוע משפטי ללא מבחן הכנסה בהליך כנגד מעסיקו בבית הדין לעבודה או בוועדת תעסוקה, בקשר להסדר המוצע. לא יהיה בכך כדי לגרוע מזכותו של בן משפחה לסיוע משפטי לפי החלטת הממשלה מס' 2777 מיום כ"ט בסיוון התשע"ז (23 ביוני 2017). סעיף 8 מעבר לאפשרות התביעה האזרחית לבית הדין לעבודה על הפרת הוראות ההסדר המוצע, מוצע לקבוע כי בשל הפרה של ההוראות כלפי עובד מוגן ניתן יהיה להטיל עיצום כספי לפי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, בסכום השווה היום ל־770,39 שקלים חדשים, ובלבד שהעובד נכלל בהגדרה "בן משפחה" לעניין ההסדר המוצע.