חוק העונשין (תיקון מס' 150), התשפ"ה-2024

סעיף 216(א) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין), אשר מקורו עוד בפקודת החוק הפלילי, 1936, מונה עבירות המהוות "התנהגות פסולה במקום ציבורי", שהעונש הקבוע בצידן הוא שישה חודשי מאסר. בפסקה (5) של אותו סעיף קבועה עבירה של שוטטות: "(5) משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה." עבירה זו מנוסחת בצורה עמומה ורחבה, ויש בכך כדי לפגוע בעקרון החוקיות, המהווה עקרון יסוד במשפט הפלילי, ולפיו אין מענישים על התנהגות אלא אם כן היא נאסרה באופן מפורש בחוק. אי־הבהירות אינה מאפשרת לאזרח לדעת כיצד להכווין התנהגותו. יתר על כן, יש חשש שעמימות זו מהווה פתח להפליה סטטיסטית כנגד אוכלוסיות מוחלשות, בין בפתיחת תיק פלילי ובין במפגש הראשוני של השוטר עם האזרח. לנוכח ביקורת זו, ולצד השימוש המצומצם בסעיף בשנים האחרונות, מוצע לבטל את הפסקה האמורה. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, תדון ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת גם באפשרות לבטל את פסקה (4) של הסעיף האמור, בדבר התנהגות במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת השלום, מנימוקים דומים. יוזם: חבר הכנסת משה סולומון