חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026

כללי הצעת החוק מבקשת להסדיר את הגבלת שכר הטרחה בתביעות לתגמולים והטבות המשולמים על ידי משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי לאלה: נכי כוחות הביטחון - קרי, צבא ההגנה לישראל (להלן - צה"ל), שוטרים וסוהרים, עובדי שירות הביטחון הכללי ועובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים - נפגעי פעולות איבה, אנשי משמר הכנסת, שומרים ברשויות מקומיות, חברי שירות התגוננות אזרחית וחברי ארגון עזר, בני משפחה של חללי כוחות הביטחון, של אנשי משמר הכנסת, של שומרים ברשויות מקומיות, של חברי שירות התגוננות אזרחית וחברי ארגון עזר ושל נפגעי פעולות איבה, פדויי שבי ובני משפחה של חטופים ונעדרים. בבסיס הצעת החוק עומדים כמה עקרונות מנחים. כך, הצעת החוק מבקשת להבטיח את העברת התגמולים וההטבות הסוציאליות שהמדינה משלמת לאוכלוסיות האמורות, שחוו נכות או אובדן של בן משפחתם עקב שירותם בכוחות הביטחון או עקב פגיעת איבה, ככל האפשר לידיהם של מי שזכאים לתגמול או להטבה. לצד זאת הצעת החוק באה לעגן מגבלת שכר טרחה שתאפשר קבלת ייצוג הולם שיסייע במיצוי זכויותיהם של מקבלי התגמולים וההטבות. ההסדר המוצע בהצעת החוק מבוסס על הסדר הקבוע בסימן ב'1 לפרק י"ד של חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), בעניין הגבלת שכר הטרחה לטיפול בתביעות לקבלת קצבת נכות כללית וקצבת נפגעי עבודה מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאמות ובשינויים הנדרשים בשל השוני בין סוגי התשלומים וההליכים ומשך הטיפול בבקשות; הסדר הגבלת שכר הטרחה המעוגן בחוק הביטוח הלאומי נקבע במסגרת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 161), התשע״ה-2015, שפורסם ביום כ' באב התשע"ה (5 באוגוסט כי מעבר לתיקון מס' 161 קיימים בחקיקה הסדרים נוספים שמגבילים את שכר הטרחה לטיפול בתביעות בתחום הפיצויים לניצולי שואה; כך, ההסדרים שנקבעו בסעיף 22א לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 (להלן - חוק נכי רדיפות הנאצים), ובצו נכי רדיפות הנאצים (הגבלת שכר טרחה), התשכ"א-1961, וכן בסעיף 10 לחוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), התשי"ז-1957. בענייננו מדובר באוכלוסייה שמעבר להיותה נזקקת, חובתה של המדינה כלפיה היא מוגברת שכן המשבר שהיא חוותה (נכות או אובדן של בן משפחה) אירע במסגרת שירות בכוחות הביטחון שאליו המשרת נשלח בשליחותה של המדינה, או שהוא אירע בידי מפגע שביקש לפגוע באדם בשל היותו יהודי או ישראלי. נוסף על כך, קיימים פערי ידע בין אדם העוסק בתחום מימוש זכויות לבין אדם שאינו בקיא בתחום (שכן מדובר בתחום שהעיסוק בו מצריך מומחיות מיוחדת) ושלעיתים אף נמצא במשבר הנובע מהנכות או מהאובדן שיכול להקשות עליו לקבל החלטות כלכליות מושכלות, למשל אדם הנמצא במשבר נפשי. הגבלת שכר הטרחה המוצעת נקבעה בשים לב להיקף העבודה המשפטית הנדרשת בטיפול בכל תביעה בהתאם לסוגה ולמורכבותה, תוך התחשבות בסיכויי ההצלחה. ערך שעת העבודה המהווה בסיס לחישוב שכר הטרחה המרבי בהתאם להצעת החוק, חושב בשים לב לשכר הטרחה שהמדינה משלמת לעורכי דין, המשקף מחיר שנקבע במסגרת התקשרות בין שני צדדים שאין ביניהם פערי ידע. לצד ההגבלה המוצעת של שכר הטרחה, מוצע לכלול בהצעת החוק הסמכה להתקנת תקנות שעניינן הרחבה של הנגשת המידע על אודות סיוע הניתן מטעם משרד הביטחון וצבא ההגנה לישראל, או המוסד לביטוח לאומי, לפי העניין, בהגשת תביעה להכרה כנכה לפי החוקים הרלוונטיים, ומתן הדרכה להגשת תביעה כאמור על ידי משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי, לפי העניין, והנגשתה. זאת, במטרה לשפר את הנגשת המידע באשר לדרכים חלופיות להגשת תביעות ובקשות, שאינן כרוכות בתשלום שכר טרחה, ולספק הדרכה בדבר הגשת תביעות ובקשות, הן לאנשי המקצוע העוסקים בתחום והן לציבור הרחב שמעוניין להגיש תביעות ובקשות בעצמו. מעבר לכך, מוצע לקבוע בהצעת החוק הוראות, בין השאר, בעניינים אלה: חיוב החזרת סכומים שנגבו ביתר, העולים על התשלום המרבי המותר; מה בא בגדר טיפול בתביעה; אופן חישוב חלק התגמול שממנו ייגזר סכום שכר הטרחה המרבי; מועדי גביית שכר טרחה בעד טיפול בתביעה; נסיבות שבהן יראו תביעות כתביעה אחת לעניין תשלום שכר טרחה; אופן ההתקשרות בהסכם לטיפול בתביעה והאפשרות לחזור ממנו; סייג להגבלת שכר טרחה בעד טיפול בהליכים מסוימים; ועדכון סכומי שכר טרחה מרביים ושינוים. בשל מלחמת "חרבות ברזל" והצורך להגן על הנפגעים, בני המשפחות של החללים וכן על החטופים והנעדרים ובני משפחותיהם, ובשים לב להסדרים פרוצדורליים מקלים שהנהיגו הרשויות לעניין הגשת התביעות של נפגעי המלחמה, מוצע שתחילתו של החוק המוצע תהיה ביום פרסומו (להלן - יום התחילה), ואולם הוא יחול למפרע, גם על הסכם לטיפול בתביעה לתגמול שנכרת בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב יום התחילה, ובלבד שהאירוע שבשלו הוגשה התביעה אירע בתקופה האמורה; לעניין תחולה למפרע כאמור, מוצע כי מי שמטפל בתביעה לא יידרש להשיב כספי שכר טרחה שנגבו לפני יום התחילה העולים על שכר הטרחה המרבי לפי החוק המוצע, אך אלה יקוזזו מיתרת שכר הטרחה שטרם שולמה, אם קיימת יתרה כזו. סעיף 1 בסעיף זה מוצע לקבוע הגדרות למונחים שנעשה בהם שימוש בחוק המוצע והנדרשים לצורך קביעת הסדר הגבלת שכר טרחה לטיפול בתביעות לפי שלושה חוקים מרכזיים, שהם חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן - חוק הנכים) - שקובע הסדרים לעניין נכי צה"ל, חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 (להלן - חוק משפחות חיילים) - שקובע הסדרים לעניין בני משפחה של חללי צה"ל, וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (להלן - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה) - שקובע הסדרים לעניין אזרחים שנפגעו בפגיעת איבה ולעניין בני משפחה של אזרחים שפגיעת איבה גרמה למותם, וכן לפי שורה של חוקים אחרים המחילים את הזכאות וההסדרים לפי שלושת החוקים האמורים, כולם או חלקם, על אוכלוסיות נוספות, והם, לפי העניין וכאמור בהגדרות המוצעות לעניין שלושת החוקים האמורים, אלה: חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981 (לעניין שוטרים ובני משפחותיהם); חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981 (לעניין סוהרים ובני משפחותיהם); חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968 (לעניין אנשי משמר הכנסת ובני משפחותיהם), חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (לעניין עובדי שירות הביטחון הכללי ועובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובני משפחותיהם); חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 (לעניין מי שמקיים חובת שמירה ושומרים, והתלויים בהם); חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 (להלן - חוק ההתגוננות האזרחית) (לעניין חברי שירות ההתגוננות האזרחית וחברי ארגון עזר ובני משפחותיהם); וחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023 (להלן - חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה) (לעניין בני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה). באשר לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, יצוין כי גם חוק זה קובע את זכאותם של נפגעים אזרחים ובני משפחותיהם של נפגעים אזרחים שנפטרו מפגיעת איבה בהתאמה לפצועים מקרב נכי צה"ל ומשפחותיהם של חללי צה"ל, ככלל, באמצעות החלת הוראות חוק הנכים וחוק משפחות חיילים לעניין תגמולים ועניינים נוספים; ואולם מוצע כי ההתייחסות לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, במסגרת החוק המוצע, תהיה מפורטת ועצמאית, וזאת הן בשל היותו של החוק האמור נדבך מרכזי במארג ההסדרה לעניין תגמולים וזכאויות בתחום זה והן בשל הצורך להתייחס באופן מפורט לזכאויות והליכים מסוימים לפי החוק האמור. ההגדרות המוצעות נחוצות, ככלל, כדי לקבוע את נוסחת חישוב שכר הטרחה המרבי הנכללת בתוספת לחוק המוצע, בהתאם לסוג התגמול שמוגשת תביעה בגינו וסוג ההליך, וכן את סוגי ההליכים שמוצע להגביל את שכר הטרחה בעד הטיפול בהם. עוד יצוין כי ההגדרות המוצעות מבוססות בעיקרן על הפניות להגדרות, הליכים או מושגים המעוגנים בחקיקה קיימת. כך מוצע להגדיר מונחים כגון "אלמן ו"אלמנה", "אפוטרופוס", "בן משפחה", "דרגת נכות", "ועדה רפואית", "ועדת חריגים", "חבלה" (הכוללת הפרעות בתר־חבלתיות (Stress Traumatic-Post Disorder)), "חבלת שירות", "יתום", "יתום לשני נספים", "נכה", "נכה בעל דרגת נכות מיוחדת", "נספה", "נפגע שנפטר מפגיעת איבה", "פגיעת איבה", "קצין תגמולים", "רופא" ו"רופא מוסמך", "רשות מאשרת" ו"שכול". כמו כן מוצע להגדיר סוגי הליכים שונים כמפורט להלן בהתאם לסוגי הזכאויות השונים לתגמולים: "בקשה להכרה כנכה בלבד", שהיא תביעה אך ורק להכרה במבקש כנכה בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק הנכים או לאישור פגיעה שאירעה כפגיעת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, בלא כוונה להגיש בהמשך בקשה לקביעת דרגת נכות; "תביעה לתגמול"; "תביעה של בן משפחה"; "תביעה של נכה לפי חוק הנכים"; ו"תביעה של נכה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה". מוצע להגדיר "דמי פתיחת תיק" שמשולמים מראש בעד הטיפול בתביעה ולא מוחזרים, גם במקרה של העדר הצלחה בתביעה, בהתאם להוראות סעיף 5 להצעת החוק. מוצע כי "דמי פתיחת תיק" יהיו סכום שאינו עולה על 907 שקלים חדשים, אלא אם כן נקבע סכום אחר בחוק המוצע. הקביעה של סכומים גבוהים יותר לעניין דמי פתיחת תיק מוצעת בתביעות של נכה לפי חוק הנכים, ובחלק מהליכי הערעור, בשל מורכבות ההליכים ואחוזי ההצלחה הנמוכים בהם באופן יחסי. יצוין כי 907 שקלים חדשים הוא ערכו כיום של הסכום היסודי כהגדרתו בסעיף 315א לחוק הביטוח הלאומי, והוא הסכום המרבי של דמי פתיחת תיק כהגדרתם בסעיף האמור, בכל הנוגע לטיפול בתביעות לקבלת קצבת נכות כללית וקצבת נפגעי עבודה מהמוסד לביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי. מוצע להגדיר את המונח "החלטת זכאות" כהחלטה של קצין תגמולים בתביעה לתגמול שבה ניתן הטיפול ושמכוחה משולם התגמול. מוצע להגדיר את המונח "הטבה" ככל תשלום או טובת הנאה הניתנים לפי חוק הנכים, חוק משפחות חיילים או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, למעט תגמול שנקבעה לגביו הגבלת שכר טרחה לפי סעיף 2(א), ובכלל זה בתוספת לחוק המוצע. לעניין זה וכפי שיפורט בהמשך לעניין ההגדרה "תגמול", תגמול הוא תגמול חודשי או מענק חד־פעמי המשתלם לזכאי בהתאם לרשימה סגורה של סעיפי חוק או תקנות כמפורט בהגדרה. מוצע כי ההגדרה למונח "הטבה" תהיה הגדרה שיורית הכוללת תשלומים אחרים כגון הטבות לדיור, ניידות, הטבות לשיקום תעסוקתי, מענק חימום או קירור, מענק הבראה ועוד, שגם לגבי הטיפול בעניינים אלה, תיקבע הגבלת שכר טרחה בהתאם להוראות מסוימות בחוק המוצע. המונח "חלק התגמול" משקף את אותו חלק מהתגמול שלפיו מחושב שכר הטרחה המרבי לפי החוק המוצע; ההגדרה של המונח מפנה לסעיף 4 להצעת החוק, ולעניין זה ראו הסבר מפורט בדברי ההסבר לסעיף האמור. מוצע לקבוע הגדרה למונח "מסלול מקוצר", שמשקפת הליך טיפול בתביעה, לרבות בבקשה להכרה כנכה בלבד, שהוא פשוט יותר, כך ששכר הטרחה המרבי שמוצע לקובעו בעד הטיפול בתביעה או בבקשה לפיו יהיה נמוך יותר משכר הטרחה המרבי שמוצע לקבעו לעניין הטיפול בתביעות לתגמול שאינן במסלול המקוצר. כך, מוצע כי מסלול מקוצר יכלול את אלה: הליך טיפול בתביעה של נכה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה או בבקשה להכרה כנכה בלבד לפי החוק האמור; הליך טיפול בתביעה של נכה לפי חוק הנכים או בבקשה להכרה כנכה בלבד לפי החוק האמור, בשל חבלה שהתקיימו לגביה שלושת התנאים האלה במצטבר: (1)  החבלה נגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור; (2)  החבלה אירעה בתקופה של שלוש השנים שקדמו למועד הפגישה הראשונה בעניין בין מי שמייצג בתביעה או בבקשה או מסייע באופן אחר בהגשתן לבין התובע או מבקש ההכרה, לפי העניין; (3)  ניתן טיפול רפואי לתובע או למבקש ההכרה, לפי העניין, בשל החבלה, בתוך תקופה הקבועה בהגדרה, בהתאם לסוג החבלה, החל מיום התרחשות האירוע שגרם לה, וכן במועד מאוחר יותר; (4)  יש תיעוד רפואי המעיד על קיומה של לקות רפואית שנגרמה עקב החבלה. עוד מוצע להגדיר מהו "תגמול", תוך הפניה לתגמולים המשתלמים לפי סעיפי חוק ותקנות כמפורט בהגדרה; לעניין זה, ככלל מדובר בתגמולים חודשיים שמשתלמים לאחר קביעת דרגת נכות, או מענקים חד־פעמיים הניתנים במקרים של דרגת נכות נמוכה של עד %9. סעיף 2 והתוספת סעיף קטן (א) והתוספת לפסקה (1) סעיף 2(א) והתוספת לחוק המוצע מסדירים את סכומי שכר הטרחה המרביים המוצעים לעניין טיפול בתביעה לתגמול כהגדרתה בסעיף 1 להצעת החוק. הגבלת שכר הטרחה המוצעת חלה על הטיפול בתביעה כאמור, בהליכים לפי חוק הנכים, חוק משפחות חיילים, וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, וכן לפי החוקים הנוספים המחילים את הוראות החוקים האמורים, כאמור לעיל בדברי ההסבר לסעיף 1 וכמפורט בהגדרות המוצעות לאותם חוקים, הן לפני אגף השיקום במשרד הביטחון או המוסד לביטוח הלאומי, לפי העניין, והן בערכאות שיפוטיות, בכפוף לסייגים שמוצע לקבעם בסעיף 8. כפי שעולה מפסקה (1) של סעיף 2(א) המוצע להצעת החוק וההפניה שבה לתוספת, מוצע כי, ככלל, בתביעות שעניינן תגמול חודשי, או מענק חד־פעמי הניתן במקרים של דרגת נכות נמוכה של עד %9, שכר הטרחה המרבי יורכב מחלק מסוים של התשלום שישולם מראש ולא יוחזר במקרה של העדר הצלחה בתביעה (דמי פתיחת תיק) ומנדבך משמעותי של שכר טרחה שיחושב לפי היקף ההצלחה בתביעה (ואשר, כאמור בסעיף 4(א)(1) להצעת החוק, ישולם מתוך התגמולים המשתלמים לתובע במשך התקופה שבעדה הוא זכאי לתשלום התגמול לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ–60 חודשים, או מתוך המענק החד־פעמי). מוצע כי סכומי שכר הטרחה המרביים של חלק התגמול, ייקבעו באמצעות החישוב כלהלן: (א)  עלות שעת העבודה בסך 456 שקלים חדשים; עלות שעת העבודה המוצעת מחושבת לפי התמורה שנקבעה במכרז פומבי מספר 2022-07 ליצירת מאגר עורכי דין לשם מתן שירותים משפטיים למשרד המשפטים - פרקליטות המדינה, תוך עדכון הסכום האמור בהתאם לשכר ייעוץ משפטי על פי ירחון שכר ותעסוקה מדצמבר 2023 שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באתר האינטרנט שלה; (ב)  חישוב שכר הטרחה כאחוז מהתגמול, כמפורט להלן: (1)  שקלול אחוזי הזכייה בהליך המשפטי, לצורך גילום ההפסד שלא מזכה את מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בשכר טרחה; (2)  התחשבות באחוזי הגבייה. בתמצית, מדובר במספר שעות עבודה מוכפל במחיר שעת עבודה (כאמור, בסך 456 שקלים חדשים), בניכוי דמי פתיחת תיק, מוכפל בסיכויי ההצלחה מוכפל בסיכויי גבייה (%95). ככל שמדובר בתביעה לתגמול חודשי המשתלם לנכה או לנפגע, לפי העניין, בין לפי חוק הנכים או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ובין לפי חוקים אחרים המחילים את הוראות אותם חוקים, כאמור לעיל, מוצע מתווה ולפיו יוגבל שכר טרחה בייצוג וטיפול משפטי ובהליכים לפני קצין התגמולים והוועדות הרפואיות, כך ששכר הטרחה יורכב מדמי פתיחת תיק, ואחוזים מסכום התגמול הבסיסי החודשי - לתקופה של עד 60 החודשים הראשונים, בהתאם לדרגת הנכות. יצוין כי בדרגות נכות גבוהות, השיעור המרבי של שכר הטרחה ירד, מאחר שסכום התגמול הוא גבוה יותר באופן משמעותי לעומת סכום התגמול המשתלם לעניין דרגות הנכות הנמוכות. עם זאת, מוצע כי שכר הטרחה הכולל המרבי למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, יעלה ככל שיעלה התגמול למיוצג בהתאם לדרגת נכותו, וזאת כדי ליצור תמריץ להשגת תוצאה מיטבית למיוצג. במסגרת המתווה המוצע, מוצע לקבוע מסלול מקוצר בפרטים 1 ו–2 לתוספת, הן לטיפול בתביעות מסוימות של נכי צה"ל (שבהן מתקיימים לגבי החבלה נושא התביעה כל התנאים המנויים בהגדרה "מסלול מקוצר" שבסעיף 1 להצעת החוק, כאמור לעיל), המיועד למקרים שבהם הטיפול הוא פשוט בשלב הגשת הבקשה להכרה וסיכויי ההצלחה גבוהים, והן לטיפול בתביעות של נפגעים בפעולות איבה שגם בהן הטיפול הוא לרוב פשוט בשלב הגשת הבקשה להכרה וסיכויי ההצלחה גבוהים יחסית. במקרים אלה מוצע כי שכר הטרחה המרבי בעד הטיפול בתביעות יהיה נמוך יותר לעומת הליך הטיפול בתביעה שאינו במסלול מקוצר, ודמי פתיחת תיק יעמדו על סך של 000,2 שקלים חדשים. בהליך שאינו מסלול מקוצר, מוצע לקבוע שכר טרחה מרבי גבוה יותר, הכולל דמי פתיחת תיק בסך 000,5 שקלים חדשים שלא יוחזרו אם התביעה נדחית. סכום זה מיועד לתמרץ טיפול בתביעה בעלת סיכויים נמוכים באופן יחסי, שלגביה הצפי הוא לקביעת דרגת נכות נמוכה גם במקרה של אישור התביעה. שכר הטרחה מותאם למקרה של טיפול בתביעה שאינו כולל ייצוג לפני הוועדות הרפואיות ומוצע לקבוע שכר טרחה גבוה יותר במקרה של ייצוג לפני ועדות רפואיות. לעניין תגמול חד־פעמי הניתן למי שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור שבין %10 ל–%19 וכן לעניין מי שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של עד %9, מוצע לקבוע שכר טרחה בסכום נקוב, מאחר שבמקרים אלה לא משולם לזכאי תגמול חודשי. עוד מוצע לקבוע בפרטים 3 ו–4 לתוספת, שכר טרחה מרבי לטיפול של עורך דין בהליך ערעור בבית משפט על החלטה של הוועדה הרפואית העליונה לפי סעיף 12 לחוק הנכים או בהליך ערר על החלטה של הוועדה הרפואית לעררים לפי סעיף 5(ג) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לעורך דין שלא טיפל בתביעה עד לערעור, ולעורך דין שטיפל בתביעה עד לערעור, בהתאמה. עוד מוצע לקבוע בפרטים 5 עד 7 לתוספת, שכר טרחה לטיפול בתביעה של נכה לפי חוק הנכים או בתביעה של נכה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לקבלת תגמול מחוסר פרנסה לפי סעיף 6(א) לחוק הנכים או לפי סעיף 4(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, או לקבלת תגמול מיוחד לפי סעיף 7(א) לחוק הנכים או לפי סעיף 4(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, או לקבלת תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לפי סעיף 7ד לחוק הנכים או לפי סעיף 4(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, בסך כפל הסכום היסודי. שכר הטרחה המוצע לפי פרט 8 לתוספת, בעד טיפול של עורך דין בהליך ערעור לבית משפט על החלטה של קצין תגמולים בעניין קבלת תגמול מחוסר פרנסה או תגמול מיוחד לפי סעיפים 6(א) או 7(א) לחוק הנכים, או לפי סעיף 4(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, הוא כדלקמן: דמי פתיחת תיק בסך 000,5 שקלים חדשים בתוספת שכר טרחה בסך %9 מסכומם של שני אלה: (1)  ההפרש שבין חלק התגמול לעניין התגמול כמפורט בטור א' לעניין פרט זה, לבין חלק התגמול לעניין התגמול שהשתלם קודם לכן לפי סעיפים 5 או 5א לחוק הנכים, או לפי הסעיפים האמורים כפי שהוחלו מכוח סעיף 4(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, והכול לפי העניין. בשל מורכבות ההליך המשפטי וסיכויי הזכייה הנמוכים יחסית, מוצע לקבוע לעניין זה דמי פתיחת תיק גבוהים וכן שכר טרחה גבוה באופן יחסי; (2)  חלק התגמול לעניין התגמול לפי תקנות מכוח סעיף 43(ב) לחוק הנכים או לפי התקנות כאמור כפי שהוחלו בתקנות מכוח סעיף 9(1) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין. ככל שמדובר בתביעה לתגמול המשתלם לבני משפחה של נספה כהגדרתו בחוק הנכים (להלן - נספה) או נפגע שנפטר מפגיעת איבה, המוגדר, בסעיף 1 להצעת החוק, כ"נפגע כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה שפגיעת איבה גרמה למותו" (להלן - נפגע שנפטר מפגיעת איבה), בין לפי חוק משפחות חיילים או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ובין לפי חוקים אחרים המחילים את הוראות אותם חוקים, כאמור לעיל, ובכלל זה תביעה לתגמול המשתלם לבני משפחה של חטוף או נעדר, מוצע לקבוע סכום קבוע נמוך שאינו נגזר כשיעור מהתגמול, קרי כפל הסכום היסודי, כמפורט בפרט 9 לתוספת. עם זאת, בעד ייצוג בהליכים בבית משפט בתביעות כאמור, מוצעת הגבלת שכר טרחה בסכום גבוה המשקף את מורכבותם של חלק מההליכים הנדרשים לעניין זה, והיא אפשרית משום שסכום התגמולים המשולם לבני משפחה של נספים או נפגעים שנפטרו מפגיעת איבה הוא גבוה יחסית ולכן שיעור שכר הטרחה מתוך התגמולים יהיה נמוך יחסית (ראו פרט 10 לתוספת). בדומה להסדר שנקבע לפי תיקון מס' 161, מוצע כי הגבלת שכר הטרחה לפי החוק המוצע תחול הן על עורכי דין והן על מי שמסייע בהגשת התביעה (קרי, חברות למימוש זכויות), למעט לעניין הופעה בוועדות רפואיות או בוועדות חריגים וייצוג בהן וייצוג בהליכים שיפוטיים, שבהם ההגבלה תחול רק על עורכי דין משום שמדובר בהליכים משפטיים. לפסקה (2) בפסקת משנה (א), מוצע לקבוע שכר טרחה מרבי בסך 473 שקלים חדשים בעד הטיפול בתביעה של בני משפחה של נספה או נפגע שנפטר מפגיעת איבה, שהפגיעה שגרמה למותם אירעה במלחמת'חרבות ברזל', וזאת בתנאי שלא חלפה שנה בין המועד שבו אירעה החבלה או חבלת השירות, או פגיעת האיבה, לפי העניין, לבין מועד כריתת ההסכם לטיפול בתביעה. ההצעה לקבוע שכר טרחה מרבי כאמור מביאה בחשבון את הסיוע שנותנות רשויות המדינה בהגשת תביעות של בני משפחה של חללים מאז תחילת המלחמה וכן את ההגבלה הזהה שנקבעה לעניין טיפול בתביעות של בני משפחה של חטופים ונעדרים בסעיף 7 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה. הסכום המרבי המוצע בסך 473 שקלים חדשים קבוע בסעיף 7 האמור. עוד מוצע להסמיך את שר המשפטים, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע, בצו, כי שכר טרחה מרבי כאמור יחול גם לגבי תביעה של בן משפחה של נספה או נפגע שנפטר מפגיעת איבה, בתקופה אחרת שבה הוכרז מצב מיוחד בעורף לפי חוק ההתגוננות האזרחית, אם מצא שר המשפטים כי הליך הטיפול בתביעה הוא פשוט בשל מאפייני האירוע שבשלו הוכרז המצב המיוחד בעורף. כמו כן מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בצו כאמור כי הוא יחול למפרע, ממועד תחילתה של ההכרזה על המצב המיוחד בעורף, ובלבד ששכר טרחה ששולם לפני יום פרסומו של הצו, בסכום העולה על שכר הטרחה המרבי לפי פסקה זו, לא יוחזר אך יקוזז מיתרת שכר הטרחה שטרם שולמה. בפסקת משנה (ב), מוצע לקבוע כי שכר הטרחה המרבי בעד טיפול בבדיקה מחדש לפני הוועדה הרפואית, ביוזמת קצין תגמולים או ביוזמת רופא או רופא מוסמך, לפי העניין, אם מי שמטפל בבדיקה מחדש הוא מי שטיפל בתביעה בשלביה הקודמים, יעמוד על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי. זאת, מאחר שאותו אדם המטפל בבדיקה מחדש כבר מכיר את המקרה והתביעה, והטיפול בבקשה לבדיקה חוזרת, ביוזמתם של הוועדה הרפואית, קצין התגמולים, או רופא או רופא מוסמך, לפי העניין, הוא פשוט יחסית ודומה להליך שכבר טופל על ידו קודם לכן. הצעה זו דומה להסדר הקבוע בסעיף 315ב(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי. בפסקת משנה (ג), מוצע כי שכר הטרחה בעד טיפול בתביעה לתגמול לפי חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה לא יעלה על הסכום היסודי. בפסקת משנה (ד), מוצע כי במקרים האלה תיווסף לשכר הטרחה תוספת כמפורט להלן: (1)  בערר לפני הוועדה הרפואית העליונה לפי סעיף 12 לחוק הנכים על החלטות הוועדה הרפואית הראשונה, או בערר לפני הוועדה הרפואית לעררים לפי סעיף 5(ג) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על החלטות הוועדה הרפואית הראשונה - ייווספו לשכר הטרחה דמי פתיחת תיק בסך 500,1 שקלים חדשים; (2)  בתביעה למתן החלטה חדשה של קצין תגמולים לפי סעיף 35 לחוק הנכים, לפי סעיף 4(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה או לפי סעיף 25א לחוק משפחות חיילים - ייווספו לשכר הטרחה דמי פתיחת תיק בסך 000,3 שקלים חדשים. זאת, מאחר שמדובר בבקשה למתן החלטה חדשה לאחר שהתביעה שהוגשה נדחתה, וכן מדובר במקרים מורכבים יחסית הדורשים שעות טיפול נוספות; (3)  בתביעה של נכה לפי חוק הנכים, אם נקבעה דרגת נכות בשיעור של %10 ומעלה ובתנאי שנמסר במסגרת התביעה כל המידע העובדתי והרפואי שיש לתובע אפשרות לקבלו (כגון, מסמכים רפואיים וטיפוליים, מידע עובדתי ממפקדים ששירתו עימו וכל שאר המידע והמסמכים הרלוונטיים להגשת תביעה של נכה) וקצין התגמולים לא ביקש מהתובע או מכל אדם אחר השלמת מסמכים או כל מידע נוסף על המפורט בתביעה כאמור - זאת, למעט בקשה של קצין התגמולים לקבל מסמכים או מידע שהתובע אינו רשאי להשיג בעצמו - תיווסף לשכר הטרחה תוספת בסך 500,2 שקלים חדשים. תוספת זו נועדה לתמרץ את מי שמטפל בהגשת התביעה כאמור לערוך את התביעה כדבעי, לפרט את כל המידע העובדתי ולאמתו באמצעות מסמכים ועדות מפקדים ולאסוף את כל המסמכים הנדרשים לצורך גיבוש החלטה של קצין התגמולים. סעיף קטן (ב) בסעיף קטן זה מוצע לקבוע הוראות מיוחדות לגבי גובה שכר הטרחה המרבי לעניין הטיפול בקבלת הטבה, המוגדרת, כאמור לעיל בדברי ההסדר לסעיף 1 להצעת החוק, ככל תשלום או טובת הנאה הניתנים לפי חוק הנכים, חוק משפחות חיילים או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, למעט תגמול שנקבעה לגביו הגבלת שכר טרחה לעניין הטיפול בתביעה לקבלה לפי הוראות סעיף קטן (א) ובכלל זה התוספת, וזאת כמפורט להלן. לפסקה (1) מוצע כי ברירת המחדל לעניין הטיפול בקבלת הטבה היא ששכר הטרחה בעדו יהיה בגובה הסכום היסודי. לצד ברירת מחדל זו מוצעים שלושה חריגים כמפורט להלן. לפסקה (2) בפסקת משנה (א), מוצע כי לא ייגבה שכר טרחה בעד הטיפול בקבלת הטבה אוטומטית שאין צורך בהגשת בקשה לקבלתה, כגון מענקים שנתיים לחימום או קירור הבית, מענק הבראה שנתי, מענקים לחגים וכדומה, או בעד הטיפול בקבלת הטבה בסכום נמוך שאינו עולה על 500 שקלים חדשים. בפסקת משנה (ב), מוצע כי לא ישולם שכר טרחה בעד טיפול בקבלת הטבה שיש צורך בהגשת בקשה לקבלתה והיא מוגשת אגב הטיפול בתביעה או בתקופה של שלושה חודשים מהמועד שבו התקבלה הכרעה סופית בתביעה. ואולם בפסקת משנה (ג), מוצע לקבוע כי, על אף האמור בפסקת משנה (ב), בעד טיפול בבקשה לקבלת סיוע חד־ פעמי ברכישת דירה או החלפתה, במענק או במילווה לפי סימן ב' בפרק שני 1 לחוק הנכים, או בעד טיפול בבקשה לסיוע ברכישת רכב רפואי או החלפתו לפי סימן ג' בפרק שני 1 לחוק הנכים, לרבות טיפול בבקשות לסיוע כאמור לפי סעיף 4(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, או טיפול בבקשה המוגשת לוועדת חריגים, שכר הטרחה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי. מוצע לקבוע סכום גבוה יותר של שכר טרחה מרבי בעד הטיפול בהליכים אלה משום שמדובר בהטבות משמעותיות מבחינה כספית ויש מצבים מסוימים שבהם הטיפול הוא מורכב יותר ביחס לטיפול הנדרש לעניין בקשה להטבה. סעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי שכר הטרחה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), למעט דמי פתיחת תיק, ישולם רק במקרה של אישור התביעה לתגמול או אישור הבקשה לקבלת הטבה, לפי העניין, וזאת כדי לתמרץ את מי שמטפל בתביעה או בקבלת ההטבה לפעול להצלחת ההליך. סעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי אדם ששילם בעד טיפול בתביעה או בעד טיפול בקבלת הטבה, סכום העולה על האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יהיה רשאי לתבוע את החזרת הסכום העודף. הוראה זו דומה להסדר שנקבע בסעיף 315ב(ג) לחוק הביטוח הלאומי. סעיף קטן (ה) מוצע לקבוע כי המנהל הכללי של משרד הביטחון יפרסם באתרי האינטרנט של אגף שיקום נכים במשרד הביטחון ואגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון טבלה המפרטת את סכומי שכר הטרחה המרביים המחושבים בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), לעניין טיפול בתביעות וטיפול בקבלת הטבות לפי חוק הנכים וחוק משפחות חיילים, לפי העניין, וכן שהמנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי יפרסם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי טבלה המפרטת את סכומי שכר הטרחה המרביים המחושבים כאמור לעניין טיפול בתביעות וטיפול בקבלת הטבות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. עוד מוצע כי פרסום כאמור יכלול גם את סכומי שכר הטרחה המרביים לפי דרגות הנכות כמפורט בתוספת. מטרת הפרסום היא להנגיש את הוראות החוק המוצע לזכאים, באופן שיקל עליהם להבין את הגבלות שכר הטרחה לפיו. סעיף 3 מוצע לקבוע כי הוראות סעיף 315ג לחוק הביטוח הלאומי, הקובעות מה בא בגדר טיפול בתביעה לעניין הגבלת התשלום בעד טיפול בתביעות לקבלת קצבת נכות וקצבת נפגעי עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגבלת שכר הטרחה בעד טיפול בתביעה לתגמול או בבקשה לקבלת הטבה כאמור בחוק המוצע. לעניין זה, מוצע לקבוע כי במקום ייצוג אדם בהליכים המנויים בסעיף 351ג(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, יובא בחשבון ייצוג אדם בהליכים לפני המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 386 לחוק הביטוח הלאומי, לפני קצין תגמולים, לפני רשות מאשרת, לפני ועדה רפואית, לפני ועדת חריגים, וכן בערעורים על החלטותיהם של כל אלה. יובהר, כי חלק מהערעורים על החלטות כאמור מוחרגים מהגבלת שכר הטרחה בהתאם להוראות סעיף 8 המוצע להצעת חוק. הוראות אחרות של סעיף 315ג לחוק הביטוח הלאומי שיחולו, בשינויים המחויבים, לעניין טיפול בתביעה לתגמול או בבקשה לקבלת הטבה כאמור בחוק המוצע כוללות, בין השאר, הוראות לעניין הנסיבות שבהן מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לפי ההסדר המוצע, כך שההסדר המוצע לעניין הגבלת שכר הטרחה יחול עליו. נסיבות כאמור כוללת את אלה: אם התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה; אם נותן חוות הדעת מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; אם נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או למי שמסייע באופן אחר בהגשתה. לעניין זה, המונח "חוות דעת מקצועית" מוגדר, בסעיף 315א לחוק הביטוח הלאומי, כחוות דעת של מומחה ותעודת רופא מומחה בתחום התמחותו, שניתנו לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, וכן חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים, ובלבד שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע. הוראות נוספות של סעיף 315ג לחוק הביטוח הלאומי שמוצע כי יחולו לעניין החוק המוצע כוללות הוראות הקובעות מהן הנסיבות שבהן מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, לא ייחשב טיפול בתביעה לעניין הגבלת שכר טרחה, והוראות המגדירות מיהו בן משפחה או בעל זיקה למי שמייצג או מסייע בהגשת התביעה, לרבות חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע בהגשתה. סעיף 4 מוצע כי אופן חישוב חלק התגמול לשם קביעת גובה שכר הטרחה המרבי המותר ישתנה בהתאם לסוג התגמול הנתבע. לפי סעיף קטן (א) המוצע, לעניין תביעה לתגמול שהוא תגמול חודשי או היוון של תגמול כאמור, מוצע כי שכר הטרחה המרבי יחושב לפי מכפלת התגמול במספר החודשים שבעדם הוא משולם ולא יותר מ־60 חודשים במניין. בתקופה המרבית כאמור יובאו בחשבון תקופות שקדמו לאישור התביעה, שבעדן שולמו כספים למפרע, וכן תקופות שבהן משולמת קצבה על בסיס קביעה זמנית לפי חוק הנכים או קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. יצוין כי בהתאם לסעיף קטן (ב) המוצע, במקרים שבהם שולם לפני אישור התביעה לתגמול, תגמול בשיעור נמוך יותר מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור, יובא בחשבון בחישוב תשלום שכר הטרחה המרבי בעד הטיפול בתביעה רק ההפרש שבו עולה התגמול החדש על סכום התגמול שקדם לו. הסעיף אינו מתייחס לכך במפורש, ואולם יובהר כי אם שולמה לפני אישור התביעה לתגמול, גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי או קצבה לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד לביטוח לאומי, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקו להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי סעיפים 36, 36א או 36ב לחוק הנכים או לפי סעיפים 16, 16א או 17 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, אלה לא יובאו בחשבון לעניין חישוב שכר הטרחה לפי החוק המוצע. עוד מוצע כי חישוב חלק התגמול לא יושפע מקיזוז סכומי התגמול מחוב למוסד לביטוח לאומי או מחוב מזונות. כמו כן, מוצע כי מילווה שניתן למי שהוכר כנכה לפי סעיף 31א לחוק הנכים לא יובא בחשבון לעניין חלק התגמול, אלא אם כן נקבעה דרגת נכותו וראו את המילווה ככספים ששולמו לו על חשבון תגמולים כאמור באותו סעיף. הצעה זו דומה להסדר הקבוע בסעיף 315ד לחוק הביטוח הלאומי. עוד מוצע לקבוע כי תגמול שניתן לנכה לפי סעיפים 6 עד 7ו לחוק הנכים או מכוח תקנות לפי סעיף 43(ב) לחוק האמור, או תגמול כאמור שניתן מכוח סעיף 4(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, יחושב חלק התגמול בהתאם לדרגת הנכות שנקבעה לו לפי סעיפים 5 או 5א לחוק הנכים, או לפי הסעיפים האמורים כפי שהוחלו מכוח סעיף 4(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. סעיף 5 בהתאם להוראת סעיפים קטנים (א) ו–(ה), מוצע להגביל את המועדים לגביית שכר הטרחה בעד טיפול בתביעה לתגמול כאמור בסעיף 2(א), כך שמלבד דמי פתיחת התיק לא ייגבה ממי שתובע את התגמול כל סכום לפני שהוא מקבל ממשרד הביטחון או מהמוסד לביטוח לאומי, לפי העניין, תשלומים על חשבון התגמול. עוד מוצע לקבוע כי הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית שכר הטרחה, בכפוף לסייגים המנויים בסעיף קטן (ב), שהם אלה: איסור על גביית שכר טרחה עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד לביטוח לאומי, לפי העניין, למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך, וכן תוספת תשלום שכר טרחה כמפורט בסעיף  2(א)(2)(ד)(3) ותשלומי שכר הטרחה המרביים כמפורט בפרטים 5 עד 7 ו–9 לתוספת, שאותם מותר לגבות ממועד קבלת החלטה בדבר אישור התביעה לתגמול; הגבלת תשלום שכר טרחה מתגמולים ששולמו למפרע בעד תקופה שקדמה להחלטת הזכאות, עד %60 מסכום התגמולים ששולם כאמור; הגבלת תשלום שכר הטרחה מתגמול חודשי, לתשלומים חודשיים עד סכום השווה ל–%25 מהתגמול המשולם באותו חודש. מוצע, בסעיף קטן (ג), לקבוע כי לאחר מועד קבלת החלטת הזכאות או מועד מתן פסק דין סופי בערעור על החלטת הזכאות, לפי העניין, הצדדים יהיו רשאים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית תשלומי שכר הטרחה. בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3) המוצע, מועד תשלום שכר הטרחה בעד טיפול בתביעה לתגמול, לעניין תגמול שהוא היוון של תגמול חודשי או מענק, יהיה החל ממועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין. בסעיף קטן (ה) מוצע כי דמי פתיחת תיק, תוספת תשלום שכר טרחה כמפורט בסעיף 2(א)(2)(ד)(3), וכן תשלומי שכר הטרחה המרביים כמפורט בפרטים 5 עד 7 ו–9 לתוספת, ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים בסעיף 2(א)(2) תיגבה החל ממועד קבלת החלטת הזכאות או במועד מתן פסק דין סופי בערעור על החלטת הזכאות, לפי העניין. הוראה נוספת המוצעת בסעיף קטן (ו) מסדירה את התשלום במקרה של פטירת הזכאי, ולפיה אם חדלה הזכאות לתשלום התגמול מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לתגמול, למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור, ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור - יוחזרו. זאת, למעט במקרה שבו נפטר תובע בתוך שנה ממועד שהתחיל לקבל תגמול חודשי, ונותר חוב למי שייצג את התובע בתביעה לתגמול או סייע באופן אחר בהגשתה, או אז תיגבה יתרת התשלומים מבני המשפחה הזכאים לתגמול לפי חוק הנכים, חוק משפחות חיילים או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ובלבד שבן המשפחה נתן את הסכמתו לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות וכן זכאות בן המשפחה לתגמול לפי החוקים האמורים נקבעה בשל התביעה לתגמול, לעניין אותו תגמול. ההסדר המוצע בסעיף זה דומה להסדר הקבוע בסעיף 315ה לחוק הביטוח הלאומי. סעיף 6 סעיף קטן (א) בפסקה (1) מוצע לקבוע כי יראו תביעה לתגמול, להכרה בדרגת נכות זמנית לפי חוק הנכים או בדרגת נכות לא יציבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ותביעה לתגמול, להכרה בדרגת נכות שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת לעניין חישוב שכר הטרחה כאחוז מהתגמול. לעומת זאת, בפסקה (2) מוצע לקבוע כי לא יראו תביעה לתגמול, למתן החלטה חדשה של קצין תגמולים לפי סעיף 35 לחוק הנכים, לפי סעיף 4(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה או לפי סעיף 25א לחוק משפחות חיילים, כחלק מהתביעה לתגמול שקדמה לה, למעט לעניין דמי פתיחת תיק במקרה שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי למייצג או למסייע כאמור. כך, בהתאם לפסקה (3), גם תביעה לתגמול בשל החמרת מצב רפואי תיחשב כתביעה חדשה, שבעדה יהיה אפשר לגבות תשלום נפרד, ויחולו עליה הוראות סעיף 4(ב)(1) המוצע, שלפיהן בחישוב התשלום המרבי בעד הטיפול בתביעה לתגמול יובא בחשבון רק ההפרש שבו הגמלה החדשה עולה על זו שקדמה לה. הצעה זו דומה להסדר הקבוע בסעיף 315ו(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי. בהתאם לפסקה (4), מוצע כי לעניין תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה, יראו תביעה לתגמול, להיוון תגמול חודשי, כחלק מהתביעה לקבלת אותו תגמול, וזאת בדומה להסדר הקבוע בסעיף 315ו(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי. עוד מוצע, לפי פסקה (5), כי לא יתאפשר לגבות שכר טרחה נוסף בעד הטיפול בהגשת ערעור על החלטה של קצין תגמולים או החלטה של הרשות המאשרת, אם במהלך הערעור יתברר כי הערעור התקבל בשל כך שההחלטה כאמור פגומה מנסיבות טכניות, היינו שלא הושלמו פרטי התביעה כנדרש, או שלא נמסר מידע רלוונטי או מסמך שהיה צריך להימסר בהליך נשוא הערעור. הגבלה זו מטרתה למנוע תמריץ שיעודד מטפלים בהליך להחסיר פרטים או מסמכים כדי לקבל שכר טרחה נוסף על הליך הערעור. כמו כן, בהתאם לפסקה (6) מוצע כי במקרה שבו בני משפחה של נספה או נפגע שנפטר מפגיעת איבה הגישו ערעורים או עררים על החלטה כאמור בפרט 10 לתוספת (קרי, ערעור על החלטת ועדת ערעורים לפי סעיף 25(ח) לחוק משפחות חיילים, או ערר על החלטת הרשות המאשרת לפי סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה לעניין זכאות של בן משפחה), יראו בערעורים או בעררים, לפי העניין, כתביעה לתגמול אחת לעניין הגבלת שכר הטרחה המוצעת. סעיף קטן (ב) בסעיף קטן (ב), מוצע לקבוע כי על אף האמור בפסקאות (1) או (6) של סעיף קטן (א), שר המשפטים, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות לתגמול, ערעורים או עררים כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך שכר הטרחה כאמור בסעיף 2(א) או סכום מרבי, שיהיה ניתן לגבות בעד טיפול בהן. סעיף 7 בסעיף קטן (א), מוצע לקבוע כי ההתקשרות לעניין הטיפול בתביעה לתגמול תיעשה באמצעות הסכם בכתב, שבו יפורטו, בין השאר, התגמולים ותנאי התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב, ציון אם מי שמייצג בתביעה לתגמול או מסייע באופן אחר בהגשתה, לא צפה בהדרכה שנקבעה לפי סעיף 11 המוצע או קרא אותה, וכן, במקרה של תביעה של נכה לפי חוק הנכים - ציון אם הטיפול בתביעה הוא בהתאם למסלול המקוצר או לא, ואם לא - פירוט הטעמים לכך. לעניין ההוראה האמורה בדבר תביעה של נכה לפי חוק הנכים, מטרת ההוראה היא לשקף לנכה את הסיבה שבשלה הוא נדרש לשלם שלא לפי המסלול המקוצר, תוך ציון הטעמים לכך בהתאם לתנאים המנויים בהגדרה "מסלול המקוצר" שבסעיף 1 להצעת החוק. כמו כן, כאשר מדובר בתביעה של נכה לפי חוק הנכים או בתביעה של נכה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, מוצע כי ההסכם יכלול גם פירוט בדבר שכר הטרחה המרבי לעניין דרגות נכות בשיעורים של עד %20 ובדבר הסכום שייווסף לשכר הטרחה המרבי לעניין כל אחוז של דרגת נכות בשיעורים מעל %20. עוד מוצע בסעיף קטן (ב), לחייב את מי שהתבקש לטפל בתביעה לתגמול למסור דף מידע כללי למי שמבקש את הטיפול, שבו יבוארו בלשון פשוטה עיקרי החוק המוצע, ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז התגמול או ניכוי ממנו כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למשרד הביטחון, לצבא ההגנה לישראל, או למוסד לביטוח לאומי, לפי העניין, באופן ישיר ולקבל סיוע בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי ככל שקיים, ובנוסף, ככל שמדובר בטיפול בתביעה של נכה לפי חוק הנכים או בטיפול בתביעה של נכה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה - הסבר על חישוב שכר הטרחה המרבי לעניין דרגות נכות בשיעורים של עד %20 ולעניין כל אחוז של דרגת נכות בשיעורים מעל %20; מוצע כי נוסח דף המידע הכללי יפורסם באתר האינטרנט של משרד הביטחון לעניין תביעות לפי חוק הנכים ולפי חוק משפחות חיילים, ובאתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי לעניין תביעות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. עוד מוצע כי מי שהתבקש לטפל בתביעה יצרף לדף המידע הכללי העתק של טבלת פירוט סכומי שכר הטרחה המרביים כאמור בסעיף 2(ה)(1) או (2), לפי העניין, בהתאם לסוג התגמול הנתבע. בהתאם לסעיף קטן (ג), מוצע כי המבקש טיפול בתביעה לתגמול יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי והטבלה המפרטת את סכומי שכר הטרחה המרביים כי קיבלם, והעתק הדף והטבלה בחתימתו יצורפו כנספח להסכם ההתקשרות. באשר לאפשרות חזרה מההתקשרות בהסכם כאמור, מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ד), כי הפונה לקבלת טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההסכם בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם החתום בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה לתגמול שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר. עוד מוצע לקבוע לעניין זה כי אם חזר בו הפונה מההתקשרות, לא יחויב בתשלום שכר טרחה בשל כך וכי סכום שכר טרחה ששולם - יוחזר לו. מוצע גם לקבוע בסעיף קטן (ה) כי אם לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב) המוצע בעניין מסירת דף מידע כללי בצירוף העתק של הטבלה המפרטת את סכומי שכר הטרחה המרביים בהתאם לסוג התגמול הנתבע, לא יידרש בעד הטיפול בתביעה לתגמול סכום העולה על %85 מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד אותו טיפול בתביעה לפי הוראות סעיף 2(א) המוצע. עוד מוצע לקבוע, בסעיפים קטנים (ו) ו–(ז), כי אין בהוראות החוק המוצע כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בין הצדדים לפי כל דין וכי תניה בהסכם המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות - אין לה תוקף, וכן כי אין בהוראות הסעיף המוצע כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה לתגמול או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן. ההסדר המוצע בסעיף זה דומה בעיקרו להסדר הקבוע בסעיף 315ז לחוק הביטוח הלאומי. סעיף 8 בהתאם להוראות סעיף קטן (א), מוצע כי הגבלת שכר טרחה לא תחול על טיפול בתביעה בידי עורך דין בערעור על החלטה של קצין תגמולים שלא להכיר בתובע כזכאי לפי חוק הנכים, או בערר על החלטה של הרשות המאשרת בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. זאת, מאחר שהליכים אלה מורכבים ביותר בחלקם, והגבלת שכר טרחה לסכום נמוך לא תאפשר מתן מענה לייצוג משפטי הולם במקרים סבוכים ומורכבים המצריכים שעות עבודה רבות, ומנגד, קביעת שכר טרחה מרבי גבוה מתוך סכום תגמול הנכות שהוא נמוך ביחס לסכום תגמול לבן משפחה של נספה, תגרום לקביעת שכר טרחה בשיעור גבוה מתוך התגמול. יצוין כי בהתאם למוצע, הגבלת שכר הטרחה תחול במקרה של ערעור על החלטה של הרשות המאשרת בעניין נפגע שנפטר מפגיעת איבה שכן סכומי התגמול לעניין זה גבוהים יותר ולכן ניתן לקבוע שכר טרחה מרבי בשיעור נמוך יותר מסכום התגמול. עוד מוצע, בסעיף קטן (ב), לקבוע כי על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יהיה רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום שכר טרחה בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן תשלום שכר הטרחה או מועדי גבייתו. כמו כן מוצע, בסעיף קטן (ג), לקבוע כי הוראות סעיפים 2(א) ו–(ג), 4, 5 ו–6(א)(1) לחוק המוצע לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור בסעיף 2(א)(2)(ב) לחוק המוצע, אם המייצג בתביעה לתגמול או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי למייצג או למסייע כאמור. סעיף 9 בסעיף קטן (א), מוצע לקבוע כי על הסכומים  והשיעורים של שכר הטרחה המפורטים בסעיף 2 ובתוספת ייווסף מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - מס ערך מוסף). עוד מוצע, בסעיף קטן (ב), לקבוע הוראות לעניין עדכון שנתי של הסכומים הנקובים בחוק המוצע. כך, מוצע לקבוע כי הסכומים הנקובים בהגדרה "דמי פתיחת תיק" שבסעיף 1, בפסקאות משנה (א) ו–(ד) של סעיף 2(א)(2), בפסקאות משנה (א) ו–(ב) של סעיף 2(ב)(2) ובתוספת, יעודכנו ב–1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן החדש לעומת מדד המחירים לצרכן היסודי, וכי המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסחן של ההגדרה ופסקאות המשנה האמורות וכן של התוספת, כפי שהשתנו עקב עדכון הסכומים לפי הסעיף הקטן המוצע. יובהר, כי בכל הנוגע לתוספת, הוראות העדכון המוצעות חלות לעניין הסכומים הנקובים בתוספת ולא לעניין שיעורי שכר הטרחה מהתגמול המפורטים בה. כמו כן, בהתאם לסעיף קטן (ג), מוצע לקבוע כי שר המשפטים, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים והשיעורים המפורטים בסעיף 2 ובתוספת. עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (ד) כי הסכומים שעודכנו או שונו לפי הסעיף המוצע, יכללו בטבלאות המפרטות את סכומי שכר הטרחה המרביים, המתפרסמות באתרי האינטרנט של אגף שיקום נכים במשרד הביטחון ואגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, ובאתר האינטרנט של המוסד, לפי העניין, בהתאם להוראות  סעיף 2(ה). סעיף 10 מוצע כי תחול חובה על מי שמייצג בתביעה לתגמול או מסייע באופן אחר בהגשתה, לציין את עובדת היותו מייצג או מסייע, לפי העניין, במסמכים המוגשים למשרד הביטחון או למוסד לביטוח לאומי, במסגרת הטיפול בתביעה, וזאת למטרת מחקר. סעיפים בסעיף 11(א) המוצע, מוצע כי שר המשפטים, 1 1 ו–16 בהסכמת שר הביטחון, יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן הנגשת מידע על אודות סיוע הניתן מטעם משרד הביטחון וצבא ההגנה לישראל בהגשת תביעה של נכה לפי חוק הנכים או תביעה של בן משפחה לפי חוק משפחות חיילים, בדבר מתן הדרכה להגשת תביעות כאמור והנגשתה, על ידי משרד הביטחון, וכן בדבר הנגשת מידע על הגבלת שכר טרחה לפי החוק המוצע בתביעות כאמור. בסעיף 11(ב) המוצע, מוצע לקבוע הוראה דומה לעניין תביעה של נכה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה או תביעה של בן משפחה לפי החוק האמור, כך ששר המשפטים, בהסכמת שר העבודה, יקבע בתקנות הוראות בדבר הנגשת מידע על סיוע הניתן מטעם המוסד לביטוח לאומי בהגשת תביעות כאמור, בדבר מתן הדרכה להגשת תביעות כאמור והנגשתן, וכן בדבר הנגשת מידע על הגבלת שכר טרחה לפי החוק המוצע בתביעות כאמור. מטרתן של ההוראות האמורות היא להרחיב את היידוע על אודות דרכי הסיוע הקיימות להגשת התביעות (כך, לדוגמה, באמצעות שירות'יד מכוונת' במוסד לביטוח לאומי, ושירות'מרכז בידיים טובות' באגף השיקום במשרד הביטחון, וכן באמצעות אגף הנפגעים בצה"ל) ולספק הדרכה, הן למי שעוסק בייצוג או סיוע בהגשת תביעות ובקשות והן לציבור הרחב, כדי להקל על הגשת תביעה או בקשה בידי מי שמעוניין בכך ולהרחיב את הידע של העוסקים בייצוג וסיוע כאמור. תכליתה של קביעת תקנות בדבר הנגשת מידע על הגבלת שכר טרחה לפי החוק המוצע בתביעות כאמור, היא ליידע באופן בלתי אמצעי את מי שמגיש תביעות לתגמול לאגף השיקום במשרד הביטחון או למוסד לביטוח לאומי, על הגבלת שכר הטרחה ועל זכויותיו בכל הנוגע לכך לפי החוק המוצע. בסעיף 16 המוצע, מוצע לקבוע כי תקנות ראשונות לפי סעיף 11 יותקנו בתוך 60 ימים מיום התחילה. סעיף 12 בסעיף 12, מוצע לקבוע הוראות מיוחדות לעניין הגבלת תשלום שכר טרחה בעד טיפול בבקשה להכרה כנכה בלבד או בעד טיפול בקבלת מענק או תשלום לפי חוקים מסוימים. בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי שכר הטרחה בעד טיפול בבקשה להכרה כנכה בלבד - המוגדר, כאמור לעיל בדברי ההסבר לסעיף 1 להצעת החוק כתביעה אך ורק להכרה כנכה על ידי קצין תגמולים בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק הנכים, או לאישור פגיעה שאירעה כפגיעת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, בלא כוונה להגיש בקשה לקביעת דרגת נכות - לא יעלה על 049,4 שקלים חדשים בתוספת דמי פתיחת תיק לעניין טיפול בבקשה במסלול מקוצר, או 000,2 שקלים חדשים בתוספת דמי פתיחת תיק בסך 000,3 שקלים חדשים לעניין טיפול בבקשה שאינה במסלול מקוצר. כמו כן מוצע לקבוע כי תשלום שכר הטרחה בעד טיפול בבקשה להכרה כנכה בלבד יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לתגמול בהסתמך על ההכרה. עוד מוצע כי הוראות סעיפים 2(ד) ו– (ה), 3, 6, 7(א)(3) ו–(4) ו–(ב) עד (ז), 8, 9, 10 ו–11 לחוק המוצע יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הטיפול בבקשה להכרה כנכה בלבד. יובהר כי משמעות ההחלה של סעיף 9 המוצע לעניין זה היא, בין השאר, שהוראות סעיף 9 שעניינן מס ערך מוסף, עדכון סכומים ושינוים, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א)(1) המוצע. הצעה זו דומה בעיקרה להסדר הקבוע בסעיף 315ב(ב)(4) לחוק הביטוח הלאומי לעניין התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי שכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בקבלת מענק או תשלום, לעניין חטוף או נעדר בפעולת איבה שאירעה, לא יעלה על הסכום היסודי (שכאמור לעיל בדברי ההסבר לסעיף 1, עומד כיום על סך 907 שקלים חדשים). מוצע כי הגבלה זו תחול לעניין הטיפול בזכאות למענקים לפי חוק מימון הוצאות והטיפול בזכאות לתשלום חודשי לפי חוק תשלומים לפדויי שבי, התשס"ה-2005 (להלן - חוקים בעניינם של חטופים, נעדרים ופדויי שבי). עוד מוצע לקבוע כי הוראות סעיפים 3, 7 ו–9(א) לחוק המוצע יחולו, בשינויים המחויבים, על טיפול בעניינים כאמור. סעיף 13 בסעיף קטן (א) מוצע להבהיר כי אין בהוראות החוק המוצע כדי לגרוע מהוראות סעיף 14 לחוק הנכים, מהוראות סעיף 31(א) לחוק משפחות חיילים, או מהוראות סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי כפי שהוחלו בסעיף 15 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לגבי האיסור להעביר לאחר תגמול או זכאות נוספת או לתיתם בערבות או לשעבדם כל שיעבוד שהוא. כמו כן מוצע להבהיר, בסעיף קטן (ב), כי אין בהוראות החוק המוצע כדי לגרוע מהוראות סעיף 7 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, שלפיו נקבע שכר טרחה מרבי בסך 473 שקלים חדשים בעד טיפול בתביעה לפי החוקים בעניינם של חטופים, נעדרים ופדויי שבי, לגבי האירועים שהתרחשו ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). סעיף 14 מוצע כי שר המשפטים יהיה ממונה על ביצוע החוק המוצע וכי הוא יהיה רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. סעיף 15 כאמור לעיל בחלק הכללי של דברי ההסבר,  מוצע כי תחילתו של החוק המוצע תהיה ביום פרסומו. עוד מוצע לקבוע כי החוק המוצע יחול גם על הסכם לטיפול בתביעה לתגמול שנכרת מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב יום התחילה, ובלבד שהאירוע שבשלו הוגשה התביעה אירע בתקופה האמורה. תחולה למפרע כאמור מוצעת בשל הליך הגשת הבקשה וההכרה לעניין אירועים שאירעו בתקופה האמורה, שככלל היה פשוט, וכדי למנוע גביית שכר טרחה מופרז (לעניין תחולה למפרע של הגבלת שכר טרחה שנקבע בחוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 20), התשע"ה-2014, שפורסם ביום ט' ראו בג"ץ 15/687 ידיד נ' הכנסת, שבו אושרה החלה של הגבלת שכר טרחה למפרע; פורסם בנבו ביום 2015.7.9); עם זאת, מוצע כי לא יחולו לעניין זה הוראות סעיף 7 להצעת החוק (שעניינו התקשרות לעניין טיפול בתביעה לתגמול) וכן כי שכר טרחה ששולם בפועל לפני יום התחילה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, העולה על שכר הטרחה המרבי המוצע, לא יוחזר אך הוא יקוזז מיתרת שכר הטרחה שטרם שולמה.