חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024

כללי ביום ח' בחשוון התשפ"א (18 באוקטובר 2020), החליטה ממשלת ישראל בהחלטה מס' 450, לאשר תוכנית חירום לחיזוק המאבק נגד עוקץ וניצול צרכנים אזרחים ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים במיוחד בעידן משבר הקורונה (להלן - החלטת הממשלה). החלטת הממשלה התקבלה לאחר זיהוי תופעה של עוקץ ועושק אזרחים ותיקים וצרכנים אחרים הנמצאים בעמדת חולשה, הן בשגרה והן תוך ניצול משבר הקורונה, באמצעות שיטות שיווק אגרסיביות שיש בהן משום הטעייה של צרכנים, השפעה בלתי הוגנת עליהם או הפרה אחרת של חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן - חוק הגנת הצרכן). כדי להתמודד עם התופעה ולמגר אותה נקבע בהחלטת הממשלה על פעולה בכמה מישורים: חיזוק האכיפה הפלילית, חיזוק כוחו של הצרכן במישור האזרחי וחיזוק האכיפה המינהלית. בהתאם, נקבע בהחלטת הממשלה, בין השאר, כי משרדי הממשלה הרלוונטיים יחד עם בנק ישראל יבחנו את האפשרות לחזק את האכיפה המינהלית באמצעות תיקוני חקיקה שונים, ובכלל זה באמצעות - (1)  תיקון חוק הגנת הצרכן - באופן שיסמיך את הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן - הממונה) לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ובאופן שיסמיך אותו להעביר מידע על אודות קביעה כאמור לנותן שירותי תשלום ולמנהל מערכת ההוצאה לפועל; (2)  תיקון חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (להלן - חוק שירות תשלום) - באופן שיסדיר את חובותיהם של נותני שירותי תשלום כאשר ניתנה הודעה על כוונה לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות, ובכלל זה הוחלט כי ייבחנו האפשרויות האלה: (א)   להפסיק להעביר לעוסק את הכספים שנסלקים בעבורו (בלי להפסיק לחייב את המשלם ולהחזיק את הכספים אצל הסולק עד לקבלת החלטה סופית בעניינו) מרגע קבלת ההודעה על כוונה לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ועד לקבלת הקביעה הסופית בעניינו של העוסק בתום הליך השימוע; (ב)   להפסיק את ביצוע פעולת התשלום לטובתו של אותו עוסק לאחר שנקבע כי הוא מפר בנסיבות מחמירות ולהשיב את הכספים שנסלקו בעבורו וטרם הועברו לו (מרגע קבלת ההודעה על הכוונה לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ועד לקבלת הקביעה הסופית) לצרכנים; (3)  תיקון חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק ההוצאה לפועל) - באופן שקביעה על עוסק כמפר בנסיבות מחמירות תביא לכך - (א)   שלא ייפתחו תיקים חדשים וכן כי ייסגרו תיקים פעילים שבהם העוסק הוא הזוכה (למעט תיק שעניינו הוצאה לפועל של פסק דין שניתן בהליך שהתקיים בנוכחות שני הצדדים ולמעט תיק שהוחלט לגביו שאינו נוגע לפעילות העסקית שבגינה נקבע כי העוסק מפר בנסיבות מחמירות), החל ממועד הקביעה כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות; (ב)  שיעוכבו כספים והליכים לטובתו של זוכה, מרגע קבלת ההודעה ועד לקבלת החלטה סופית בעניינו. עוד נקבע בהחלטת הממשלה כי תיבחן האפשרות לתת לממונה סמכות חיפוש בחומר מחשב וזאת בשל העובדה כי כיום חלק גדול מההפרות כלפי צרכנים פגיעים נעשות על יסוד שימוש במאגרי מידע דיגיטליים. בהתאם להחלטת הממשלה גובשה הצעת חוק זאת. פרק א' - תיקון חוק הגנת הצרכן - כללי מוצע לערוך כמה תיקונים בחוק הגנת הצרכן. חוק הגנת הצרכן מסדיר את מישור היחסים שבין עוסק וצרכן, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק זה, וקובע הוראות שונות שנועדו להבטיח את צמצום הפערים הטבועים ביניהם, ובכלל זה קובע החוק, בין השאר, את האיסור להטעות את הצרכן או להפעיל עליו השפעה בלתי הוגנת וכן מטיל על העוסק חובות גילוי כלליות, חובות גילוי לסוגים מסוימים של עסקאות ועוד. איסורים וחובות אלה, כמו גם איסורים וחובות נוספים הקבועים בחוק הגנת הצרכן נועדו להבטיח כי הצרכן יתקשר בעסקה לאחר שקיבל מידע אמין ומלא על אודות ההתקשרות ובלי שהעוסק מנצל את פערי המידע והכוח העומדים לטובתו ביחסיו מול הצרכן. הוראות חוק הגנת הצרכן נאכפות על ידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן - הרשות) בהתאם לסמכויות הנתונות לה בחוק. הסמכות העיקרית המוקנית לממונה על הרשות להגנת הצרכן (להלן - הממונה) בחוק הגנת הצרכן, היא הסמכות להטיל על עוסק עיצום כספי בהתאם לסעיף 22ג לחוק האמור. עם זאת, שימוש בסמכויות הקיימות אינו נותן מענה להתמודדות עם התופעה של פגיעה כלכלית בצרכנים כפי שפורטה בחלק הכללי לדברי ההסבר, שכן במקביל לתשלום העיצום, יכול העוסק להמשיך בעסקיו, ובכלל זה להמשיך את הפגיעה הכלכלית בצרכנים. התיקון המבוקש בחוק הגנת הצרכן מרחיב למעשה את הסמכויות הנתונות לממונה ומאפשר לו לקבוע כי עוסק המפעיל שיטות שיווק אגרסיביות תוך הפרה של הוראות החוק באופן חוזר ונשנה בנסיבות מחמירות כפי שהן מפורטות בהצעת החוק, הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות. משמעויותיה של קביעה כאמור מוסדרת בתיקון של חוק נותן שירותי תשלום, הקובע בין השאר כי נותן שירותי תשלום יחויב להפסיק את הסליקה מרגע קביעת הממונה, וכן בתיקון חוק ההוצאה לפועל, המסמיך בין השאר את מנהל מערכת ההוצאה לפועל לסגור תיקים שבהם עוסק מפר בנסיבות מחמירות הוא הזוכה ולא לפתוח תיקים חדשים לטובתו. התיקון המוצע מתייחס גם לשלב הקודם לקביעת הממונה, החל מרגע מסירת ההודעה על כוונה של הממונה לקבוע כי העוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ולאורך שלב השימוע, וכן מתייחס למקרים שבהם עוסק מפר בנסיבות מחמירות עובר לנהל את הפעילות המפרה, או פעילות שדומה לה באמצעות עסק אחר, והכול כפי שיפורט להלן. סעיף 1 פסקה (1) מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק הגנת הצרכן ולהוסיף לסעיף ההגדרות, הגדרה לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן - חוק החברות), שכן בסעיף 22לו המוצע בסעיף 1 להצעת חוק זו יש התייחסות למונחים הלקוחים מחוק זה, ובהתאם - לתקן את הגדרת המונח "מספר זהות" באופן שיימחקו ממנו המילים "התשנ"ט-1999" המפנה לחוק החברות. פסקאות (2) ו–(3) - כללי כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר, החלטת הממשלה קבעה כי יש לפעול למיגור תופעת עוקץ הקשישים וניצולם של צרכנים אחרים בשלושה מישורים שונים אשר אחד מהם הוא באמצעות חיזוק האכיפה הפלילית. סעיף 1 להחלטת הממשלה קובע כי "משרד המשפטים יבחן עם הרשות מתן סמכות לממונה על הרשות (להלן: "הממונה") לחפש בחומר מחשב. לאור העובדה כי כיום חלק גדול מן ההפרות כלפי צרכנים פגיעים נעשות על יסוד שימוש במאגרי מידע דיגיטליים ובהם פרטי צרכנים והכל בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה". הוראות חוק הגנת הצרכן נאכפות על ידי הרשות בהתאם לסמכויות הנתונות לה באותו חוק, ובכלל זה הסמכויות בהתאם לפרק ו' לחוק הגנת הצרכן הקובע הוראות לעניין עונשין ותרופות. סמכויות החקירה הפלילית הנתונות כיום לרשות מהוות למעשה את "סל הסמכויות הבסיסי" שניתן לרשות חוקרת. סמכויות אלה מוסדרות בסעיף 22 לחוק הגנת הצרכן והן כוללות את הסמכות לחקור אדם הקשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה לגביה, את הסמכות לבקש מבית המשפט צו חיפוש וכן סמכות לתפוס חפץ כהגדרתו בסעיף 22(ב) לחוק הגנת הצרכן אשר קובע "בסעיף זה, "חפץ" - לרבות מסמך ולמעט מחשב וחומר מחשב כהגדרתם בחוק המחשבים". העדר סמכות חדירה לחומר מחשב פוגעת במקרים רבים בקידום החקירה הפלילית ומונעת מחוקרי הרשות לתפוס ראיות אשר נדרשות לביסוס ולהוכחת העבירה, וזאת בשל העובדה שרובם המוחלט של העוסקים שומרים את התיעוד וההתנהלות העסקית שלהם על גבי המחשב. חומר מחשב כולל בין השאר: - התכתבויות עם צרכנים, לרבות התכתבויות בדואר אלקטרוני - שרלוונטיות ביותר להוכחת היסודות העובדתיים ובפן הפלילי - את היסודות הנפשיים של העבירות הנחקרות (הטעיות, אי־ביטול עסקה); - חומרים מהמערכת הפנימית של בתי העסק, לרבות מערכות של ניהול לקוחות, מערכות של ניהול חשבונות, הזמנות וכן תיעוד כל פניית צרכן; - התכתבויות פנימיות של העוסק עצמו (לרבות הנחיות מפלילות), כגון הוראות והנחיות לעובדים במיילים פנימיים, צא'טים פנימיים, SMS, פרוטוקולים של ישיבות החברה, נתונים הדרושים בין השאר לשם הוכחת פגיעה מכוונת ושיטתית בצרכנים; - מידע כללי אודות מגוון נושאים רלוונטיים ובתוך כך: סרטי קופה (והפרטים הרשומים עליהם), מלאי דוחות מכירה, היקפי הפגיעה, וביצוע הטעיית צרכנים באינטרנט; - מאגרי מידע של הצרכנים הפוטנציאליים שאליהם העוסק פונה, תוך פילוח והכוונה לאוכלוסיות מסוימות – כגון פגיעה באוכלוסיות מוחלשות וקשישים, כפי שהרשות מתמודדת בתיקים של "עוקץ הקשישים" ועוקץ הפיננסי; - תיעוד של שיחות (הקלטות), שבמסגרתן התבצעה העסקה או נדרשו שירותים לאחר מכירה ובכלל זה ביטול עסקה; - מאגרי מידע שבהם פרטי צרכנים המסייעים לעוסק להגיע לקהל היעד המבוקש לפי מיקום גאוגרפי, דמוגרפי, משלח יד, גיל, מגדר וכיוצא באלה. קבלת סמכות של חדירה לחומר מחשב והפקת פלט הכרחית בימים אלה שבהם העולם העסקי התקדם להתנהלות טכנולוגית והתרחק מההתנהלות האנלוגית. הראיות האמורות קריטיות לשם מיצוי הדין בדרך של הליכים פליליים. לצד המעבר של עוסקים מהתנהלות אנלוגית לטכנולוגית, התקדמה גם זירת המסחר המקוונת שלה מאפיינים ייחודיים, ובכלל זה קלות ביצוע העסקה (רכישה מהירה "בלחיצת כפתור"), איסוף מידע על הצרכן וניטורו, שימוש בעיצוב ויזואלי כאמצעי להשפעה על הצרכן, רכיב ההפתעה מעצם פנייתו של העוסק ועוד. בעסקאות אלה פעמים רבות הצרכן אינו שומר את התיעוד ולעיתים התיעוד כלל לא נמסר לצרכן. בהתאם לאמור מוצע לתקן את חוק הגנת הצרכן באופן שבית המשפט יוסמך, לבקשת הממונה, לאפשר בצו חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור. כדי לשמור על איזון ראוי בין הקושי הראייתי להוכחת קיומה של עבירה ובין הפגיעה הצפויה בגורם שלגביו מתבקש הצו, מוצע כי סמכות זו תינתן לגבי העבירות החמורות ביותר הקבועות בחוק כפי שיפורט בהמשך בכפוף להכשרה ייעודית שתינתן לעניין זה. פסקה (2) מוצע להוסיף לחוק הגנת הצרכן את סעיף 20א1 שכותרתו הסמכת מפקחים לביצוע חדירה לחומר מחשב והפקת פלט. הסעיף המוצע קובע כי סמכות כאמור תינתן למי שעבר הכשרה נוספת על זו הקבועה בסעיף 20א לצורך חדירה לחומר מחשב והפקת פלט מחשב בהתאם לצו שניתן לפי סעיף 22(א1) המוצע. בדומה להכשרה הנדרשת בסעיף 20א, מוצע כי ההכשרה הנדרשת בסעיף זה תיקבע על ידי הממונה על הרשות בהסכמת השר לביטחון הפנים. פסקה (3) בסעיף קטן (א) מוצע להחליף את כותרת המשנה של סעיף 22 כך שבמקום "סמכות לחקור חשד לביצוע עבירה" יבוא "סמכויות הממונה, מפקח ובית משפט בעת קיומו של חשד לביצוע עבירה". בסעיף קטן (ב) מוצע להוסיף לסעיף 22 את סעיף קטן (א1) הקובע כי הממונה או המפקח רשאים לבקש מבית המשפט צו חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור בקיומן של הנסיבות האלה: - קיים חשד סביר כי עוסק עבר עבירה לפי סעיף 23א לחוק הגנת הצרכן או כי קיימת הסתברות גבוהה כי עוסק יעבור עבירה כאמור; - החדירה לחומר המחשב והפקת הפלט נדרשים לצורך איסוף מידע הנוגע לביצוע העבירה, לרבות לשם איתורו של חומר מחשב הקשור לעבירה. על בקשה כאמור יחולו הוראות סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, המחייב כי פעולת החדירה והפקת הפלט ייעשו על ידי בעל תפקיד מיומן, ולעניין חוק הגנת הצרכן - על ידי מפקח שהוסמך כאמור בסעיף 20א1 המוצע לחוק הגנת הצרכן. מוצע לקבוע כי הסמכות תינתן לגבי עבירה שיש חשד סביר שנעברה לפי סעיף 23א. מדובר בעבירות החמורות ביותר בחוק שהעונש עליהן עומד על 3 שנות מאסר או קנס בשיעור של פי 20 מהקבוע בסעיף 62(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. העבירות מתייחסות לביצוע הטעיה בניגוד לסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן ולביצוע השפעה לא הוגנת בניגוד לסעיף 3(ב) לחוק הגנת הצרכן, המהווים סעיפי ליבה המסדירים הגנות משמעותיות. בסעיף קטן (ג) מוצע לתקן את ההגדרה של המונח "חפץ" הקבועה בסעיף 22(ב) לחוק כך שהמילים "ולמעט מחשב וחומר מחשב כהגדרתם בחוק המחשבים"- יימחקו. כך שההגדרה המתוקנת תכלול בתוכה גם מחשב וגם חומר מחשב. פסקה (4) מוצע להוסיף לחוק הגנת הצרכן את פרק ה'2 המוצע שכותרתו: קביעה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות. ההוראות המוצעות בפרק המוצע עוסקות בסמכות ייחודית של הממונה לקבוע כי עוסק הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות. תוצאות הקביעה אינן מוסדרות בחוק הגנת הצרכן אלא בחוק שירותי תשלום ובחוק ההוצאה לפועל, כפי שיבואר בהמשך דברי ההסבר. לסעיף 22כז המוצע מוצע לקבוע בתחילת פרק ה'2 המוצע סעיף להגדרות שבהן נעשה שימוש לאורך הפרק לשם הקלה על קריאת ההוראות. ההגדרות המוצעות ל"גוף פיננסי מפוקח", "שירותי תשלום" ו"שירותי תשלום למוטב" לקוחות מחוק שירותי תשלום המתוקן בסעיף 2 להצעת חוק זו. ההגדרות המוצעות ל"חוק ההוצאה לפועל" ו"מנהל מערכת ההוצאה לפועל" לקוחות מחוק ההוצאה לפועל המתוקן בסעיף 3 להצעת חוק זו. הגדרת המונח "הפרה" מתייחסת להפרות מסוימות שרק בשלן יוכל הממונה לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מיוחדות, וזאת בכפוף לכך שההפרות בוצעו בנסיבות מחמירות. הגדרת "הפרה בנסיבות מחמירות" לעניין פרק זה, היא הפרה שנעשית תוך שימוש בדפוס פעולה חוזר ונשנה, בין במעשה ובין במחדל, שהיא אחת מאלה: (1)  ההפרה בוצעה כלפי צרכן בעל מאפיינים מיוחדים. לעניין זה קובע הסעיף כי צרכן בעל מאפיינים מיוחדים הוא אחד מאלה: - אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק ועולה חדש - כהגדרתם בסעיף 14ג1(א); - קטין; - חסר ישע - כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין; - אדם שאינו יודע את השפה שבה נקשרת העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה; (2)  ההפרה בוצעה תוך איום או נקיטת אמצעי הפחדה כלפי הצרכן או כלפי בני משפחתו; (3)  ההפרה גרמה לנזק משמעותי למספר רב של צרכנים. לעניין זה, היותו של נזק משמעותי ייקבע בהתאם לנסיבות העניין ובכלל זה ייתכן כי נזק יוכר כמשמעותי בשים לב לגובה הנזק לכל צרכן בנפרד ובשים לב למספר הצרכנים שניזוקו. לסעיף 22כח המוצע מוצע להסמיך את הממונה לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות. הקביעה תחייב את נותני שירותי תשלום להפסיק לבצע פעולות תשלום בעבור העוסק ולהשיב לצרכנים את הכספים שנגבו מהם ממועד מסירת ההודעה על כוונת הממונה לקבוע כי העוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ועד ליום מסירת ההודעה על החלטתו הסופית של הממונה. נוסף על כך, הקביעה תחייב את מנהל מערכת ההוצאה לפועל לבצע פעולות לשם סגירת תיקי הוצאה לפועל שבהם העוסק הוא הזוכה, למעט בהתקיים נסיבות המפורטות בהצעה. סמכות הממונה לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות נתונה לגבי הפרות מסוימות כמפורט בהגדרת "הפרה" המוצעת ובכפוף לכך שבוצעו בנסיבות מחמירות כפי שפורטו בהגדרה "הפרה בנסיבות מחמירות" המוצעת בלבד, וזאת כדי ליצור את האיזונים הראויים בין פגיעה חמורה בצרכנים ובין פעילות תקינה של העוסקים. לסעיף 22כט המוצע לסעיף קטן (א) המוצע מוצע להסמיך את הממונה למסור לעוסק הודעה על כוונתו לקבוע כי הוא ביצע הפרה בנסיבות מחמירות (להלן - הודעת כוונה). סמכות זו נתונה לממונה כאשר היה לממונה יסוד סביר להניח כי העוסק ביצע הפרה בנסיבות מחמירות כהגדרתה בסעיף 22כז המוצע. לסעיף קטן (ב) המוצע מוצע לקבוע מהו המידע שעל הממונה לפרט בהודעה על כוונתו לקבוע כי העוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות, ובכלל זה מוצע לקבוע כי בין השאר הממונה יפרט בהודעה מהו המעשה או המחדל המהווה את ההפרה ומהן אותן נסיבות מחמירות שבגינן נמסרת לעוסק הודעת הכוונה. נוסף על אלה מוצע כי הודעת הכוונה תכלול הסבר לעוסק באשר להגבלות שיחולו עליו מרגע מסירת הודעת הכוונה ועד להחלטה שייתן הממונה בעניינו, בין לפי סעיף 22לב ובין לפי סעיף 22לג, שהעיקרית בהן היא כי נותן שירותי תשלום לא יעביר לו את הכספים הנגבים לטובתו, אשר ימשיכו להיגבות מהצרכנים ויישמרו אצל נותן שירותי התשלום עד לקבלת החלטה סופית בעניינו כאמור. כמו כן מוצע לקבוע כי הודעת הכוונה תכלול התייחסות לזכותו של העוסק לטעון את טענותיו בכתב בהתאם לסעיף 22ל. לסעיף קטן (ג) המוצע מוצע לקבוע כי העתק מהודעת הכוונה יימסר לנותן שירותי תשלום למוטב שהוא גוף פיננסי מפוקח כדי שיוכל לפעול בהתאם לחובות המוטלות עליו בחוק שירותי תשלום. העתק מהודעת הכוונה יימסר לכל נותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח במטרה למנוע מהעוסק להעביר את הסליקה המבוצעת לטובתו מנותן שירותי תשלום אחד לאחר ובכך לסכל את השהיית העברת הכספים שנסלקים לטובתו. המטרה היא למנוע מאותו עוסק לקבל שירותי סליקה מכל נותן שירותי תשלום למוטב ולא רק מאותו נותן שירותי תשלום שביצע בעבורו את הסליקה ערב קבלת הודעת הכוונה. עוד מוצע בסעיף זה להפנות להוראות סעיף 18א(א) לחוק שירותי תשלום המוצע בסעיף 2 להצעת חוק זו, כך שמרגע קבלת הודעת הכוונה הכספים שייגבו על ידי נותן שירותי התשלום לטובת העוסק יישמרו אצלו, ולא יועברו לו עד לקבלת החלטת הממונה בעניינו לפי סעיף 22לא המוצע. קביעה זו נועדה להגן על הכספים של הצרכנים במצבים שבהם ידוע כי נגד העוסק עומדת הודעת כוונה שטרם הוכרע בה. מטרת הסעיף היא לאפשר השבה של כספים לצרכנים אם בסופו של דבר יוחלט בהתאם לסעיף 22לב המוצע לקבוע כי העוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות, ובכך למזער את הנזק שנגרם לצרכנים מאותה הפרה. הגבלה זו מביאה לאיזון בין הצורך להגן על הצרכן מפני ביצוע הפרה בנסיבות מחמירות ובין העובדה כי עניינו של העוסק טרם הוכרע וייתכן שלאחר זכות הטיעון העומדת לו החלטת הממונה תהיה שלא לקבוע כי הוא ביצע הפרה בנסיבות מחמירות. כמו כן מוצע כי הודעת הכוונה תימסר גם למנהל מערכת הוצאה לפועל, כדי שהוא יעכב את הליכי הגבייה והעברת הכספים בתיקים שבהם העוסק הוא הזוכה, בין שמדובר בתיקים פעילים ובין שמדובר בתיקים העתידים להיפתח לאחר קבלת הודעת הכוונה. לסעיף 22ל המוצע לסעיף קטן (א) המוצע מוצע להסדיר את זכות הטיעון של העוסק שלגביו קיימת הודעת כוונה. הסעיף קובע את זכותו של העוסק להגיש את טענותיו בכתב בתוך 14 ימים מיום מסירת הודעת הכוונה בעניינו. לסעיף קטן (ב) המוצע מוצע להסמיך את הממונה להאריך את התקופה הקבועה בסעיף, לבקשתו של העוסק, שהוגשה במהלך 14 הימים הקבועים בסעיף קטן (א) המוצע, בתקופה נוספת שלא תעלה על 7 ימים. פרקי הזמן הקצרים המוצעים בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) המוצעים מבטיחים הכרעה מהירה בעניינו של העוסק, אשר מביאה להפסקת הפעילות המהווה פגיעה כלכלית בצרכנים וכן מאפשרת השבת הכספים לצרכנים בסמוך לקבלת ההחלטה בעניינו של העוסק. כמו כן היא מבטיחה מנגנון יעיל שלא יוחזקו בו כספים לתקופות ארוכות. לצד זה היא מבטיחה שמקום שבו יוחלט שלא לקבוע כי העוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות, העוסק יוכל לחזור לפעילותו בפרק זמן קצר ובלי שייגרם לו נזק. לסעיף 22לא המוצע לסעיף קטן (א) המוצע מוצע לקבוע כי החלטת הממונה בעניינו של העוסק תתקבל לאחר שקילת הטיעונים שהעלה העוסק, אם העוסק בחר לעשות כן. החובה כאמור נועדה להבטיח כי החלטת הממונה תיעשה תוך הבטחת זכות הטיעון של העוסק והגעה לכלל מסקנה בעניינו בנפש חפצה. לסעיף קטן (ב) המוצע מוצע לקבוע כי החלטת הממונה כאמור בסעיף  קטן (א) המוצע תינתן בתוך 14 ימים מתום תקופת השימוע או מהיום שבו התקבלו טענות העוסק בהתאם לסעיף 22ל. ההוראה נועדה לקצר את פרק הזמן שבו תתקבל החלטה בעניינו של העוסק כדי למזער את הפגיעה בו מקום בו יוחלט שלא לקבוע שהוא מפר בנסיבות מחמירות, וכן נועדה לקצר את פרק הזמן שבו יושבו לצרכנים הכספים שנגבו מהם במקרה שבו יוחלט לקבוע כי העוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות. בדומה לאפשרות להאריך את תקופת השימוע ב־7 ימים, מוצע לקבוע גם כאן סמכות להאריך את התקופה העומדת לממונה לצורך קבלת החלטה בעניינו של העוסק, בכפוף לקיומם של טעמים מיוחדים. לסעיף קטן(ג) המוצע מוצע להסמיך את הממונה לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות, אם העוסק לא מימש את זכות הטיעון שלו. לסעיף 22לב המוצע לסעיף קטן (א) המוצע מוצע לקבוע כי אם החליט הממונה, לאחר מתן זכות שימוע כאמור בסעיף 22ל המוצע, לקבוע כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות - תימסר לעוסק הודעה מנומקת על כך (להלן - הודעת הקביעה). לסעיף קטן (ב)(1) המוצע מוצע לקבוע כי העתק הודעת הקביעה יימסר גם לנותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח. הודעת הקביעה תימסר לכלל נותני שירותי התשלום כאמור, ולא רק לנותן שירותי התשלום שמספק את שירותי התשלום לעוסק בפועל. לעניין זה מוצע להפנות לסעיף 18א(ג) המוצע לחוק שירותי תשלום בסעיף 2 להצעת החוק, אשר מחייב את הפסקת ביצוע פעולת התשלום לטובת מוטב שנמסרה לגביו הודעת קביעה ואוסר על נותן שירותי תשלום למוטב להתקשר עם עוסק כאמור לתקופה של שנתיים מיום מסירת הודעת הקביעה. הוראה זו נועדה למנוע מעבר של עוסק מפר בנסיבות מחמירות מנותן שירותי תשלום אחד לאחר, ובכך למנוע ממנו להמשיך לפעול במתכונת שבשלה נקבע כי הוא מפר בנסיבות מחמירות. עוד קובע סעיף 18א(ג) האמור כי עם מסירת הודעת הקביעה כאמור, על נותן שירותי תשלום למשלם להשיב למשלם את הכספים שטרם הועברו למוטב, ממועד מסירת הודעת הכוונה. לסעיף קטן (ב)(2) המוצע מוצע לקבוע כי העתק מהודעת הקביעה ימסר גם למנהל מערכת ההוצאה לפועל לשם החלתו של סעיף קטן (ד) של סעיף  78ב לחוק ההוצאה לפועל המוצע בסעיף 3 להצעת חוק זו. סעיף 78ב(ד) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי עם מסירת ההודעה לא ייפתחו תיקי הוצאה לפועל חדשים שבהם העוסק המפר הוא הזוכה, והליכי גבייה והעברת כספים בתיקים קיימים שבהם העוסק המפר הוא הזוכה ימשיכו להיות מעוכבים עד לסגירתם. זאת בכפוף לאמור בסעיף קטן (ה) של סעיף 78ב האמור המסדיר את זכות הטיעון של עוסק ובכפוף לסעיף קטן (ו) של סעיף 78ב האמור הקובע חריג למצב שבו תיק ההוצאה לפועל נפתח בהתאם לפסק דין שניתן במעמד שני הצדדים להליך ובכפוף להמצאת האסמכתאות הרלוונטיות. לסעיף 22לג המוצע לסעיף קטן (א) המוצע מוצע לקבוע כי אם החליט הממונה שלא לקבוע כי העוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות (להלן - הודעת אי–קביעה), יודיע על כך לעוסק. לסעיף קטן (ב)(1) המוצע מוצע לקבוע כי העתק הודעת אי–קביעה יימסר גם לנותן שירותי התשלום למוטב שהוא גוף פיננסי מפוקח, כדי שיפעל בהתאם לסעיף 18א(ד) לחוק שירותי תשלום המוצע בסעיף 2 להצעת החוק באופן שהכספים שנסלקו בעבורו בתקופת השימוע וטרם הועברו לידיו - יועברו לו עם קבלת ההודעה כאמור. לסעיף קטן (ב)(2) המוצע מוצע כי הודעת אי־הקביעה תועבר גם לידיעת מנהל מערכת ההוצאה לפועל כדי שיפעל בהתאם להוראות סעיף 78ב(ז) לחוק ההוצאה לפועל המוצע בסעיף 3 להצעת חוק זו, באופן שעיכוב הליכי הגבייה ועיכובי הכספים שעליהם הורה המנהל עם קבלת הודעת הכוונה בתיקים שבהם העוסק המפר הוא הזוכה - יבוטלו. לסעיף 22לד המוצע לסעיף קטן (א) המוצע מוצע לקבוע כי על קביעת הממונה תהיה אפשרות לערער לבית המשפט בהתאם לסעיף 22כ(א) לחוק הגנת הצרכן, בתוך 30 ימים מיום מסירת קביעת הממונה לעוסק לפי סעיף 22לב המוצע. לסעיף קטן (ב) המוצע מוצע לקבוע כי הגשת הערעור לא תשהה את קביעת הממונה והשלכותיה, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת. המשמעות היא כי מרגע מסירת הודעת הקביעה לנותן שירותי התשלום ולמנהל מערכת ההוצאה לפועל בהתאם לסעיף 22לב המוצע, יופסקו שירותי התשלום הניתנים לעוסק, הכספים שנגבו לטובתו בתקופת השימוע יושבו לצרכנים, וכן ייסגרו תיקי הוצאה לפועל קיימים ולא ייפתחו תיקים חדשים שבהם הוא הזוכה; כל זאת על אף הגשת הערעור. לסעיף 22לה לסעיף קטן (א) המוצע מוצע כי הודעת הקביעה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות לצורך הבטחת השקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו של הממונה, שבידיו מצוי כלי רב־עוצמה, וכן כדי להבטיח כי השימוש בקביעת הממונה ייעשה באופן שוויוני וענייני. נוסף על כך, הפרסום יכול לאפשר לצרכנים להיזהר מביצוע עסקאות עם אותו עוסק באמצעי תשלום אחרים. לסעיף קטן (ב) המוצע מוצע כי על פרסום הודעת הקביעה יחול סעיף 22כא לחוק הגנת הצרכן, הקובע חובה לפרסם פרטים על אודות הטלת עיצום כספי שהטיל הממונה. מוצע כי סעיף 22כא האמור יחול בשינויים המחויבים, שכן חלק מהפרטים שלגביהם קיימת חובת גילוי לעניין עיצום כספי אינם רלוונטיים לגבי הודעת הקביעה ובכלל זה סכום העיצום, הפחתת סכום העיצום וכיוצא באלה. לסעיף 22לו המוצע - כללי בסעיף זה מוצע להסמיך את הממונה לקבוע כי  גם עוסק שהוא בעל זיקה לעוסק שניתנה לגביו הודעת קביעה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות בהתקיים אחת משתי החלופות האלה - האחת - אם עיקר פעילותו העסקית של העוסק המפר בנסיבות מחמירות, הועברה לעוסק בעל זיקה אליו; השנייה - אם אופן הפעילות העסקית של העוסק בעל הזיקה דומה לאופן הפעילות העסקית של העוסק המפר בנסיבות מחמירות. הסמכות המוצעת נועדה למנוע מצב דברים שבו עוסק מפר בנסיבות מחמירות ממשיך את פעילותו בזהות עסקית אחרת, לדוגמה חברה שנקבע לגביה כי היא עוסק מפר בנסיבות מחמירות שהיא או בעליה מקימים חברה חדשה הפועלת באופן דומה לחברה שניתנה לגביה הודעת הקביעה. כמו כן הסמכות המוצעת נועדה לאפשר את הפסקת הפעילות שהועברה מעוסק מפר בנסיבות מחמירות לעוסק אחר בתוך זמן קצר. הסעיף המוצע קובע סמכויות שמטרתן לאפשר לרשות להתמודד עם מציאות המוכרת לה, שבה עוסקים המבצעים הפרה בנסיבות מחמירות לובשים זהויות חדשות ועושים שימוש בכל אמצעי אפשרי כדי להמשיך את פעילותם ולהשיא רווחים ובכך פוגעים מהותית בצרכנים. לסעיף קטן (א) המוצע מוצע לקבוע הגדרות לעניין סעיף זה, ובכלל זה מוצע לקבוע כי "בעל זיקה" הוא אחד מאלה: (1)  תאגיד בשליטת עוסק מפר בנסיבות מחמירות - בין שהעוסק המפר הוא תאגיד ובין שאינו תאגיד. בעל זיקה לעניין זה יכול להיות תאגיד שנשלט על ידי תאגיד אחר שלגביו נקבע כי הוא עוסק מפר ויכול להיות תאגיד שנשלט על ידי מי שאינו תאגיד ונקבע לגביו שהוא עוסק מפר, לדוגמה תאגיד שנשלט על ידי עוסק מורשה שנקבע לגביו שהוא מפר; (2)  בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות; (3)  תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל השליטה בתאגיד שנקבע לגביו כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות (להלן - תאגיד מפר). משמעות הדבר היא שאם שני תאגידים נשלטים על ידי אותו גורם ואחד מהם הוא תאגיד מפר אז התאגיד האחר יהיה בעל זיקה; (4)  תאגיד שהרכב בעלי המניות או השותפים בו דומה במהותו להרכב בעלי המניות או השותפים של התאגיד המפר. פסקה זו נקבעה כדי לתפוס מקרים שבהם תחת התאגיד המפר קם תאגיד אחר דומה בהרכב המחזיקים בו אך שונה בשמו, זאת במיוחד כאשר מי שמכוון את פעילות התאגיד אינו מחזיק באמצעי שליטה או אינו מחזיק ברוב אמצעי השליטה ולכן קשה לזהותו; (5)  מי שאחראי בתאגיד המפר לתשלום שכר העבודה. הסיבה שמדובר ב"בעל זיקה" היא שלעיתים הגורם שביכולתו לכוון את פעילות התאגיד אינו מזוהה בתיק רשם החברות כנושא משרה או בעל שליטה בו. לפיכך, ולצורך זיהוי של האדם או הגורם שביכולתו לכוון את פעילותו של התאגיד, מוצע כי גם מי שמשלם את שכר העבודה יוגדר כבעל זיקה לתאגיד המפר; (6)  מי שמכהן או כיהן כנושא משרה בתאגיד שנקבע לגביו כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות. לעניין זה, נושא משרה הוא כהגדרתו בחוק החברות בשינויים המחויבים, קרי מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בתאגיד אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי. קריאת ההגדרה בשינויים המחויבים מאפשרת ביצוע התאמות בין האורגנים ובעלי התפקיד המפורטים בחוק החברות לבין בעלי התפקידים בתאגידים אחרים שאינם חברה. כך לדוגמה בעמותה במקום חבר דירקטוריון יראו בחבר בוועד המנהל כבעל הזיקה; (7)  מי שהוא קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות או של בעל השליטה בו, או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של עוסק מפר בנסיבות מחמירות; או תאגיד שהוא בשליטת קרוב של בעל שליטה בתאגיד שהוא עוסק מפר, לדוגמה: - עוסק שאינו תאגיד, שהוא קרוב משפחה של עוסק מפר בנסיבות מחמירות שאינו תאגיד. כך לדוגמה אם נקבע כי אדם המנהל עסק קטן כעוסק מורשה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות ואחיו מפעיל עסק קטן אחר, יראו באחיו כבעל זיקה; - בעל שליטה בעוסק שהוא תאגיד, שהוא קרוב משפחה של עוסק מפר בנסיבות מחמירות שאינו תאגיד. כך לדוגמה אם נקבע לגבי אדם המנהל חנות בגדים כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, יראו באחיו שהוא בעל שליטה בחברה פלונית כבעל זיקה; - בעל שליטה בעוסק שהוא תאגיד, שהוא קרוב משפחה של בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות שהוא תאגיד. כך לדוגמה אם נקבע כי חברה בע"מ היא מפרה בנסיבות מחמירות ואחיו של בעליה מנהל חברה, יראו בחברה של אחיו כבעלת זיקה. - עוסק שאינו תאגיד, שהוא קרוב משפחה של בעל שליטה בעוסק מפר בנסיבות מחמירות שהוא תאגיד. כך לדוגמה אדם המנהל עסק קטן ולאחיו שליטה בתאגיד שנקבע כי הוא מפר בנסיבות מחמירות, יראו באדם המנהל עסק קטן כבעל זיקה. לעניין זה, "שליטה" - היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד; הגדרה זו קבועה בחוק ניירות ערך שאליו מפנה חוק החברות. לעניין פסקה זו, "קרוב" מוגדר כהגדרתו בחוק החברות, קרי: בן זוג, אח או אחות, הורה, הורי הורה, צאצא, וכן צאצא, אח, אחות, או הורה של בן הזוג או בן זוגו של אחד מהם. לסעיף קטן (ב) המוצע מוצע כי הממונה יוסמך לקבוע כי עוסק שהוא בעל זיקה הוא מפר בנסיבות מחמירות אם התקיים לגביו אחד מאלה: (1)  העוסק המפר בנסיבות מחמירות העביר לו את עיקר פעילותו העסקית. העברה של הפעילות העסקית תיבחן לפי סוג הפעילות ומהותה העסקית. הבחינה תיעשה לפי נסיבות העניין ובין השאר יכולה להביא בחשבון את התשתית שבאמצעותה מבוצעת הפעילות. כך לדוגמה עוסק בעל זיקה המבצע עסקאות דומות באמצעות אותה מערכת מחשוב שבה ביצע העוסק המפר בנסיבות מחמירות את עסקאותיו ובאמצעות מערכת הסכמית דומה, ייחשב לעניין זה כעוסק שהועברה לו עיקר פעילותו העסקית של העוסק המפר בנסיבות מחמירות; (2)  אופן פעילותו העסקית של העוסק בעל הזיקה דומה במהותו לאופן פעילותו של העוסק המפר בנסיבות מחמירות. אופן פעילות דומה במהותו, משמעו, שהדרך, הסגנון או הפרקטיקה שמפעיל העוסק בעל הזיקה באופן השיווק והמכירה שהוא מבצע, דומים במהותם לדרך, לסגנון או לפרקטיקה שבהם בוצעו השיווק והמכירה אצל העוסק המפר בנסיבות מחמירות. כך למשל במקרה שעוסק בעל זיקה מבצע הטעיה לעניין זהותו באמצעות התחזות לגורם אחר או באמצעות יצירת מצג שהוא גורם אחר, או לחלופין שהוא מציג עצמו כמי שפונה בשם גורם מוכר בעל אמינות או כמי שעובד בעבור המדינה - אם העוסק המפר בנסיבות מחמירות פעל באותה הדרך או באופן דומה לה, הוא יכול להיכנס בגדרו של תנאי זה. לסעיף קטן (ג) המוצע מוצע לקבוע כי אם יש לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הוא בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות ומתקיים לגביו אחד התנאים המפורטים בסעיף קטן (ב) המוצע ויש בכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, ימסור לעוסק הודעה על כך. לסעיף קטן (ד) המוצע מוצע לקבוע כי בהודעת הכוונה יציין הממונה את הנסיבות שבשלן בכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר, ובכלל זה עליו לפרט מהי הזיקה שלו לעוסק המפר בנסיבות מחמירות ואיזה תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב) המוצע מתקיים לגביו. נוסף על כך, על הממונה לציין מהן ההגבלות שיחולו על העוסק לפי סעיף 18א לחוק שירותי תשלום המוצע ולפי סעיף 78ב לחוק ההוצעה לפועל המוצע בשל משלוח הודעת הכוונה ובשל הקביעה על היותו עוסק מפר בנסיבות מחמירות, וכן על הממונה לציין בהודעת הכוונה כי זכותו של העוסק לטעון את טענותיו בהתאם לסעיף 22ל המוצע. הממונה רשאי לציין פרטים נוספים בהודעת הכוונה אם יסבור שיש בהם צורך. לסעיף קטן (ה) המוצע מוצע להחיל את סעיפים 22כט(ג) עד 22לה המוצעים על עוסק שלגביו ניתנה הודעת כוונה כאמור בסעיף קטן (ב) המוצע. הסעיפים קובעים למי תועבר הודעת הכוונה לשם הפעלת ההגבלות בהתאם לחוק שירותי תשלום ולחוק ההוצאה לפועל, הוראות לעניין זכות הטיעון, הוראות לעניין החלטת הממונה - בין שהחליט לקבוע שהעוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות ובין שהחליט לקבוע שאינו מפר בנסיבות מחמירות, וכן הם קובעים הוראות לעניין הערעור על קביעת הממונה ולעניין פרסום קביעתו באתר האינטרנט של הרשות. לסעיף 22לז מוצע לקבוע כי בהתאם לסעיף 22כה לחוק המאפשר לממונה לאצול את סמכויותיו לעניין האכיפה המינהלית לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים, יהיה הממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי פרק זה לסגנו או לעובד הרשות האחראי לנושא העיצומים הכספיים. עוד מוצע לקבוע כי הודעה על אצילת סמכויות לפי פרק זה תפורסם ברשומות. פרק ב' תיקון חוק שירותי תשלום - כללי חוק שירותי תשלום החליף את חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, ויצר הסדרה חדשה ורחבה לשירותי תשלום שונים. החוק מסדיר היבטים חוזיים וצרכניים שבין נותן שירותי התשלום לבין הלקוח המשלם, ובין נותן שירותי תשלום לבין בית העסק המוטב. חוק שירותי תשלום קובע הוראות צרכניות רבות ומפורטות במטרה להגן על המשלם וכדי להעניק לצרכנים הגנה מלאה שתבטיח הגינות ותגביר את אמון הציבור באותם אמצעי תשלום מתקדמים. חוק שירותי תשלום עוסק בעיקרו בשירותי התשלום הניתנים ללקוח, במנותק מעסקת היסוד והיחסים החוזיים שבין המשלם למוטב, למעט סעיפים מיוחדים הנוגעים לעסקת היסוד וקיימים כבר היום בחוק האמור - סעיפים 17 ו־18. סעיפים אלה עוסקים בזכות של הלקוח לבטל את פעולת התשלום המובטחת, לגבי הוראת תשלום שכבר ניתנה, בנסיבות מיוחדות שבהן יש פגם כלשהו בעסקת היסוד - כישלון תמורה או חשש מפני כישלון תמורה בשל הליך חדלות פירעון. סעיפים אלה מסדירים את ההליך שבמסגרתו נותן שירותי תשלום חייב להפסיק לבצע את פעולת התשלום המובטחת, וזאת במטרה לשמור על זכויותיו של הלקוח המשלם. התיקון המוצע מבקש לקבוע נסיבות נוספות שבהן נותן שירותי התשלום יהיה מחויב להפסיק לבצע פעולת תשלום לגבי הוראת תשלום שכבר ניתנה. בתיקון מוצע לקבוע כי נותן שירותי תשלום יפסיק לבצע פעולות תשלום לטובת המוטב, אם הממונה הודיע לנותן שירותי התשלום על כוונתו לקבוע כי המוטב עוסק מפר בנסיבות מחמירות ויחזיק בכספים אלה בנאמנות עד להחלטה סופית של הממונה. עוד מוצע לקבוע כי אם הודיע הממונה לנותן שירותי תשלום על קביעתו כי המוטב אכן עוסק מפר בנסיבות מחמירות, נותן שירותי התשלום יפסיק לבצע פעולות תשלום לטובת המוטב וישיב למשלמים את הכספים שהוחזקו כאמור בנאמנות. הודעת הממונה תינתן כאשר עוסק פעל מול לקוחותיו בדרך של הטעיה או הפעלת השפעה בלתי הוגנת או בהפרה של הוראות שונות של חוק הגנת הצרכן בנסיבות מחמירות, כפי שמפורט בתיקון המוצע לחוק הגנת הצרכן, בסעיף 1 להצעת החוק. ההנחה היא כי בנסיבות המיוחדות שבהן הוכרז על ספק מפר בנסיבות מחמירות שכאמור פעל בעסקאות במרמה באופן שיטתי תוך ניצול חולשתם של אוכלוסיות מוחלשות, יש צורך להבטיח את זכויותיהם של הלקוחות המשלמים, כדי שלא יעמדו לפני שוקת שבורה בבואם לבקש את כספם בחזרה. תיקון זה הוא תיקון משלים לתיקון המוצע בחוק הגנת הצרכן, המקנה לממונה את הסמכויות הנדרשות לצורך הפעלת המנגנון המוצע בחוק שירותי תשלום. התיקון המוצע נועד לאפשר שימוש בכלים הקיימים בתחום שירותי התשלום, שהם כלים שמאפשרים לעצור את הנזק שנגרם ללקוח בזמן אמת, כדי לעצור את המשך החיובים העתידיים של הלקוח, לצד הכלים המשפטיים הנוספים הקיימים ללקוח כמו פנייה לערכאות. יצוין כי בימים אלה נבחנים שני תיקונים משלימים נוספים בעניין זה לחוק שירותי תשלום. תיקון אחד נוגע לאפשרות של משלם להפסיק תשלום בשל עסקה שנעשתה במרמה לטענתו, בהתקיים נסיבות ותנאים מסוימים ובלא צורך בקביעה של הממונה. תיקון נוסף נוגע לשימוש לרעה ברכיב החיוני של המשלם במסגרת הונאה. סעיף 2 פסקאות (1) ו–(3) מוצע, לשם הנוחיות, להגדיר בחוק שירותי תשלום את ה"ממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן", כמי שמוגדר ממונה לפי חוק הגנת הצרכן, וזאת בשל השימוש החוזר בו בחוק שירותי תשלום, בעקבות הוספתן של הוראות חוק המוצעות בהצעת חוק זו. בהתאם מוצע למחוק מסעיפים 18(ג) ו־41(1) לחוק שירותי תשלום את המילים "כמשמעותו בחוק הגנת הצרכן", שכן בשל הוספת ההגדרה המוצעת כאמור, אין במילים אלה עוד צורך. פסקה (3) לסעיף 18א המוצע מוצע להוסיף לסימן ב' לפרק ד' בחוק שירותי תשלום גם את סעיף 18א המוצע, העוסק בחובה של נותן שירותי תשלום להפסיק לבצע פעולת תשלום במקרה שהממונה הודיע על כוונתו לקבוע כי מוטב הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות או במקרה שבו הממונה הודיע על קביעתו כי מוטב הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, כאשר אופן הפסקת ביצוע פעולת התשלום משתנה בהתאם לסוג ההודעה. יובהר כי סעיף זה חל לגבי כל פעולת תשלום, ובכלל זה פעולת תשלום מובטחת, והוא אינו בא לגרוע מהחובות המוטלות על נותן שירותי תשלום לפי סעיפים 17 ו–18 לחוק שירותי תשלום. לסעיף קטן (א) המוצע מוצע להגדיר מונחים הנוגעים לסמכות הממונה לקבוע לגבי עוסק כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות (לרבות הודעות הנוגעות לכוונתו לקבוע כאמור או על החלטתו שלא לקבוע כי העוסק הוא ספק מפר כאמור) והכול בהתאם לתיקון המשלים המוצע בחוק הגנת הצרכן בסעיף 1 להצעת חוק זו. כמו כן, מוצע להגדיר מהו חשבון תשלום עסקי, שכן החובות לעניין הפסקת ביצוע פעולות תשלום ואיסור ההתקשרות לגבי נותן שירותי תשלום שהוא מנהל חשבון תשלום, חלות רק לגבי חשבון תשלום עסקי, ולא לגבי חשבונו הפרטי של העוסק המורשה. עוד מוצע להגדיר לעניין סעיף זה ש"נותן שירותי תשלום" הוא נותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח. צמצום זה נדרש שכן החובות המוטלות על נותן שירותי תשלום מתגבשות בהתאם להודעות המתקבלות אצלו מהממונה. הממונה יכול להודיע הודעות כאמור רק לנותני שירותי תשלום מפוקחים אשר יש לו ידיעה על קיומם ויש ברשותו פרטי ההתקשרות שלהם. לסעיף קטן (ב) המוצע מוצע לקבוע כי אם הודיע הממונה לנותן שירותי תשלום למוטב כי בכוונתו לקבוע כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, קרי הוא מסר לו הודעת כוונה, יפסיק נותן שירותי התשלום למוטב להעביר את הכספים האמורים להיות משולמים למוטב במסגרת פעולת תשלום, החל ממועד קבלת הודעת הכוונה מהממונה. הוראה זו תחול גם לגבי הוראות תשלום שניתנו לפני הודעת הממונה, כל עוד הכספים האמורים להיות משולמים מכוח אותה הוראת תשלום לא הועברו. במצב זה, המשלם ימשיך להיות מחויב על ידי נותן שירותי התשלום שלו והכספים יועברו לנותן שירותי התשלום למוטב, אך נותן שירותי התשלום למוטב יחזיק את הכספים אצלו בנאמנות לטובת המשלם והמוטב ולא יעבירם למוטב, וזאת עד לקבלת העתק מההחלטתו הסופית של הממונה (כי הוא החליט לקבוע שהוא עוסק מפר נסיבות מחמירות או כי הוא החליט שלא לקבוע כאמור). סעד זה מאזן בין הצורך לשמור על כספי המשלם והיכולת העתידית שלו לקבלם בחזרה במקרה שהממונה יקבע כי המוטב הוא אכן עוסק מפר בנסיבות מחמירות, לבין העובדה כי הודעת כוונה ניתנת על בסיס ראיות מינהליות, ברף הוכחה של סבירות ("יסוד סביר להניח") ולפני שלמוטב הייתה הזדמנות להשמיע את טענותיו באופן רשמי. יובהר כי אם נותן שירותי התשלום למוטב מנהל את חשבון התשלום של המוטב, אין הכוונה כי הוא ימנע מהמוטב לעשות שימוש בכספיו המוחזקים בחשבון התשלום שלו. החובה על נותן שירותי התשלום למוטב להפסיק להעביר את הכספים המיועדים למוטב חלה לגבי כספים שטרם התקבלו בחשבון המוטב. עוד יובהר כי הצורך לכתוב במפורש כי החזקת הכספים תיעשה בנאמנות לטובת המשלם והמוטב, בשונה מסעיף 18 לחוק שירותי תשלום, נובע מכך שבעוד שבסעיף 18 הליך חדלות הפירעון מתקיים במסגרת הליך משפטי ונותן שירותי התשלום יכול לבקש הוראות מבית המשפט במקרה שעולה שאלה לעניין החזקת הכספים, בהסדר המוצע מדובר בהליך מינהלי שבית המשפט אינו מעורב בו. החזקת הכספים בנאמנות לטובת שני הצדדים מבהירה למשל שאם יוטל עיקול על אחד מהנהנים (משלם או מוטב) לא יהיה ניתן לעקל את הכספים המוחזקים שכן הם מוחזקים לטובת שני הצדדים, וזאת עד לקביעה הסופית לגבי העוסק ואם צריך להעביר את הכספים למשלם או למוטב, בהתאם לקביעה. לסעיף קטן (ג) המוצע מוצע לקבוע כי עם קביעת הממונה כי מוטב מסוים הוא מפר בנסיבות מחמירות, יפסיק נותן שירותי התשלום את ביצוע פעולות התשלום החל ממועד מסירת הודעת הקביעה לנותן שירותי התשלום למוטב, וזאת לאחר שיודיע למשלם על כך. כלומר, כאשר הודעת הממונה היא סופית, לאחר השימוע שנערך למוטב, החובה המוטלת היא רחבה יותר: (1)  בהתאם לפסקה (1) המוצעת, נותן שירותי תשלום למשלם צריך להפסיק את ביצוע פעולת התשלום ולהפסיק לחייב את המשלם, לצד החובה של נותן שירותי התשלום למוטב להפסיק להעביר את הכספים למוטב. אם היה נותן שירותי התשלום מנהל חשבון תשלום של מוטב, מוצע לקבוע כי הוא יפסיק לבצע פעולות תשלום לטובת המוטב רק בחשבון תשלום עסקי. הוראה זו קובעת הסדר מידתי יותר כלפי המוטב, שכן אין כוונה למנוע ממוטב לקבל תשלומים בחשבון התשלום הפרטי שלו (כדוגמת העברות בנקאיות מבני משפחה, קצבאות שהוא זכאי להם מביטוח לאומי, וכדומה). מטרת הפסקת ביצוע פעולות התשלום לטובת המוטב היא למנוע את המשך הפעילות העסקית המפרה שלו ואת המשך חיוב המשלמים למוטב בשל אותה פעילות עסקית מפרה; (2)  בהתאם לפסקה (2) המוצעת, נוסף על הפסקת הביצוע של פעולות התשלום לטובת המוטב, מוצע לחייב נותן שירותי תשלום למשלם, שקיבל את הודעת הקביעה של הממונה, להודיע למשלם על הקביעה של הממונה כי המוטב הוא ספק מפר בנסיבות מחמירות ולהשיב למשלם בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משמונה ימי עסקים מיום מתן ההודעה, את הכספים שהמשלם חויב בהם והעברתם למוטב הופסקה לפי סעיף קטן (ב) המוצע. יצוין, כי ההשבה נעשית רק לגבי כספים שטרם הועברו לידי המוטב, שכן יש קושי להטיל את הנזק הכספי שנגרם ללקוח בעקבות התנהלות מפרה של מוטב בעסקת היסוד, על נותן שירותי התשלום. בידי הלקוח שמורה הזכות לעשות שימוש בכלים משפטיים אחרים שיש לו, לרבות פנייה לערכאות משפטיות, לשם קבלת כספים שכבר נגבו ושולמו למוטב; (3)  בהתאם לפסקה (3) המוצעת, מוצע עוד לקבוע כי נותן שירותי תשלום למוטב לא יתקשר עם מוטב שהממונה קבע לגביו כי הוא מפר בנסיבות מחמירות, בחוזה למתן שירותי תשלום לתקופה של שנתיים מיום קבלת הודעת הקביעה. הוראה זו נועדה למנוע ממוטב מפר לעבור בין נותני שירותי התשלום השונים כדי ששירותי הסליקה שנחסמו לו על ידי נותן שירותים אחד יתאפשרו לו על ידי אחר. גם כאן מוצע לקבוע הסדר מאוזן כך שאם היה נותן שירות התשלום מנהל חשבון תשלום למוטב, הוא יהיה רשאי להתקשר עם מוטב כאמור בחוזה שירותי ניהול חשבון תשלום, ובלבד שהחשבון אינו חשבון תשלום עסקי. לסעיף קטן (ד) המוצע מוצע לקבוע כי במקרה שבו הממונה הודיע לנותן שירותי התשלום למוטב כי החליט שלא לקבוע כי המוטב, שלגביו ניתנה הודעת כוונה, הוא ספק מפר בנסיבות מחמירות, יעביר נותן שירותי התשלום למוטב את הכספים שהחזיק אצלו וכן את הכספים העתידיים הנוספים שאמורים להיות משולמים במסגרת אותה הוראה תשלום, אם ישנם. לסעיף קטן (ה) המוצע מוצע לקבוע הוראה דומה להוראה הקבועה בסעיף 18(ג) לחוק שירותי תשלום, ולעגן את סמכותו של בית המשפט לקבוע, לבקשת המעוניין בדבר (הלקוח המשלם, הספק המפר בנסיבות מחמירות או כל בעל עניין אחר) כי נותן שירותי תשלום יחזור ויבצע פעולת תשלום שהופסקה אם שוכנע כי לגבי עסקה מסוימת או עסקאות מסוימות לא מתקיימות הנסיבות המפורטות בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "הפרה בנסיבות מחמירות" בסעיף 22כז לחוק הגנת הצרכן, כלומר שביחס לעסקה מסוימת לא התקיימו הנסיבות של הטעיה או ניצול מצוקה וכדו'. בקשה כאמור יכולה להיות מוגשת בהליך אזרחי. קביעה כאמור של בית המשפט יכולה להיות גם לגבי עסקאות מסוימות, לדוגמה עסקאות שנעשו בתקופה מסוימת או עסקאות מסוג מסוים בתחום מסוים וכו'. יצוין כי אם בית המשפט יקבע שלא התקיימו לגבי עסקה מסוימת או עסקאות מסוימות התנאים של הפרה בנסיבות מחמירות, הספק יוכל להציג את צו בית המשפט לנותן שירותי התשלום כדי שיחזור לחייב את המשלם ויעביר את הכספים לספק. פסקה (4) מוצע לתקן את סעיף 42 לחוק שירותי תשלום העוסק בעיצום כספי ולהוסיף בסעיף קטן (ב) שבו את פסקאות (7א) ו־(7ב) המוצעות. מוצע לקבוע כי יהיה ניתן להטיל עיצום כספי על נותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח על הפרה של הוראות שונות הקבועות בסעיף 18א המוצע בסעיף 2(4) להצעת חוק זו, כמפורט בסעיף. פרק ג' - תיקון חוק ההוצאה לפועל - כללי כפי שבואר בחלק הכללי לדברי ההסבר, החלטת הממשלה ביקשה לקדם שורה של צעדים שמטרתם לאגם משאבים לצורך התמודדות עם תופעת עוקץ וניצול צרכנים ולמניעת פגיעה כלכלית בהם. לצורך כך הוצע כי במקביל לקביעתו של ממונה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות והפסקת שירותי הסליקה לאותם עוסקים, יינתנו סמכויות למנהל מערכת ההוצאה לפועל. מתן הסמכויות המבוקשות בתיקון זה נועד לצמצם את היקף הפגיעה הכלכלית בצרכנים שכעת נתבעים כחייבים בתיקים בהוצאה לפועל שבהם נקבע לגבי הזוכה כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות. בתיקון זה, מבוקש להוסיף לחוק ההוצאה לפועל את סעיף 78ב המוצע אשר בו מוסדרות סמכויותיו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל לאורך כל שלבי התהליך באשר להחלטה כי עוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות, ובכלל זה הסמכויות הנדרשות בשלב הודעת הכוונה להכריז על עוסק כעוסק מפר בנסיבות מחמירות, בשלב הקביעה הסופית על העוסק כעוסק מפר בנסיבות מחמירות, וכן בשלב שבו בתום הליך השימוע נקבע כי אין מקום לקבוע כי העוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות, והכול כפי שיפורט להלן. סעיף 3 לסעיף 78ב המוצע לסעיף קטן (א) המוצע מוצע לקבוע הגדרות שבהן ייעשה שימוש בהוראות הסעיף המוצעות. ההגדרות "הודעת כוונה", "הודעת קביעה", "הודעת אי־קביעה" ו"ממונה" מפנות לפירושי אותם מונחים בחוק הגנת הצרכן. לסעיף קטן (ב) המוצע מוצע כי עם קבלת הודעת הכוונה של הממונה, יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל את הליכי הגבייה והעברת הכספים בתיקים פעילים שבהם העוסק המפר הוא הזוכה ובתיקים שייפתחו לאחר קבלת הודעת הכוונה. ההוראה המוצעת נועדה למנוע מהזוכה לבצע הליכי גבייה כלפי צרכנים בשל פעילות עסקית שבשלה נמסרה לגביו הודעת הכוונה. בשלב זה שבו טרם נקבע לגביו באופן סופי כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, מוצע כי ההליכים בעניינו יעוכבו, עד לקבלת הכרעה סופית, וכספים שמתקבלים בתיקים אלה יעוכבו בתיקי ההוצאה לפועל. לסעיף קטן (ג) המוצע מוצע לקבוע כי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יודיע לזוכה על הפעולות שנקט בתיק לפי סעיף קטן (ב) המוצע בעקבות קבלת הודעת הכוונה. לסעיף קטן (ד) המוצע מוצע לקבוע כי עם מסירת הודעתו הסופית של הממונה כי זוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות בהתאם לסעיף 22לב(ב) לחוק הגנת הצרכן המוצע בסעיף 1 להצעת חוק זו, מנהל מערכת ההוצאה לפועל ינקוט את הצעדים האלה: (1)  יורה שלא לפתוח תיקים חדשים שבהם העוסק המפר הוא הזוכה; (2)  ימשיך לעכב הליכי גבייה והעברת כספים בתיקים קיימים עד לסגירתם. (3)  בחלוף 21 ימים ממשלוח ההודעה בהתאם לסעיף קטן (ה) המוצע, יסגור תיקים שבהם העוסק המפר הוא הזוכה ויורה על השבת הכספים שעוכבו לחייבים. לסעיף קטן (ה) המוצע מוצע לקבוע כי מנהל מערכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה שלגביו ניתנה קביעת הממונה כי הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, הודעה ובה יצוין כי מרגע קבלת הודעת הקביעה על הזוכה כעוסק מפר בנסיבות מחמירות יינקטו הצעדים המפורטים בסעיף קטן (ד) המוצע, וכן תצוין אפשרות הזוכה להגיש בקשה שלא לסגור את התיק מאחר שמדובר בתיק קיים שנפתח טרם קבלת הודעת הקביעה לפי פסק דין שניתן במעמד בעלי הדין וכן אפשרות הזוכה להגיש בקשה שלא לנקוט צעדים בתיק כי התיק אינו נוגע לפעילות העסקית שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הודעת הקביעה, לפי העניין. לסעיף קטן (ו) המוצע מוצע לקבוע כי הוראות סעיף קטן (ד) לא יחולו על תיק הוצאה לפועל שנפתח לאחר קבלת הודעת הקביעה אם הוא נפתח בעקבות פסק דין שניתן במעמד בעלי הדין וצורפו לבקשת ביצוע פסק הדין מסמכים המעידים על כך. כמו כן מוצע לקבוע כי הוראות סעיף קטן (ד) לא יחולו על תיק קיים שנפתח טרם קבלת הודעת הקביעה, אם הוגשה בו בקשה לביצוע פסק דין שניתן בהליך שהתקיים במעמד בעלי הדין, או על תיק קיים שהוגשה בו בקשה לביצוע שטר או תובענה ושניתן לגביהם פסק דין לאחר שהוגשה התנגדות לביצועם ופסק הדין ניתן לאחר שהתקיים הליך במעמד בעלי הדין. יובהר בהקשר זה כי המינוח "במעמד בעלי הדין" מתייחס לנוכחות פיזית של הצדדים בהליך, ולא להליך שהתקיים על בסיס כתבי טענות בלבד. הוראה מוצעת זו מבקשת למעשה להחריג את ההסדר המוצע בסעיף 78ב המוצע באופן שלא יחול על תיקים שנפתחו לאחר שבית המשפט שמע את שני הצדדים בדיון שהתקיים בנוכחות פיזית של הצדדים, וקבע כי צד מהצדדים הוא הזכאי בהליך. במצב דברים זה נתונה עדיפות להכרעת בית המשפט, ובלבד שכאמור מדובר בפסק דין שניתן במעמד בעלי הדין בתוך נוכחותם הפיזית (בהליך של תביעה או לאחר הגשת התנגדות לביצוע שטר או תובענה), מתוך הנחה ששניהם טענו את טענותיהם טרם מתן ההכרעה בעניינם. במצב דברים שבו נפתח תיק ההוצאה לפועל טרם שהתקבלה קביעת הממונה, מוצע לקבוע כי הזוכה יוכל להמציא מסמכים המעידים על כך שהתיק נפתח בהתאם לפסק דין שניתן במעמד בעלי הדין ונוכחותם הפיזית בהליך בתוך 14 ימים ממועד מסירת ההודעה לפי סעיף קטן (ה) המוצע. לסעיף קטן (ז) המוצע מוצע לקבוע כי כאשר הממונה מודיע על החלטתו שלא לקבוע כי הזוכה הוא עוסק מפר בנסיבות מחמירות, יבוטל עיכוב ההליכים וכן יבוטל עיכוב הכספים בתיקים שנפתחו טרם מתן הודעה על החלטת הממונה כאמור, וזאת כדי לאפשר לזוכה לפרוע את חובותיו. לסעיף קטן (ח) המוצע מוצע לקבוע כי על הודעותיו של מנהל מערכת ההוצאה לפועל על הפעולות לפי סעיפים קטנים (ג)  ו־(ה) המוצעים, יוכל הזוכה להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל בתוך 14 ימים כדי שיקבע כי מדובר בתיק שבו תיק ההוצאה לפועל אינו נוגע לפעילות העסקית שבשלה ניתנה הודעת הכוונה או הקביעה של הממונה (להלן - בקשת ההחרגה). לסעיף קטן (ט) המוצע בפסקה (1) המוצעת, מוצע לקבוע כי מרגע שהוגשה בקשת ההחרגה כאמור בסעיף קטן (ח) המוצע ועד להכרעה בה, לא ייסגר התיק שלגביו הוגשה בקשת ההחרגה. בפסקה (2) המוצעת, מוצע לקבוע כי לצורך הכרעה בשאלה אם התיק שלגביו הוגשה בקשת ההחרגה נוגע לפעילות העסקית שבשלה ניתנה הודעת הממונה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות לממונה לצורך קבלת מידע הנוגע להודעת הכוונה או להודעת הקביעה כי העוסק הוא מפר בנסיבות מחמירות. בפסקה (3) המוצעת, מוצע לקבוע כי אם שוכנע הרשם כי התיק אינו נוגע לפעילות העסקית שבשלה ניתנה הודעת הממונה, הוא יורה על ביטול עיכוב הליכי גבייה, על ביטול עיכוב של העברות כספים וכן על פתיחת תיק, בין שהתיק נסגר ובין שניתנה החלטה שלא לפתוח אותו. בפסקה (4) המוצעת, מוצע לקבוע כי אם נדחתה בקשת ההחרגה, ייסגר התיק בתוך 21 ימים ממועד מתן ההחלטה הדוחה את בקשת ההחרגה. מתן שהות כאמור נועד לאפשר לזוכה לגשת לבית המשפט בהליך של בקשת רשות ערעור לפי תקנה 119 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1980, ולבקש במסגרתה עיכוב ביצוע.