חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2024

חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה–2004 (להלן – החוק), מאפשר לבית המשפט להטיל מגבלות על מי שהורשע בביצוע עבירת מין, במטרה למנוע מפגש בינו לבין נפגע העבירה, לאחר שהשתכנע כי לנפגע העבירה עלול להיגרם נזק נפשי של ממש ממפגש כזה. מגבלות אלו אפשר להטיל על מגורים, עבודה או לימודים במוסד לימודים בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה או מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו. מוצע להקל את הדרישה הקבועה בחוק לעניין חומרת הנזק הנפשי שנגרם לנפגע העבירה בעת קבלת החלטה על הטלת מגבלות על עבריין מין כך שתהיה תואמת לדרישה הקבועה בחוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד–2024. לפיכך, בית המשפט יורה על הטלת מגבלות אם שוכנע כי לנפגע העבירה עלול להיגרם נזק נפשי אם עבריין המין יתגורר, יעבוד או ילמד בקרבת מקום מגוריו, עבודתו או מוסד הלימודים שבו הוא לומד. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בין היתר, אם יש צורך לשנות את הגיל שבו עבריין מין – אשר במועד ביצוע העבירה היה קטין – השתחרר ממאסר, ממעון נעול או מאשפוז, לפי העניין. זאת, כדי לקבוע הסדר המאזן בין ההגנה על נפגע העבירה לשיקום הקטין הפוגע. השפעה על זכויות הילד ההסדר המוצע משפיע על נטל ההוכחה המוטל על קטינים נפגעי עבירות מין בבוא בית המשפט לקבוע אם ניתן להטיל מגבלות על עבריין מין.