הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון - ליווי רפואי ומשפטי במהלך הליכי ההכרה כנכה וקביעת דרגת הנכות), התשפ"ד-2024

במשרד הביטחון מיום י' באדר התש"ע)24 בפברואר 2010(, אשר הוקם במהלך כהונתה של הכנסת מעמד הנכה ושיקומו". כאשר הוא נפצע בעת ועקב תפקידו. בהליך ההכרה ועד לקביעת אחוזי נכות)כולל ערר(. מוצע כי אדם שהגיש תביעה להכרה כנכה כתוצאה בדוח הביניים של צוות הבדיקה הפרלמנטארי לבחינת תפקוד אגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה השמונה-עשרה מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת נכתב כך: "מדינת ישראל מחמיצה את המטרה, בעיקר בכל הנוגע לתחום שיקום הנכים, וזאת בשל האופן בו מטופל תחום זה. כמו כן, ליוותה את עבודת הצוות התחושה, כי נגרם עוול משווע למעמדם הראוי והמכובד של נכי צה"ל". מנגד ציינו חברי צוות הבדיקה כי: "לא ניתן להתעלם מכך, כי יש מקום לטענה שחוק הנכים "מנוצל" עד תום וכך נוצר תהליך אשר הרחיב מאד את היקף הנכים בהם מטפל אגף השיקום". עוד נכתב בדו"ח כי: "לאורך כל הדרך, הגורם שמשלם את המחיר הכבד ביותר הוא הנכה – בכבודו העצמי ובמעמדו בחברה הישראלית. האחריות העליונה והכוללת לשיקום נכי צה"ל ונכי שאר הגופים הביטחוניים, הינה של מדינת ישראל ושל מפקדי ומנהלי הגופים הללו, ואגף השיקום הינו הזרוע המבצעת והמקצועית במילוי חובה זו. לפיכך, לתפיסתנו, הפיתרון צריך לבוא מכיוון הרחבת האחריות של הגופים הביטחוניים כלפי אנשיהם, שימור כיום, כאשר אדם נפצע במסגרת תפקידו, המסמך הראשון שעליו הוא חותם מסיר, הלכה למעשה, את האחריות לטיפול בו, לשיקומו ולליוויו מהגוף שבו הוא משרת. הרציונל העומד מאחורי הצעת חוק זו הוא כי קיימת חשיבות עצומה למחויבותו של כל גוף הנמנה על גופי הביטחון, כלפי כל אדם המשרת בו ואשר נשלח על ידו. לא ייתכן שאדם שנפגע במהלך שירותו יעמוד לבדו מול גוף עתיר בניגוד עניינים מובנה ומורכב)אגף שיקום נכים במשרד הביטחון(, אשר אמור לפעול תחת מגבלה תקציבית, לקבוע את זכאותו ואת אחוזי נכות ולבסוף, גם לשקמו. בהקשר זה, לא ייתכן, כי אותו אדם זכאי לליווי משפטי מהארגון בו הוא משרת במקרים בהם מוגשת נגדו תביעה עקב פעילותו במסגרת התפקיד, אך לא זכאי לייצוג משפטי לפיכך, מוצע לקבוע כי הגוף הביטחוני שאליו השתייך מבקש ההכרה יקצה ליווי משפטי וליווי רפואי