הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון - רב ראשי אחד), התשפ"ד-2024

לנשיא יתמנו מקרב דייני בית הדין הרבני הגדול, בדומה לתפקיד נשיא בית המשפט העליון והמשנה לו, ולקבוע כי ראש אבות בית דין יתמנה רק מקרב אבות בית הדין ולא מכוח היותו דיין שנבחר לרב עיר. תלות בעדת המוצא שלו. הגדול ימלא דיין מדייני בית הדין הרבני הגדול שייבחר על ידי הוועדה לבחירת דיינים. הגדול, בדומה למשנה לנשיא בית המשפט העליון. הדין שכבר מכהנים בו. הצעת חוק זו נועדה בעיקר לבטל את הכפילות בכהונת הרבניים הראשיים ולייחד את כהונת הרב הראשי לישראל לתפקידיו במועצת הרבנות הראשית, לקבוע כי נשיא בית הדין הרבני הגדול והמשנה כיום נבחרים שני רבנים ראשיים, האחד ספרדי והשני אשכנזי, לתקופת כהונה של עשר שנים. דומה כי לקראת תום כמאה שנים מאז שהחלה מסורת זו של כפילות בכהונת הרב הראשי – עם ייסוד הרבנות הראשית לארץ ישראל בשנת התרפ"ב)1922(– מן הראוי שיהיה למדינת ישראל רב ראשי אחד, ללא במהלך כהונת הרבנים הראשיים, משמש האחד נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל והאחר נשיא בית הדין הרבני הגדול. נמצא שמי שעומד בראש בית הדין הרבני הגדול אינו נבחר ככל דיין על ידי הוועדה לבחירת דיינים; לפעמים הוא אינו בעל תעודת כשירות לדיין, והוא אינו הוא מתמנה על ידי נשיא המדינה לאחר שהצהיר אמונים, אלא מתמנה לתפקיד מכוח בחירתו לרב ראשי לישראל. אין ספק שתפקיד הרב הראשי הוא בעל משמעות ציבורית רחבה ביותר, דבר שמשליך במישרין על יכולתו של הנשיא להקדיש את זמנו למערכת בתי הדין הרבניים שהוא עומד בראשה. יתר על כן, בשל כהונתו כרב ראשי הוא מעורב מניה וביה בנושאים ציבוריים שלעתים יש להם גם משמעות פוליטית שאינם קשורים לתפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול. המצב הקיים, שבו הנשיא ממלא תפקיד ציבורי רחב יריעה, נראה שאינו עולה בקנה אחד עם התפיסה של ייחוד הכהונה של נושא משרה שיפוטית. על כן מוצע שאת תפקיד נשיא בית הדין הרבני כמו כן, מוצע לקבוע תפקיד של משנה לנשיא בית הדין הרבני הגדול מקרב דייני בית הדין הרבני עוד מוצע לקבוע שבכל אזור שיפוט יכהן ראש אבות בתי דין לבתי הדין האזוריים רק מקרב אבות בית מאחר ולרב הראשי לישראל, בתוקף כהונתו כנשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, יש תפקיד רב חשיבות בהסמכת הדיינים בישראל, וכן כדי שלא לשנות מן האיזון הקיים כיום בוועדה לבחירת דיינים,