חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026

כללי הוראות המנהל הכללי של משרד החינוך (הוראת קבע מס' 109 "התמחות וכניסה להוראה") (להלן – חוזר מנכ"ל) קובעות את התנאים לעיסוק בהוראה בישראל, ובהם תואר אקדמי ותעודת הוראה המוכרים על ידי משרד החינוך. בשנים האחרונות חלה עלייה במספרם של אזרחים ישראלים ותושבי ישראל הלומדים לתארים אקדמיים במוסדות להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית ומשתלבים כמורים במערכת החינוך בישראל, בעיקר במוסדות חינוך בנגב ובמזרח ירושלים. ההכשרה האקדמית ברשות הפלסטינית נעשית בסביבה שיש בה הסתה נגד מדינת ישראל ושאינה תואמת את העקרונות והערכים שעליהם מושתת החינוך במדינת ישראל. בשל כך ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת (להלן – ועדת החינוך) סבורה כי הכשרה זו אינה הכשרה הולמת לעובדי חינוך והוראה במדינת ישראל, ועלולה להיות לה השפעה מזיקה על תלמידים. נוסף על כך, מגמה זו פוגעת בהשתלבותם של האזרחים והתושבים הערבים בחברה הישראלית ואף בדצמבר 2024). מעכבת מימוש של החלטות הממשלה, כגון החלטות הממשלה מס' 3790 (מיום 13 במאי 2018), מס' 1279 (מיום 14 במרץ 2022) ומס' 880 (מיום 20 באוגוסט 2023), שנועדו לעודד השתלבות של תושבים ערבים בכלל ותושבי מזרח ירושלים והמגזר הבדואי בפרט בכל תחומי החיים, ובין השאר בהשכלה גבוהה בישראל ובתעסוקה איכותית, ולשם כך גם לחזק את מערכת החינוך בקרב האוכלוסייה הערבית באמצעות שיפור לימודי העברית והטמעת תוכנית הלימודים הישראלית בבתי הספר. כך, למשל, החלטת הממשלה מס' 880 הציבה יעדים מספריים למעבר לתוכנית הלימודים הישראלית, אולם המוסדות האקדמיים ברשות הפלסטינית מכשירים עובדי הוראה ללמד לפי תוכנית הלימודים ובחינות הבגרות ברשות הפלסטינית. לנוכח האמור, הצעת חוק זו נועדה לצמצם את המגמה של לימודים אקדמיים ברשות הפלסטינית בקרב המבקשים לעסוק בהוראה ובחינוך בישראל. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה בוועדת החינוך צוין כי במקביל לקידומה יפעלו משרדי הממשלה ועיריית ירושלים לפתיחת מסלולי הכשרה אקדמית למורים מהחברה הערבית, תוך בחינת החסמים המקשים על השתלבותם במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ובכלל זה תיקון החלטת הממשלה מס' 880. סעיפים מוצע לערוך תיקונים מקבילים בחוק חינוך 1 ו־2 ממלכתי, התשי"ג–1953, לעניין העסקת עובדי הוראה על ידי המדינה במוסדות חינוך רשמיים, ובחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969, לעניין מתן אישור העסקה לעובדי חינוך במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, ולקבוע כי מי שיש לו תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית לא יוכל לשמש מורה במוסדות חינוך כאמור בישראל, כלומר להיות מועסק או לקבל אישור העסקה לפי החוקים האמורים, בהתאמה. ההוראה תחול על עובדי הוראה ועובדי חינוך בבתי ספר ובגני ילדים שבהם מתחנכים ילדים מגיל שלוש. יודגש כי ההוראה המוצעת תחול על כל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית, אף אם התואר המסוים אינו נדרש לפי חוזר המנכ"ל לשם העיסוק כעובד הוראה או כעובד חינוך. עוד מובהר כי הוראות לעניין זכות טיעון או זכות להגשת ערר עקב סירוב להעסיק מועמד לא יחולו בשל מניעה להעסקה של מי שיש לו תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית. מוצע לסייג את ההוראה האמורה למקרים שבהם מועמד למשרת הוראה שיש לו תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית השלים בישראל גם תואר אקדמי ראשון נוסף ותעודת הוראה. ואולם, גם במקרים אלו ניתן יהיה להעסיק את המועמד רק אם המנהל הכללי של משרד החינוך יסבור שאין בהעסקתו משום השפעה מזיקה על תלמידים או על קטינים. בנסיבות כאלה תהיה למועמד זכות טיעון וכן זכות להגשת ערר (לפי הוראות סעיפים 19 ו־20 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969) לשר החינוך על החלטת המנהל הכללי של משרד החינוך שלא להעסיקו בשל חשש להשפעה מזיקה על תלמידים או על קטינים. סעיף 3 כיוון שההסדר המוצע ייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות, מוצע לסייג את תחולתו לעניין מי שקיבל אישור העסקה או הועסק במערכת החינוך לפני תחילתו. עוד מוצע לקבוע כי הוראות ההסדר האמור לא יחולו על מי שהחל לימודים אקדמיים במוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בהסתמך על המצב החוקי כיום, המאפשר הכרה בתארים כאמור, ובלבד שסיים את הלימודים לתואר או לפחות שתי שנות לימוד, אף אם טרם נקלט כמורה במערכת החינוך בישראל. במקרים אלו יהיה על המועמד להשלים לימודים לתעודת הוראה במוסד להכשרת מורים בישראל בתוך שנתיים ממתן ההחלטה על העסקתו. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן ועדת החינוך, בין השאר, אם נדרשת קביעה מפורשת בחוק כי תכלית התנאי המונע העסקה לפי סעיף 18ב המוצע לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, ולפי סעיף 16א המוצע לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–1969, היא מניעת השפעה מזיקה של מי שלמד במוסדות אקדמיים ברשות הפלסטינית על תלמידים, וכי בהתקיים התנאים האמורים תחול חובה שלא לאשר העסקה וזו לא תהיה סמכות שיש עימה שיקול דעת. לפיכך, בנסיבות אלו לא תהיה למועמדים זכות טיעון או זכות להגיש ערר על סירוב להעסיקם. כמו כן תשקול ועדת החינוך אם ראוי להקל על מועמדים שנוסף על תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית, יש להם תואר אקדמי ראשון נוסף ותעודת הוראה ממוסדות בישראל, ולשנות את ההסדר המוצע בסעיפים 18ג(א) ו־16ב(א) האמורים, לרבות לעניין זכות הטיעון וזכות הערר של מועמד שהעסקתו סורבה. בעת קביעת מועד תחילתם של החוק המוצע והוראות המעבר, וכדי למנוע מחסור במורים במוסדות החינוך בקרב האוכלוסייה הערבית ולצמצם את הפגיעה בנגישות של השכלה גבוהה לבני האוכלוסייה הערבית, תבחן ועדת החינוך נתונים שיובאו בפניה בדבר מספר המורים הנקלטים מדי שנה במוסדות החינוך במגזר הערבי והעוזבים אותם לפי פיזור גאוגרפי, ובדבר מספר המקומות המיועדים להכשרת עובדי הוראה בישראל ומשך ההכשרה הצפוי שלהם.