חוק המים (תיקון מס' 31), התשפ"ה–2025

כלל י סעיף 111 לחוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – חוק המים), מחייב את מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – מועצת הרשות הממשלתית) לקבוע כללים לחישוב עלות המים לפי עקרונות אחידים ולפי עקרון העלות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות הון ותשתיות. בקובעה את הכללים כאמור, על מועצת הרשות הממשלתית להביא בחשבון את ההשפעה של אזורים מסוימים ונתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים. לפי סעיף 112 לחוק המים, מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים בין השאר לפי מטרות המים ולפי השימושים במים, בהתבסס על הכללים לעניין חישוב עלות המים שנקבעו לפי סעיף 111 כאמור וכן על פי עקרונות אחידים ארציים, נוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן. מכוח סעיפים אלה קבעה מועצת הרשות הממשלתית כללים לחישוב עלות המים, ובהתבסס עליהם – כללים לעניין תעריפים שמשלמים צרכני המים, ובכלל זה תעריפים למטרת חקלאות. קביעת התעריפים למטרת חקלאות בהתבסס על עלויות שאינן נוגעות רק לשימוש החקלאי במים הובילה לכך שעבור חקלאים רבים עלות המים גבוהה מדי והכדאיות הכלכלית של קיום גידולים חקלאיים שונים פוחתת. נוסף על כך, מי שפכים שעברו טיפול במיתקנים לטיהור מים יכולים לשמש למטרת השקיה חקלאית במקום שיוזרמו לנחלים או לים, ואם ייעשה כן בהיקפים גדולים – ייחסכו העלויות הכרוכות בהזרמתם כאמור. לוועדה ביום כ' בסיוון התשפ"ד (26 ביוני 2024). בשל הוראות הדין ואמנות בין־לאומיות החלות על הזרמת מי שפכים לנחלים ולים, עלויות ההזרמה של מים אלה גבוהות מהעלויות הכרוכות בטיפול בהם למטרת השקיה חקלאית. לאור חשיבותה של החקלאות בישראל לביטחון המזון ולהתמודדות עם בעיות בהספקת תוצרת חקלאית במצבי חירום, בפרט מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מוצע לקבוע הסדר ייעודי לעניין קביעת תעריפים לדמי מים למטרת חקלאות, שיתרום גם לטיפול יעיל בשפכים שמקורם במשקי הבית ובמפעלי תעשייה. סעיף 1 מוצע לקבוע הוראות מיוחדות לעניין קביעת תעריפים לדמי מים לחקלאות ולהסמיך את מועצת הרשות הממשלתית לקבוע בכללים תעריפים כאמור בהתבסס על רכיבי עלויות הקשורים לשימוש במים לחקלאות ובהתחשב בסוג המים. תעריף להספקת קולחים לחקלאות, ובכלל זה קולחים שהם מי שפד"ן, ייקבע בהתאם לעיקרון שלפיו החקלאי לא ישלם על טיהור הקולחים עד לאיכות המאפשרת השקיה חקלאית בלא מגבלות, בהתאם להוראות לפי פקודת בריאות העם (טיהור שלישוני), מאחר שממילא יש צורך לטפל בשפכים עד לרמת הטיהור האמורה, ואף מעבר לכך, לשם הזרמתם לנחלים או לים. כמו כן, תעריף להספקת קולחים לחקלאות ייקבע בהפחתת העלויות הנוספות של הטיפול בשפכים והזרמתם לנחלים או לים אילו נדרש פינוים לנחלים או לים והם לא היו משמשים לחקלאות. מאחר שיש אזורים שבהם לא ניתן לעשות שימוש בקולחים משום שאין בהם תשתית מתאימה או מסיבות הידרולוגיות (למשל, סמיכות למי תהום), מוצע לקבוע כי התעריף למים שפירים המסופקים לחקלאות באזור שאין בו חלופת שימוש בקולחים יהיה שווה לתעריף קולחים בשאר אזורי הארץ. אזור שאין בו חלופת שימוש בקולחים יוגדר אזור שאין בו היתכנות להקמה או לפיתוח של תשתית מתאימה להולכת קולחים לאזור, אף אם תיושם בו תוכנית פיתוח, או מסיבות הידרולוגיות. עוד מוצע להסמיך את המועצה לקבוע בכללים הסדר נפרד לעדכון התעריפים, שכן ההוראות המוצעות יחולו על אף ההוראות לעניין קביעת תעריפים החלות כיום. סעיפים כדי לאפשר הולכת קולחים למטרת השקיה 2 ו־3 חקלאית ולהתמודד עם היעדר תשתית מתאימה לכך באזורים רבים, מוצע לחייב את הרשות הממשלתית למים ולביוב לפעול, בעשר השנים שלאחר כניסתו לתוקף של התיקון המוצע, ליישום תוכנית אב שגיבשה למשק הקולחים, הכוללת ביצוע של עבודות תשתית לשם הולכה והספקה של קולחים לאזורי גידול חקלאי. מועצת הרשות הממשלתית תדווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ובמשך עשר השנים כאמור, על יישום הוראות התיקון המוצע ובכלל זה על ההתקדמות ביישום תוכנית האב בכל שנה. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת הכלכלה של הכנסת, בין השאר, בנושאים אלה: – קביעת מתווה מדורג להפחתת תעריפי המים לחקלאות במשך חמש שנים מיום תחילתו של ההסדר המוצע, ובכלל זה בחינת האפשרות להחריג מתחולתו השקיה חקלאית במים שפירים לצורך גידולים חקלאיים מסוימים, לרבות גידולים חקלאיים המיועדים ליצוא; – העלויות הנובעות מיישום ההסדר המוצע ומביצוע תוכנית האב שגיבשה הרשות הממשלתית למים ולביוב לפיתוח תשתיות להולכת קולחים למטרת השקיה חקלאית עד להשלמת ביצועה בתוך עשר שנים מיום תחילת ההסדר המוצע, והגורם שיישא בעלויות כאמור; – הקמת קרן ממשלתית שתיתן סיוע לחקלאים המגדלים גידולים מסוימים שלפי עמדת משרד החקלאות וביטחון המזון נחוצים לשם ביטחון המזון בישראל או מיועדים ליצוא; אם יוחלט על הקמת קרן כאמור, תקבע הממשלה את תקציבה ואת כללי פעולתה; – הרחבת ההגדרה של אזור שאין בו חלופת שימוש בקולחים כך שתכלול גם אזור שבו הקצאת הקולחים לחקלאות נמוכה מ־%50 מכלל הקצאת המים לחקלאות; – קביעת היישובים שבתחומם נמצאים אזורים שאין בהם חלופה של שימוש בקולחים במסגרת תוספת לחוק המים, ומתן סמכות לשר האנרגיה והתשתיות לתקן בצו את התוספת האמורה; – שינוי הרכבה של מועצת הרשות הממשלתית, ובכלל זה בחינת האפשרות להוסיף לה נציגים לעניין קביעת תעריפים לדמי מים לחקלאות; – קביעת הסדר שלפיו מועצת הרשות הממשלתית תעביר את טיוטת הכללים שגיבשה לעניין תעריפי מים לחקלאות לוועדת הכלכלה של הכנסת וכן לשר החקלאות וביטחון המזון ושר האנרגיה והתשתיות, להערותיהם; אם הועברו הערותיו של גורם מהגורמים האמורים ומועצת הרשות החליטה שלא לקבלן – יובא העניין להכרעת הממשלה; – אגודות מים לחקלאות והתעריפים שהן גובות מצרכני המים.