חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 70), התשפ"ד–2024

כלל י במצבי חירום, ובהם המצב הביטחוני המיוחד השורר במדינה מאז יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), עשויה להידרש התערבות רגולטורית כדי למנוע ניצול לרעה של המצב להעלאת מחירים של מוצרים או שירותים במידה ניכרת וחריגה ביחס למחיר המקובל, ולהבטיח שמוצרים ושירותים חיוניים יישארו זמינים לכלל האוכלוסייה גם בתקופת מצב החירום. סעיף 3(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – החוק), אוסר על עוסק להפעיל השפעה בלתי הוגנת על צרכן, כלומר, עוסק לא יכול לעשות דבר – במעשה, במחדל, בכתב או בעל פה – שעלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר עימו בעסקה באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו. סעיף 3(ב) לחוק קובע 3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 17, עמ' 390. רשימה סגורה של מעשים שביצועם הוא בגדר הפעלת השפעה בלתי הוגנת. מוצע לתקן את החוק ולהוסיף לו הוראה מיוחדת שתאסור על עוסק להפעיל השפעה בלתי הוגנת באמצעות העלאת מחירים ניכרת וחריגה של מוצרים או שירותים חיוניים בעת מצב חירום. סעיף 1 מוצע להגדיר מצב חירום כאחד מאלה: מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951 (שהוא המצב הנוכחי מאז יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023)), אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה (כגון אסון טבע) או מצב חירום בריאותי מיוחד שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת (כגון מצב החירום שהוכרז בעת מגפת הקורונה) (סעיף 3א(א) המוצע). מוצע לקבוע כי אם הוכרז על מצב חירום מסיבה ביטחונית, בריאותית או אחרת ושר הכלכלה והתעשייה (להלן – השר) שוכנע כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום כדי להעלות מחירים של טובין ושירותים חיוניים, הוא רשאי להכריז כי בתקופה כפי שיקבע יחולו הוראות התיקון המוצע (להלן – הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום). ההכרזה תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות ותהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על 30 ימים. השר יהיה רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, אך לאחר תקופה של חודשיים, כל הארכה נוספת תהיה מותנית באישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת. מוצע כי הכרזת השר תפקע אם פקע תוקפה של ההכרזה על מצב חירום, וכי על השר יהיה לבטל את ההכרזה ללא דיחוי אם חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן הוא החליט להכריז על ניצול מצב חירום (סעיף 3א(ב) ו־(ו) המוצע). מוצע להסמיך את הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן (להלן – הממונה) ואת הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בתקופת תוקפה של הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, לקבוע רשימה של טובין ושירותים חיוניים שתפורסם ברשומות. רשימה זו תיקבע בהתחשב במאפייניו ובנסיבותיו של מצב החירום שעליו יוכרז. כמו כן מוצע לקבוע שהממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר יהיו רשאים לעדכן את הרשימה (סעיף 3א(ג) המוצע). מוצע לקבוע כי בתקופת תוקפה של הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, יראו עוסק כמי שמפעיל השפעה בלתי הוגנת אם הציע, הציג או מכר לצרכן טובין או שירותים המנויים ברשימה כאמור במחיר העולה באופן ניכר וחריג על מחירו הממוצע בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום (סעיף 3א(ד) המוצע). נקודת ההשוואה לעניין זה תהיה המחיר הממוצע שבו נמכרו הטובין או השירותים בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב החירום: א. אם הטובין או השירותים הוצעו למכירה באותו בית עסק – מחיר הייחוס יהיה המחיר הממוצע שבו נמכרו אותם טובין או שירותים אצל אותו עוסק בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב חירום, ואם אותם טובין או שירותים נמכרו תקופה קצרה יותר לפני ההכרזה על מצב חירום – ביחס לממוצע באותה תקופה. ב. אם הטובין או השירותים לא הוצעו למכירה באותו בית עסק בתקופה שקדמה ליום ההכרזה על מצב חירום או אין נתונים על המחיר משום שהעוסק לא מסר ידיעה או מסמך שדרש ממנו הממונה או המפקח לפי סעיף 21(2) לחוק – מחיר הייחוס יהיה מחירו הממוצע של אותם טובין או שירותים כפי שנמכרו אצל עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים. ג. אם הטובין לא נמכרו אצל העוסק או אצל עוסקים אחרים בעלי מאפיינים דומים – מחיר הייחוס יהיה מחירו הממוצע של מוצר דומה שנמכר על ידי העוסק בתקופה זו. לעניין זה מוצע לקבוע כי יראו מוצר כדומה לאותם טובין אם השימוש בו דומה לשימוש שנעשה בהם והוא זהה להם במשקלו ובגודלו. מטרתה של הוראה זו היא בין השאר לאפשר הוצאת צו הפסקת הפרה מינהלי לפי סעיף 21ג לחוק לטובין חדשים בשוק. לעניין זה אין התייחסות למקרה שבו שירות לא נמכר אצל העוסק או אצל עוסקים אחרים משום שהשוואה בין שירותים והתמחור שלהם עשויה להיות פעולה מורכבת במיוחד. כמו כן מוצע כי הממונה יקבע בנוהל אמות מידה שלפיהן יראו עלייה במחיר כעלייה באופן ניכר וחריג, וכי נוהל כאמור יפורסם באתר האינטרנט של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן. לצד איסור העלאת מחירים בעת מצב חירום כאמור, מוצע לקבוע חריגים שבהם לא יראו עוסק שביצע את האמור לעיל כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת. מדובר על מקרים שבהם העלאת המחיר נעשתה לפי דין או לפי הסכם בין עוסק לצרכן שנחתם לפני ההכרזה על מצב חירום, וכן על מקרים שבהם העלייה במחיר השירות או הטובין נובעת מהתייקרות העלויות שבהן העוסק נדרש לשאת כדי לספק את השירות או הטובין, ולעניין טובין שהם פירות וירקות – אם העלייה במחיר נובעת מתנודות עונתיות (סעיף 3א(ה) המוצע). סעיפים כדי להרתיע עוסקים מפני הפקעת מחירים 2 ו־3 במצב חירום, מוצע להקנות לממונה סמכויות לאכיפת ההסדר המוצע. כך, מוצע לקבוע כי הממונה יהיה מוסמך להוציא צו מינהלי להפסקת הפרה לפי סעיף 21ג לחוק לעוסק שהפעיל השפעה בלתי הוגנת בנסיבות האמורות. כמו כן, מאחר שההסדר המוצע יחול בעת חירום, מוצע לקצר את התקופה שבה תינתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין צו מינהלי שהוצא בשל הפרת הוראות ההסדר המוצע לשלושה ימי עסקים, במקום שבעה ימי עסקים כפי שקבוע בחוק לגבי כל צו מינהלי אחר שניתן מכוח סעיף 21ג לחוק. כמו כן, מוצע להסמיך את הממונה להטיל על עוסקים שיפרו את הצו המינהלי עיצומים כספיים בסכום של פי שלושה מסכומי העיצומים הקבועים כיום בחוק על הפרות מהדרגה החמורה יותר (סכום של כ־000,46 שקלים חדשים, ואם מדובר על עוסק שהוא יחיד – כ־000,25 שקלים חדשים). בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת הכלכלה של הכנסת בין השאר בנושאים האלה: 1. הסמכת השר להכריז על איסור העלאת מחירים במצב חירום בתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום שחלה על חלקים משטח המדינה, ולא על כולה; 2. בחינת ההסדר המוצע לעניין הגורם במשרד האוצר שתוקנה לו הסמכות, ביחד עם הממונה, להורות על רשימת טובין ושירותים חיוניים, וכן קביעת מנגנון הכרעה מהיר למקרים שבהם תתעורר מחלוקת בין הממונה לבין נציג משרד האוצר שייקבע; 3. קביעת הגורם שהממונה יתייעץ עימו בקביעת הנוהל שבו יפורטו אמות המידה שלפיהן יראו עלייה במחיר כעלייה באופן ניכר וחריג; 4. קביעת נקודת הזמן שתשמש נקודת הייחוס לבחינת שינויים במחיר הטובין או השירותים, כדי לתת מענה לנסיבות שבהן עוסקים מעלים מחירים בעת מצב חירום לפני שניתנה הכרזה רשמית על מצב חירום לפי חוק, כדי להעלות את המחיר הממוצע שישמש בסיס לחישוב לפי ההסדר המוצע; 5. קביעת מתווה לבחינת מחירי פירות וירקות; 6. הוספת נסיבה שבהתקיימה עוסק לא ייחשב למי שמפעיל השפעה בלתי הוגנת – אם העלייה במחיר נובעת מנסיבות מיוחדות בשל מצב החירום שאינן בשליטת העוסק; 7. קביעת סכומי העיצומים הכספיים בהתאם להיקף פעילותו של העוסק המפר או בהתאם לאמת מידה אחרת בהתחשב בגודל העסק.