חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024

סעיפים סעיף 41א לחוק החיילים המשוחררים (החזרה 1, 2, 4 לעבודה), התש"ט–1949 (להלן – החוק), קובע ו־ 5 הוראות האוסרות לפטר עובד שמשרת במילואים בשל שירותו במילואים, משום שנקרא לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי במילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו. כמו כן נקבע בסעיף איסור לפטר עובד שמשרת במילואים בתקופת שירות המילואים ובתקופה של 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה. ועדת התעסוקה לא תיתן היתר כאמור אלא מטעמים מיוחדים שבשלהם יש להתיר את הפיטורים, ורק אם המעסיק הוכיח כי הפיטורים אינם בשל שירות המילואים. משירות המילואים מושפעים גם בני זוגם של המשרתים במילואים, שנוסף על עבודתם נושאים בנטל הטיפול במשפחה בכל תקופת המילואים. עקב המצב הביטחוני המיוחד ומלחמת חרבות ברזל, נקבעה כהוראת שעה הגנה במסגרת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אך היא מוגבלת בהיקפה ובנסיבותיה, ואינה נותנת מענה מלא לבני זוג של משרתים במילואים החוששים מפני אובדן מקור הכנסתם עקב שירות המילואים של בני זוגם. בדומה להגנות הקבועות בחוק לגבי משרת המילואים, מוצע לקבוע כמה הגנות לעובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו שטרם מלאו לו 14 שנים או שהוא תלמיד עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך המיוחד משרת במילואים כמפורט להלן. לפיכך מוצע להוסיף לחוק את סעיף 41א2 (סעיף 5), וכן לתקן תיקונים משלימים בהוראות נוספות הנוגעות לעניין בחוק (סעיפים 1 עד 4). יובהר כי לפי הוראות סעיף 41ב לחוק, חובותיו של מעסיק בפועל של עובד של קבלן כוח אדם יחולו גם לעניין זה. ראשית, מוצע לקבוע הוראה כללית האוסרת לפטר עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, ובכלל זה בשל קריאה לשירות מילואים או שירות מילואים צפוי או בשל תדירות שירות המילואים או משכו, וכן לקבוע כי אם העובד פוטר – הפיטורים בטלים. בהליך לפני ועדת התעסוקה בעניין זה חובת ההוכחה שהפיטורים היו בשל טעם שאינו שירות המילואים כאמור תהיה על המעסיק. כמו כן, לא יראו היעדרות של עובד מהעבודה בתקופת שירות המילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו כהפסקה ברציפות עבודתו, ולא יהיה בכך לפגוע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו (סעיף 41א2(ב) ו־(ז) המוצע). שנית, מוצע לקבוע הגנה שתחול רק אם לעובד ילד הנמצא עימו ושירות המילואים של בן זוגו של העובד או של הורהו האחר של ילדו הוא שירות מילואים בנסיבות (להלן – חוק שירות המילואים), או שמשכו הצפוי של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות. כדי למנוע פיטורים של עובד או הוצאה לחופשה ללא תשלום של עובד שלא מרצונו החופשי בשל שירות המילואים של בן הזוג או הורהו האחר של ילדו, מוצע לקבוע כי המעסיק יידרש לקבל היתר מוועדת התעסוקה לשם פיטורים של עובד שבן זוגו בשירות מילואים כאמור שעימו ילד כאמור או לשם הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום. הוראות אלו יחולו על חופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת, לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות, או לתקופה מצטברת של 30 ימים לפחות מתוך שלושה חודשים רצופים (סעיף 41א2(ג) המוצע). מוצע לקבוע כי ועדת התעסוקה לא תיתן היתר כאמור אלא אם כן נתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח כי הפיטורים או ההוצאה לחופשה ללא תשלום אינם בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי־ביצוע העבודה עקב כך, ולעניין חופשה ללא תשלום – אם ועדת התעסוקה מצאה שהעובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום (סעיף 41א2(ד) ו־(ה) המוצע). כתיקון משלים להגנה זו מוצע לקבוע כי אם ניתנה לעובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים כאמור הודעה מוקדמת לפיטורים, תקופת שירות המילואים האמורה לא תבוא בחשבון במניין ימי ההודעה המוקדמת (סעיף 41א2(ו) המוצע). מוצע לקבוע כי החובות והאיסורים שייקבעו יחולו גם על המדינה כמעסיק, וכי מידע לגבי זכויות הנובעות מהתיקון המוצע ייכלל במסגרת המידע שנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) לחוק שירות המילואים (סעיף 41א2((ח) ו־(ט) המוצע). ההסדר המוצע לא יחול לגבי עובד שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967 (סעיף 41א2(י) המוצע). לעניין אכיפת ההגנות האמורות מוצע לקבוע כי ועדת התעסוקה תהיה מוסמכת להטיל פיצויים בהתאם להוראות סעיף 21 לחוק על מעסיק שפיטר את עובדו בשל שירות המילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו או שפיטרו או שהוציאו לחופשה ללא תשלום בעת שירות המילואים בלא היתר (סעיף 1), ובערעור על החלטה תהיה גם ועדת התעסוקה משיבה (סעיף 2). מוצע לקבוע כי מעסיק המפטר עובד או מוציא עובד לחופשה ללא תשלום בלא היתר, יישא באחריות פלילית לפי חוק החיילים המשוחררים (סעיף 4). סעיף 3 מוצע לתקן טעות שנפלה בנוסח סעיף 41א, שעניינו זכויות עובד המשרת במילואים, המפנה בסעיף קטן (ד) שבו להוראת סעיף קטן (א), ולא, כפי שאמור להיות, להוראת סעיף קטן (א1), האוסר פיטורים בשל שירות מילואים. סעיף 6 מוצע לקבוע סמכות פיקוח למפקח שמונה לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1998, לעניין הפיטורים או ההוצאה לחופשה ללא תשלום בלא היתר. סעיף 7 מוצע להוסיף לאיסור ההפליה של עובד או של דורש עבודה לפי סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, איסור הפליה בשל שירות המילואים של בן זוגו של העובד או הורהו האחר של ילדו משום שנקרא לשירות מילואים או בשל שירות המילואים הצפוי שלו. כמו כן מוצע לתקן את ההגדרה "חקיקת השוויון בעבודה" שבאותו חוק כך שאפשר יהיה לכלול בה בעתיד גם חקיקת משנה. עוד מוצע להוסיף לרשימת החיקוקים הקבועה בתוספת לחוק האמור גם את סעיף 41א2 המוצע, המקנה את ההגנות שפורטו לעיל מפני פיטורים לעובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים. סעיף 8 מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, ולקבוע בו כי עובד שבן זוגו בשירות מילואים בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, או שמשכו הצפוי של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות, והוצא לחופשה ללא תשלום בתקופת שירות המילואים האמורה, אף אם יצא לחופשה ללא תשלום ביוזמתו ובהסכמת המעסיק, יהיה זכאי בעד הימים שבהם שהה בחופשה ללא תשלום בעת שירות המילואים כאמור לדמי אבטלה, אם מתקיימים בו יתר התנאים שבסעיף 177א לחוק האמור. ההוראה המחייבת עובד למיצוי ימי החופשה כתנאי לזכאות זו לא תחול, ועל אף התנאי שלפיו דמי אבטלה משולמים רק למי שהוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של 30 ימים, לעובד כאמור ישולמו דמי אבטלה אף אם הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של 14 ימים. סעיף 9 מוצע לקבוע כי על מעסיק שפיטר את עובדו או הוציאו לחופשה ללא תשלום בניגוד להוראות ההגנות שנקבעו לפי חוק החיילים המשוחררים, ניתן יהיה להטיל עיצום כספי לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011. סעיף 10 מוצע להחיל את ההסדר המוצע לעניין פיטורים של עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים או הוצאתו לחופשה ללא תשלום מיום תחילתו של התיקון המוצע (להלן – יום התחילה) ואילך. כמו כן, מוצע לקבוע כי הארכת חופשה ללא תשלום שהחלה לפני יום התחילה, והמשך חופשה ללא תשלום שהחלה לפני יום התחילה ונמשכת 30 ימים לפחות מיום התחילה, ייחשבו הוצאה לחופשה ללא תשלום לעניין חובתו של מעסיק לקבל היתר להוצאה לחופשה ללא תשלום של עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים לפי הוראות ההסדר המוצע. מוצע לקבוע כי גם עובד שיצא לחופשה ללא תשלום לפני יום התחילה יהיה זכאי על פי התיקון המוצע לדמי אבטלה, אולם אלה ישולמו רק בעד התקופה שמיום התחילה ואילך. השפעה על זכויות הילד הצעת החוק נועדה כאמור לקבוע הגנות מפיטורים על עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים, וכן לקבוע הוראות לעניין סיוע כלכלי אם העובד יוצא לחופשה ללא תשלום בתקופת שירות מילואים של בן הזוג בנסיבות מסוימות. בכל אלה יש כדי לתרום ליכולתו של העובד לטפל בילדיו ולדאוג לרווחתם ולבריאותם. עלות תקציבית להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הצעת החוק היא 864 מיליון שקלים חדשים לשנת 2024. הצעת חוק זו היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה.