חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ה-2024

כלל י בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בפעילות הפשיעה המאורגנת בישראל, ובפרט במוקדים מסוימים ביישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה ערבית. התרחבות פעילות זו, בצד ההחרפה באלימות של ארגוני הפשיעה והצטיידותם באמצעי לחימה מתקדמים, יוצרת סכנה ממשית לשלום הציבור וביטחונו. בדיוני הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בהכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה, הציגה משטרת ישראל את הקשיים בהתמודדות עם האמור באמצעות הדין הפלילי והכלים שבידיה. לדברי גורמי משטרת ישראל, אומנם יש בידי המשטרה מידע מודיעיני, ובכלל זה מידע מודיעיני קונקרטי על איומים לחיי אדם ולשלום הציבור מצד פעילים בארגוני פשיעה, אך ברוב המקרים אין בידיה תשתית ראייתית מספקת להפעיל כלים מתחום המשפט הפלילי לשם מניעת עבירות פשיעה חמורות שיש בהן כדי לסכן חיי אדם. הקושי לבסס תשתית ראייתית נובע, בין היתר, מהחשש לתת עדות במשטרה אם ברקע המעשה מעורב ארגון פשיעה, חשדנות בסיסית כלפי המשטרה ואי־שיתוף פעולה מצד מקורות, בייחוד במגזר הערבי. לכן, גם כאשר יש בידי המשטרה מספר רב של ידיעות מודיעיניות, לא אחת לא די בהן לבסס תשתית ראייתית להגשת כתבי אישום, והדבר עלול להביא לאובדן חיי אדם. כמו כן, במקרים רבים יש חשש מפני חשיפת מקורות או חשיפת שיטות ואמצעים של המשטרה, וגם הוא מקשה על הפעלת הכלים הקיימים. (22 במאי 2024). לפיכך, מוצע כהוראת שעה למשך שנתיים להקנות לנשיא בית המשפט המחוזי או לסגנו סמכות להוצאת צווי הגבלה שיפוטיים כלפי אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה או מטעמו, בהתבסס, בין היתר, על הערכת מסוכנות מודיעינית שתערוך משטרת ישראל, והכול בסייגים המפורטים בהצעת החוק, לשם מניעת עבירות פשיעה חמורה שיש בהן כדי לסכן חיי אדם. מוצע להבנות את שיקול דעתו של בית המשפט בעת קבלת ההחלטה על הוצאת צווי הגבלה שיפוטיים, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מהאדם שכלפיו מבקשים להטיל את צו ההגבלה השיפוטי, ובלבד שהוצאת הצו חיונית למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם ולא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה. ההסדר המוצע מבקש להתבסס על כלים מינהליים אחרים שקבועים בחקיקה, כגון חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב–2001, חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991, וחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006. סעיף 2 מוצע להגדיר את המונחים המשמשים בהצעת החוק בין השאר מוצע להגדיר את הגורם שיהיה מוסמך לדון בהוצאת צווי הגבלה שיפוטיים כנשיא בית המשפט המחוזי או סגנו, במחוז שיפוט של מקום מגוריו של מי שמתבקש כלפיו צו הגבלה שיפוטי. מוצע כי הגורם המשטרתי המוסמך לעניין החוק המוצע יהיה המפקח הכללי של משטרת ישראל (להלן – המפכ"ל) או קצין משטרת ישראל בדרגת ניצב שהמפכ"ל הסמיך לכך (ההגדרה "הגורם המוסמך"). עוד מוצע להגדיר "עבירת פשע חמורה" כעבירה שהעונש עליה הוא שבע שנות מאסר לפחות. סעיפים מוצע להסמיך את בית המשפט להוציא צווי 3 ו־4 הגבלה שיפוטיים כלפי אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה, אם יש יסוד סביר להניח כי בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם, הוצאת הצו חיונית למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, ולא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה. בתוך כך, מוצע לקבוע כי לבקשה להוצאת צו הגבלה שיפוטי תצורף הערכת המסוכנות 2 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 12, עמ' 284. המודיעינית שערכה משטרת ישראל, בהתבסס על חומר מודיעיני חסוי, ראיות שנאספו בחקירה, אם התקיימה, וכל חומר אחר הנוגע לעניין. כמו כן לבקשה יצורפו המסמכים האלה: המלצה מנומקת של משטרת ישראל בעניין התנאים המבוקשים במסגרת צו ההגבלה השיפוטי; פרטים על אודות עברו הפלילי של מי שכלפיו מתבקש הצו; העתקים של צווי הגבלה שיפוטיים אחרים כלפי אותו אדם, אם הוצאו בעבר; פרוטוקולים של דיוני בית המשפט בבקשות קודמות להוצאת צווי הגבלה שיפוטיים בעניינו; החומר החסוי שהוגש בבקשות קודמות כאמור. לדיון בבקשה להוצאת צו הגבלה שיפוטי יתייצב הגורם המוסמך או קצין משטרה מאגף חקירות ומודיעין בדרגת ניצב משנה ומעלה שהמפכ"ל הסמיך לכך. בית המשפט יהיה מוסמך להטיל על האדם שכלפיו הוצא הצו אחת או יותר מהמגבלות שלהלן: מגבלה על כניסה לאזור, ליישוב או למקום בארץ; איסור יציאה ממקום מגורים; איסור או מגבלה לקיים קשר בכל אמצעי עם אדם או קבוצת אנשים או הרחקה מאדם או מקבוצת אנשים בעלי מכנה משותף; חובת התייצבות בתחנת משטרה; מגבלה על נהיגה או שימוש בכלי רכב; מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים; מגבלה על עבודה או עיסוק; מגבלה על שימוש בשירותי אינטרנט; איסור יציאה מהארץ; חובה לדווח מראש למשטרת ישראל על כוונה לצאת ממקום מסוים או להיכנס למקום מסוים; כל מגבלה אחרת שבית המשפט סבר כי היא נדרשת בנסיבות העניין. סעיף 5 מוצע לקבוע כי בהליכים להוצאת צו הגבלה שיפוטי, בית המשפט יהיה רשאי לסטות מדיני הראיות, אם שוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק. סעיף 6 מוצע לקבוע את סדרי הדין שיחולו בהליכים להוצאת צווי הגבלה שיפוטיים, ובתוך כך לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי להוציא צו הגבלה שיפוטי במעמד צד אחד אם הוא סבר כי יש בכך כדי למנוע פגיעה בשלומו ובביטחונו של אדם או של הציבור, כי יש צורך מיידי בהוצאת הצו או מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו. כמו כן, בית המשפט יהיה רשאי שלא לחשוף ראיה שהוגשה במסגרת בקשה כאמור, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בשלום הציבור או בביטחונו או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי־ גילויה עדיף מהצורך לגלותה לשם בירור האמת ועשיית הצדק. במקרים שבהם בית המשפט יחליט על גילוי 3 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ' 421. ראיה, נציג המשטרה יהיה רשאי להודיע כי הוא חוזר בו מהגשתה. סעיף 7 מוצע לקבוע כי תוקפו של צו הגבלה שיפוטי לא יעלה על שישה חודשים, למעט צו במגבלות הנוגעות לאיסור יציאה ממקום מגורים ולמגבלה על עבודה או עיסוק, אשר תוקפו לא יעלה על ארבעה חודשים (להלן – התקופה המרבית). אם בית המשפט יורה על הוצאת צו הגבלה שיפוטי לתקופה קצרה מהתקופה המרבית, הוא יהיה רשאי, לאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שאינן עולות במצטבר על התקופה המרבית כאמור. בתום התקופה המרבית לתוקפו של צו הגבלה שיפוטי, בית המשפט יהיה רשאי להוציא צו הגבלה שיפוטי חדש, אם סבר כי מוצדק לעשות כן, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות מודיעינית חדשה ושקל את כלל השיקולים האמורים לשם מתן צו הגבלה שיפוטי ואת התקופה שבה האדם נמצא תחת מגבלות, ובלבד שסך התקופות שבהן הוטל צו כאמור לא יעלה על שנתיים. סעיף 8 מוצע לקבוע כי בתקופת תוקפו של צו ההגבלה השיפוטי יהיה בית המשפט שהוציא את הצו רשאי לקבוע כי נוסף על כל הסמכויות הנתונות למשטרת ישראל לפי כל דין, יהיו נתונות לה גם הסמכויות שלהלן, אם מצא שיש בהן צורך להבטחת קיומו של הצו: כניסה למקום המשמש למגוריו של האדם שכלפיו הוצא הצו ולערוך חיפוש במקום בנוכחותו; חיפוש על גופו של האדם שכלפיו הוצא הצו אם היה יסוד סביר להניח כי יש על גופו חפצים או ראיות המצביעים על הפרת תנאי הצו או כי באותו חפץ נעברה או עומדים לעבור עבירה; חדירה לחומר מחשב הנמצא בהחזקתו או בשליטתו של האדם שכלפיו הוצא הצו והפקת פלט תוך חדירה כאמור או העתקתו; תפיסת כל חפץ אם היה יסוד סביר להניח כי באותו חפץ מתבצעת הפרה של הצו. סעיפים מוצע לקבוע הוראות בדבר עיון חוזר בבקשה 9 ו־10 בעניין צו הגבלה שיפוטי וערר על החלטה בבקשה כאמור. סעיפים מוצעים הסדרים בדבר אפשרות מעצר של מי 1 1 ו־12 שהפר צו הגבלה שיפוטי שהוצא כלפיו, וכן הוראה שלפיה העונש המרבי של מי שהפר צו הגבלה שיפוטי הוא ארבע שנות מאסר, וכי העונש לא יפחת מרבע מהעונש המרבי, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים, להקל בעונש. סעיף 13 מוצע לקבוע כי אם במהלך התקופה שנקבעה בצו ההגבלה השיפוטי נעצר האדם שכלפיו הוצא הצו עקב אותה מסכת עובדתית שבשלה הוצא כלפיו הצו, יפוג תוקפו של הצו. עוד מוצע להחיל על משטרת ישראל חובה להודיע על מעצר כאמור לבית המשפט שהוציא את צו ההגבלה השיפוטי כלפי אדם כאמור. במקרים שבהם מטרת הצו לא הושגה באמצעות ההליך הפלילי, בית המשפט יהיה רשאי לקבוע כי הצו, כולו או חלקו, יישאר בתוקפו. סעיף 14 מוצע לקבוע כי הוראות החוק לא יגרעו מהוראות הקבועות בפרק ו' לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003, מהוראות חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט–1979, ומהוראות פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971. סעיף 15 מוצע לקבוע כי השר לביטחון לאומי יהיה ממונה על ביצוע החוק המוצע (להלן – השר). סעיף 16 לשם מעקב ופיקוח פרלמנטריים על יישום הוראות חוק זה, מוצע לקבוע חובת דיווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אחת לשישה חודשים. השר ידווח לוועדה על מספר הבקשות שהוגשו לצווי 8 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 17, עמ' 390. הגבלה שיפוטיים ומספר הבקשות שלא אושרו, מספר צווי ההגבלה השיפוטיים שהוצאו והתנאים שנקבעו בהם, העבירות שבשלהן הוצאו הצווים ומספר האנשים שהוצאו כלפיהם צווים כאמור. סעיף 17 מוצע לתקן את חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, ולקבוע בו שהפרת צו הגבלה שיפוטי תהיה עילה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים. סעיף 18 מוצע לקבוע כי תוקפו של החוק המוצע יהיה שנתיים.